מסע כחול-לבן בין כוכבים

ספקית שירותי הלוויין הישראלית ‘חלל תקשורת‘, תשגר עד סוף העשור לחלל את הלוויין הרביעי במספר.

ספקית שירותי הלוויין הישראלית ‘חלל תקשורת‘, תשגר עד סוף העשור לחלל את הלוויין הרביעי במספר. דוד פולק, מנכ‘‘ל החברה, מספר על הטכנולוגיות המתקדמות בתחום התקשורת הלוויינית, אשר ייושמו בלווייני העתיד של החברה
דורית רופא-אלדובי

מדינת ישראל החברה במועדון היוקרתי של המדינות אשר יש להן יכולות בתחום החלל, מפגינה הישגים מרשימים בתחום התקשורת הלוויינית. עד שנת 2009 יופעלו בחלל כשלושה לוויינים בו זמנית על ידי חברת ‘חלל תקשורת‘ (SPACECOM) – ספקית שירותי הלוויין הישראלית, המיוצרים כאן בישראל על ידי התעשייה האווירית.
מאז שנת 1998, ישראל שיגרה לחלל בהצלחה כתשעה לוויינים לצילום ותקשורת. ב-2007 ישוגר לוויין התקשורת השלישי המיועד לחליף את ‘עמוס 1‘ שיסיים את חייו לאחר למעלה מעשור. במקביל אליו יפעל עמוס-2 עד 2016, ובעוד כארבע שנים יצטרף אליהם, במיקום אחר בחלל, עמוס-4.
דוד פולק, מנכ‘‘ל חלל-תקשורת, מתאר את התפתחותה של התקשורת הלווינית: ‘‘התקשורת הלוויינית החלה את דרכה בעידן השידורים האנלוגיים בשנות ה-70 ובאמצע שנות ה-90 עברה לתקשורת דיגיטלית. כניסת הלוויינים לטכנולוגיית השידורים הדיגיטליים, באה לידי ביטוי בכל סוגי התקשורת הקיימת בתקשורת קרקעית וב-WIRELESS, כגון: שידורי טלוויזיה, טלפוניה, אינטרנט ונתונים. הדיגיטיזציה אפשרה לעשות פעילויות דחיסה ברוחב קטן יותר ומשדרת יותר אינפורמציה‘‘.
ברצועת הלוויינים שסביב כדור הארץ מרחפים גם נציגים ישראלים נוספים – המשמשים לצרכים אחרים. הבכיר שביניהם הוא ‘‘עמוס‘‘, לוויין שפותח בתעשיה האווירית ושוגר לחלל במאי 1996 באמצעות משגר צרפתי מסוג ARIANE. ‘‘עמוס‘‘ משמש, בין היתר, לצורכי תקשורת טלפונית וקליטה של שידורי טלוויזיה, והוא למעשה הלוויין באמצעותו מעבירה חברת YES את השידורים ללקוחותיה.

לווייני תקשורת כחול לבן
לוויין התקשורת הוא ציון דרך משמעותי בתעשיית התקשורת הישראלית. מאיר עמית שכיהן בעבר כשר התקשורת הגה את הרעיון בתחילת שנות ה-80‘ ביחד עם חזי כרמל, מומחה ישראלי ללוויינים.
פולק: ‘‘המטרה הייתה לספק שירותי לוויין ישראלי לכל מדינות המזרח התיכון ואפריקה. חלל-תקשורת נוסדה בתחילת שנות ה-90 על מנת לספק שרות ללקוחות ולשווק את אפשרויות התקשורת שהלוויין נותן. לאחר זמן לא רב, הצליחה החברה לממן ולתכנן את הלוויינים העתידיים בעצמה‘‘.
עמוס-1- הלוויין הישראלי הראשון, פרי פיתוחה ויצירתה של התעשייה האווירית לישראל, מבוסס על יכולותיה וניסיונה וניסיונה בתחום טכנולוגיית החלל שנרכשה בייצור לווייני הצילום ‘אופק‘. הלוויין נתן מענה למגוון רחב של לקוחות בישראל ובחו‘‘ל ונבחר בין השאר לשמש כפלטפורמה למתן שירות טלוויזיה ישירות לבתים (DTH/DBS) ע‘‘י חברת YES ואחרים בארץ, ע‘‘י HBO וחברות נוספות באירופה‘‘.
ישראל היא מדינה קטנה מכדי להפעיל לוויין לצרכיה בלבד. לכן פרצה חלל תקשורת לשוק הבינלאומי התחרותי. פולק:
‘‘היקף השימוש בתקשורת לווינית בישראל הוא נרחב באופן יחסי לגודל המדינה, אולם בלי הפעילות של חלל-תקשורת לא יכולה להיות תשתית ללווייני תקשורת במדינת ישראל, משום שזוהי מדינה קטנה שאין לה מספיק נפח פעילות, בכדי להחזיק לוויין תקשורת לשימושיה בלבד. לכן, צריך גוף שיפעל ברמה הבין לאומית וייצור בסיס לקוחות בעולם שיצדיק את פעילותו של הלוויין ונותן בסיס כלכלי המאפשר את התשתית הנדרשת לתקשורת לוויינית. ישראל לבדה לא מצדיקה לוויין ולכן, אי אפשר להקים לוויין רק עבור YES ולשימושים האחרים שיש במדינה, כמו גילת, רשות השידור, המשרדים הממשלתיים וכו‘‘‘.

על אף השוק הבינלאומי המוצף בספקיות שירותי לוויין, עמדה החברה בתחרות ועד מהרה הצליחה למלא את כל קיבולתו של עמוס-1. נוכח הביקושים הנוספים של לקוחות בארץ ובחו‘‘ל, החליטה החברה להרחיב את פעילותה ולשם כך יזמה את עמוס-2, שכיום נמצא בבעלותה המלאה. על פי דו‘‘ח הרבעון האחרון של החברה, הפרויקט שעלותו הוערכה בכ-150 מיליון דולר, הזרים לה כ-37 מיליון שקל. בחברת חלל- תקשורת הנסחרת בבורסה בת‘‘א (15%), נחלקת השותפות באופן שווה בין הבעלים – התעשייה האווירית לישראל, יורוקום אחזקות בע‘‘מ, קבוצת ח. מר בע‘‘מ, וחברת GSSC בע‘‘מ.
עמוס-2 משרת לקוחות בשלושה אזורי שירות: ישראל והמזרח התיכון, אירופה והחוף המזרחי של ארה‘‘ב. שירותי השידור והתקשורת שיעניק הלוויין כוללים: הפצת שידורי טלוויזיה ורדיו ישירות לבתי הצופים (כמו השירותים שמציעה חברת (YES, הפצת שידורי טלוויזיה ורדיו למרכזי כבלים, הפצת שירותי אינטרנט, ושידור נתונים לרשתות תקשורת.
כחברה המספקת שירות באזור המזרח התיכון מתחרה חלל תקשורת גם בלוויינים של מדינות ערביות. לדברי פולק היו בעבר ניסיונות לשתף עימן פעולה ואפילו נעשה ניסיון לשתף פעולה עם הרשות הפלסטינאית, אך הוא סוכל על ידי ערפאת. הניסיונות מולם לא צלחו עד היום מאחר והם מעדיפים לעבוד עם הלוויינים הערביים, אך ישנו סיכוי שהמצב ישתנה בעתיד.

מערכת תקשורת לוויינית גיאו-סינכרונית
לווייני תקשורת מוצבים ופועלים במסלול הגיאו-סינכרוני – GEOSYNCHRONOUS ORBIT (GEO). מסלול זה הוא מסלול מעגלי סביב כדור הארץ במישור המשווה, והוא מרוחק כ-36,000 ק‘‘מ מפני הארץ.
התכונה העיקרית של ה-GEO היא כי כל נקודה עליו משלימה הקפה סביב כדור הארץ כל 24 שעות, כדוגמת נקודה על פני הארץ, ולכן הנקודה על המסלול נראית כ‘‘עומדת‘‘ כלפי נקודה על פני הארץ. תכונה זו מאפשרת להעביר שירותי תקשורת לאזורים מוגדרים על פני הארץ לאנטנות המכוונות לנקודה בחלל.
לאור העובדה כי קיים רק מסלול גיאו-סינכרוני אחד בלבד הסובב את כדור הארץ, הוא מנוהל על-ידי ארגון התקשורת הבינלאומי – (ITU) INTERNATIONAL TELECOMMUNICATION UNION, אשר יוצר מסגרת לביצוע תהליכי תיאום תדרי הלוויינים בין רשתות לווייניות שונות במטרה למנוע הפרעות הדדיות.
כל מערכת תקשורת לוויינית GEO מורכבת משלושה מקטעים עיקריים:
מקטע חלל: הלוויין (או הלוויינים) הנעים ב-GEO ומפעילים את מטעד התקשורת לצורך אספקת שירותי התקשורת.
מקטע קרקעי: מרכז בקרה קרקעי המפעיל את הלוויין, או הלוויינים, במהלך תקופת חייהם במסלול.
מקטעי המשתמשים: רשתות ספקי שירותי התקשורת הלוויינים המפעילים את רשתות התקשורת לשימוש לקוחותיהם.
הרשת הלוויינית, המוגדרת על-ידי הלוויין המופעל ב-GEO ומקטע המשתמשים הקרקעי, היא זו המאפשרת אספקת שירותי תקשורת. הרשת כוללת שלושה אלמנטים עיקריים:
תחנת ‘‘הערוץ העולה‘‘ ללוויין (UP-LINK STATION), כגון: תחנת שידור של ערוץ טלוויזיה המשדרת את האותות ללוויין. תחנות אלו ממוקמות בשטחי השירות (SERVICE AREAS) שיוצר הלוויין.
הלוויין עצמו, הנמצא ב-GEO, והקולט את האותות העולים באמצעות מטעד התקשורת שלו, מורכב מאנטנת קליטה, מערכת המשיבים (TRANSPONDERS), ואנטנת שידור. האותות הנקלטים מוגברים על-ידי המשיב, משנים את התדר, מוגברים, ומשודרים חזרה לפני הארץ באמצעות אנטנת השידור של הלוויין, לאזורי השירות המוגדרים.
תחנת הקליטה או תחנת ‘‘הערוץ היורד‘‘ (DOWN-LINK STATION), הממוקמות בשטחי השירות של הלוויין, קולטת את האותות המשודרים מהלוויין, מפענחת אותם ומציגה אותם על מסך הטלוויזיה הביתי של המשתמש.לדוגמה, תחנת קליטה היא אנטנת YES + הממיר של YES.
מערכת תקשורת לוויינית GEO מאפשרת לספק שירותי תקשורת מנקודה אחת למספר רב של נקודות הנכללות בתוך אזורי השירות של הלוויין (POINT TO MULTI-POINTS COMMUNICATION SYSTEM), ללא כל מגבלה של תנאי השטח הגיאוגרפי השוררים באזור.
הלוויין ב-GEO קולט את חבילות הערוצים המשודרים אליו מתחנת השידור (UPLINK STATION). השידורים משודרים מהלוויין ונקלטים בבתי הצרכנים באמצעות אנטנות קליטה ביתיות קטנות (קוטר של 60 ס‘‘מ עד 1 מטר). הסיגנלים נקלטים בממיר (IRD) הכולל גם ‘‘כרטיס חכם‘‘ המאפשר לזהות את המנוי, לפרום את האותות הדחוסים ולהציגם במכשיר הטלוויזיה, או במחשב הביתי, ואם האותות הם אותות אודיו – לשדרם באמצעות מערכות אודיו ביתיות. הכרטיס החכם מאפשר לבצע את החיובים החודשיים של המנוי, לאפשר לו להזמין ערוצים נוספים, סרטים בתשלום וכדומה.
רוב תקשורת הנתונים מבוצעת באמצעות רשתות VSAT (VERY SMALL APERTURE TERMINALS). רשתות אלו מאפשרות לקשר בין סניפים של אותו ארגון או חברה הזקוקים להעברת אינפורמציות באופן שוטף ואמין (לדוגמה: משרדי ממשלה, סניפים של בנק, מרכולים של רשת מסוימת, בתי מרקחת וכדומה). המערכת בנויה מתחנה מרכזת (HUB STATION) המקשרת בין הלוויין לבין תחנות הקצה של המערכת. באמצעות הרשת ניתן לקשור בין כל שתי תחנות קצה ישירות או דרך ה-HUB.
באמצעות רשתות VSAT ניתן לקשר אזורים מרוחקים (REMOTE AREAS), שאינם מחוברים לקויי התקשורת הקרקעיים, למרכזיות טלפונים ראשיות באמצעות לוויין. כמו כן ניתן לפרוש רשתות SCADA (SUPERVISORY CONTROL AND DATA ACQUISITION) לניטור וקליטת נתונים שונים, וכן קישוריות לאינטרנט.
לוויין תקשורת גיאו-סטציונרי, באמצעותו מופעלות רשתות התקשורת השונות, מורכב מפלטפורמה לוויינית (BUS) וממטעד תקשורת (COMMUNICATION PAYLOAD).
מטעד התקשורת הוא ה‘‘מטען המועיל‘‘ של הלוויין, ובאמצעותו מסופקים שירותי התקשורת הלווייניים. הוא מורכב מאנטנות קליטה ושידור ומערכת המשיבים. על-פי-רוב כולל המטעד גם את מרכיבי השידור והקליטה של מערכת הפיקוד והטלמטריה של הלוויין.
הפלטפורמה הלוויינית מטרתה ל‘‘החזיק‘‘ את מטעד התקשורת במסלול, לספק לו את ההספק החשמלי הנדרש, לשמור על הכוון האנטנות לאזורי השירות המוגדרים, ולהגן על המערכת בפני התנאים הסביבתיים בזמן השיגור ובמסלול.

מספק ללקוח
חלל-תקשורת ששיווקה את הלוויין עבור התעשייה האווירית, הפכה במהרה לבעליו. פולק מסביר על מערכת היחסים בין שתי החברות שהחליפו ביניהן תפקידים: ‘‘בימי עמוס 1 סיפקנו שירותים לתעשייה האווירית ואילו כיום, אנו חברה עצמאית. אמנם שיתפנו עימם פעולה עד היום והזמנו ממנה את עמוס-2, אך זה לא בהכרח יקרה גם בלוויינים הבאים. ברמה העקרונית, הלוויין הבא יוזמן מהמקום המתאים ביותר. תחת האילוץ הכלכלי, אנו מאוד מעוניינים לשתף פעולה בפרויקט הבא עם חברה ישראלית הפועלת כאן יחד עם בעלי מניות ישראלים. ישנם מספר יצרני לוויין בעולם, כגון: בואינג (HUGHES לשעבר), לוקהיד מרטין ואלקטל, והתעשייה האווירית שמתחרה בהם. בפועל, רק בלווייני עמוס-2 ו-3 התחרות באה לידי ביטוי ותעשייה אווירית בהחלט עומדת בתחרות. בעיקרון, היחסים עימה הם יחסי ספק – לקוח. צוות המהנדסים שלנו מאפיין את הדרישות שלנו, כמו: רוחב סרט, אלומות, אורך חיים ולאורך כל חיי הפרויקט עובד בצמוד לצוות המבצע בתעשייה האווירית. עמיצור רוזנפלד – שעמד בראש פרויקט ‘עמוס 1‘ בתעשייה האווירית, משמש כיום כמהנדס הראשי בחלל-תקשורת. ישנה אינטראקציה תמידית עימם וחלק מהצוות נמצא שם באופן קבוע בזמן הייצור‘‘.

תהליך האפיון ההנדסי
תהליך אפיון תכונות הלוויין והאפיון ההנדסי – פעילות מורכבת שאינה מוחלטת ומסתמכת על ניסיון מצטבר ועל הניסיון לחזות את הצרכים בעתיד. תכנון לוויין וייצור לוקח כ-3 שנים והשימוש בו ייעשה במשך למעלה מעשור לאחר מכן ולכן יש צורך בתכנון לטווח ארוך מאוד.
לוויין התקשורת עמוס-2 מבוסס על פלטפורמת עמוס-1 בתוספת שיפורים ופיתוחים טכנולוגיים חדשניים. השינויים שהוכנסו נועדו לענות על דרישות המשימה, בעיקר בביצועי המטעד, מספר המשיבים, שטחי השירות והספק המשיבים. עמוס-1 ו-2 ממוקמים בסמיכות האחד לשני על מנת ליצור מיקום משותף (CO LOCATION). מיקום משותף זה מאפשר למשתמשי הלוויין להגדיל את יכולות השימוש בו, ללא צורך באנטנה נוספת.
למשל, חברת YES שמשתמשת בשירותי עמוס-1. במידה והייתה רוצה להתרחב, זקוקה ללוויין נוסף ולשם כך גם אנטנה נוספת לעמוס-2. שיתוף המקום מאשר ללוויין לגדול, הוא קולט יותר ללא צורך באנטנה נוספת, בעיה סביבתית וסיפור מאוד מורכב שמשליך על תחזוקה וכו‘. לכן לחברה כמו YES המיקום המשותף הוא עקרוני‘‘.

בתחום התקשורת הלוויינית השמרנית לא ממהרים לשנות את הקיים ופועלים בשיטה שעל פיה מה שעובד, לא משנים. בניגוד לכך, חלל תקשורת והתעשייה האווירית פועלות לחדשנות ולטכנולוגיות מתקדמות. פולק: ‘‘עמוס-4 יפתח נקודה חדשה במזרח, ויאפשר לשדר מיפן לישראל. מאחר ועמוס-3 מאפשר לשדר מארה‘‘ב לישראל, כך שהטווח גדל פי שניים ורוחב הסרט גדל לנקודה חדשה. עמוס-4 יאפשר לנו לספק תקשורת בשתי היבשות‘‘.

ממש בימים אלו הושלם שלב התכנון ההנדסי של עמוס-3 וכעת עוברים לשלב הביצוע. הלוויין שישוגר ב-2007 עלה לחלל תקשורת כ-170 מליון דולר, בעיקר בשל טכנולוגיות השידור העתידות להיכלל בו. פולק מפרט: ‘‘מאחר והלוויין יכול לשרת אזורים שונים בשדה הראייה, נבחרים אזורי הכיסוי – אלומות הכיסוי שלו. בנוסף לאלומות השידור למזרח התיכון, לאירופה ולחוף המזרחי של ארצות-הברית יתרחב טווח השידור לאפריקה ואסיה.
עמוס-1 תוכנן עם שתי אלומות כיסוי: מזה‘‘ת ואירופה. ואילו עמוס- 2 – תוכנן לאזורי שרות גדולים יותר באירופה ובמזה‘‘ת. הלוויין הוא יותר גדול, כך שעוצמת האנרגיה הגבוהה אפשרה להשיג כיסוי יותר טוב. בנוסף, אלומת הכיסוי לארה‘‘ב מנצלת יותר את הנקודה בה נמצא הלוויין בחלל, קרוב לאנגליה למזרח ארה‘‘ב ועד למזרח איראן. כמו כן, יתווספו שתי אלומות ניידות – אנטנות שמחובר אליהן מנוע על הלוויין שמאפשר להזיז אותן, וזהו שינוי טכנולוגי מהותי. טכנולוגיה נוספת הנכללת בלוויין השלישי, היא בגדר הימור מסוים עבורנו ואני קורא לזה: ‘לתכנן עם ניחוש‘. עמוס-3 יפעל בשני תדרים שונים. האחד הוא KU, בו משדרים עמוס-1 ו-2, ותדר נוסף ה-KA, בתדר של 18G שיאפשר שידור בפס רחב. טכנולוגיה זו אינה נפוצה כיום. אנו מעריכים, או יותר נכון מהמרים, שהיא תפרוץ בעתיד ויהיה בה שימוש רב. לדוגמא, ביישומים הדורשים איכויות גבוהות של חדות תמונה כמו ב-HDTV. צריך לראות עד כמה הטכנולוגיה תחדור לשוק והאם ייעשה בה שימוש מתאים ומה תהיה מידת הצורך בה‘‘.

בעמוס-3 מתוכננים שינויים קלים ביחס ללוויין השני, פולק: ‘‘בעיקרון הלוויין השלישי יהיה דומה מאוד בגודלו ללוויין השני. כרגע אנו מתמודדים עם קשיי התכנון. למשל, המשקל של הלוויין הוא מאוד משמעותי, מאחר ובשיגור כל קילו עולה כ-35 אלף דולר. לכן, צריך לשאוף למזעור מקסימלי. יש צורך בגמישות האנטנה, ולשם כך, אנו משתמשים באנטנה צורתית – לא עגולה, אלא כזו שמתוכננת לפי אזורי שרות (SHAPED ANTENNA). זוהי אנטנה מיוחדת שאינה משתנה בחלל, ובעלת משקל קל מאוד הנעשית ע‘‘י חברות דוגמת COI האמריקאית. חשיבות האנטנה הכרחית בכדי שיהיה ניצול טוב של ההחזר, כך שהקרן הנשלחת תחזור באיכות טובה, ובנוסף עליה לאפשר נצילות גבוהה. עיצוב האלומה של האנטנה הוא תהליך מורכב, ודורש מהמתכננים להימנע ממצב של בזבוז אנרגיה של האנטנה על שטחים לא מיושבים, בעיקר שטחי ים. זוהי אנטנה ייחודית שאינה קיימת בהרבה חברות בעולם‘‘.

תהליך השיגור
שיגור הלוויין מבוצע מאתר שיגור ייעודי של המשגר שנבחר. המשגרים הזמינים כיום בשוק הם מסוג המשגרים המתכלים (EXTENDABLE LAUNCH VEHICLE), המבוססים על טכנולוגיות הטילים הבליסטיים הבין-יבשתיים אשר פותחו בשנות 1960‘, והוסבו לשיגור לוויינים.
כיון שנדרשת אנרגיה עצומה להזריק את הלוויין ישירות למסלול הגיאו-סינכרוני, ואין בנמצא הרבה משגרים המסוגלים להקנות ללוויין אנרגיה זו. תהליך השיגור הגנרי של לווייני GEO מבוצע לרוב בשלבים:
הראשון, באמצעות המשגר, הוא שיגור הלוויין למסלול מעבר גיאו-סטציונרי(GEOSTATIONARY TRANSFER ORBIT – GTO).
השני, על-ידי הלוויין עצמו, מעבר למסלול הגיאו-סטציונרי (GEO) והצבתו ב‘‘תחנה‘‘ המאושרת.
ה-GTO הוא מסלול אליפטי, בעל אפוגיאה (קודקוד האליפסה המרוחק מכדור הארץ) של GEO (כלומר, 36,000ק‘‘מ), ופריגיאה (קודקוד האליפסה הקרוב לכדור הארץ) של 300-4,000 ק‘‘מ, ואינקלינציה ( = Iהזווית שבין מישור ה-GTO למישור המשווה של כדור הארץ), של 7-25°. פרמטרים אלה מותנים במיקום אתר השיגור (מעלת הרוחב של מיקומו).
ישנם יצרני לוויינים המעדיפים לשגר מאתרי שיגור הקרובים יותר לקו המשווה (כדוגמת KOUROU, אתר השיגור של משגרי ARIANE, הנמצא בקו רוחב °7 צפון, או אתר השיגור KSC של המשגרים האמריקניים בפלורידה, הממוקם בקו רוחב °28.5 צפון(, ולא במשגרים הרוסיים והסיניים המשוגרים מאתרי שיגור צפוניים הרבה יותר. המטרה לרכוש חוזי שיגור מסחריים של לווייני GEO במשגרים רוסיים מאתר השיגור BAIKONUR, מבצעים המשגרים תמרונים כאלה המאפשרים להזריק את הלוויין ל-GTO כזה, שצריכת הדלק שלו עד ל-GEO תהיה שווה לזו שהייתה נצרכת בשיגור ממשגר ARIANE ל-GTO באינקלינציה של אתר השיגור ב-KOUROU, כלומר, הלוויין ידרוש אותה תוספת מהירות ולא יפסיד מכך ששוגר מנקודה צפונית.
הלוויין עמוס-2 שוגר במשגר הרוסי SOYUZ-FREGAT, כאשר שירותי השיגור באמצעותו מסופקים על-ידי החברה הצרפתית-רוסית STARSEM. השיגור בוצע מאתר השיגור ב-BAIKONUR אשר בקזחסטאן, שהוא אתר השיגור המרכזי של רוסיה (ברה‘‘מ לשעבר). אתר השיגור ב-BAIKONUR הוא אתר השיגור הגדול של רוסיה וכולל תשעה אתרי שיגור נפרדים ולמעלה מ-50 משטחי שיגור.

SOYUZ הוא המשגר האמין ביותר אשר שיגר למעלה מ-1,680 שיגורים מאז שנת 1957, יותר מכל משגר לוויינים אחר. המשגר ביצע את כל השיגורים המאוישים של הקוסמונאוטים הרוסיים, מאז יורי גאגארין ועד היום. השיגורים כוללים משימות חלל מאוישות במסלולי ארץ נמוכים, וכן תעבורת הקוסמונאוטים לתחנות החלל, קודם לתחנת MIR, ועכשיו לתחנת החלל הבינלאומית (INTERNATIONAL SPACE STATION – ISS). בתקופה זו, בשל קרקוע מעבורת החלל האמריקנית לאחר אסון ה‘‘קולומביה‘‘, מטיס משגר ה-SOYUZ גם את האסטרונאוטים האמריקניים לתחנת החלל הבינלאומית.
כאמור, משגר SOYUZ הוא משגר הבנוי משלושה שלבים. עם הקמת חברת שירותי השיגור STARSEM, פותח השלב הרביעי, ה-,FREGAT המאפשר לחברה להציע שירותי שיגור למסלולים שונים ולשגר לוויינים גדולים יותר.
תצורת המשגר ששיגר את לוויין עמוס-2 היא: שלושת השלבים של SOYUZ, שלב רביעי (עליון) – ה- FREGAT, מתאם לוויין (SATELLITE ADAPTER), וחופה (FAIRING).
חלל-תקשורת מתכננת לפרוץ לשווקים חדשים במדינות נוספות באירופה ולחזק את נוכחותה בשוק הבינלאומי. לאחרונה, השיקה מועדון לקוחות בינלאומי בשם AMOS CLUB ברומניה. פולק מסכם: ‘‘רומניה היא שוק אסטרטגי עבור חלל-תקשורת. כניסתה הצפויה של רומניה לאיחוד האירופי תפתח בפנינו הזדמנויות לפעילויות עסקיות נוספות. אנו מעוניינים להגדיל את אחוזי התפוסה של הלוויין ולהרחיב את היקף המשתמשים בו‘‘.