סיקור מקיף

לוחמה בחלל: מלחמת הכוכבים במבט מפוכח

מדינות הרואות בחלל נדבך חיוני בתפישת הביטחון שלהן ייטיבו לעשות אם ייערכו מבעוד מועד לקראת לוחמת החלל על מאפייניה השונים, למשל: בניית מערכות נגד סנוור בלווייני תצפית; מיגון והקשחת חלקים חיוניים בלוויינים; השגת יכולת התאוששות מהירה מהתקפה על נכסי החלל שלהן

טל ענבר, מגזין "גלילאו"
לוחמת חלל כבר אינה נחלת סרטי המדע הבדיוני בנוסח "מלחמת הכוכבים" בלבד, וגם לא פריט טריוויה היסטורי של מומחי חלל, הנוברים במסמכים משנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת, בעת שלוחמת חלל היתה חלק מהמאבק הבין-גושי בין ארצות-הברית לברית-המועצות. לוחמת חלל נמצאת עמנו כאן, היום, ותהיה חלק מרכזי בחיינו בשנים הבאות. אציג כאן את תחום לוחמת החלל באופן תמציתי, ואסקור את הפיתוחים השונים שלה. כמו כן אתמקד ביכולות לוחמת החלל של סין, כפי שהופגנו בניסוי שנוי במחלוקת בחודש ינואר השנה.

החלל כנכס אסטרטגי
דומה שלקורא הממוצע בן המאה ה-21 אין צורך להסביר כי החלל הוא נכס חיוני ממדרגה ראשונה, לכל מדינה בעולם, קל וחומר למדינה טכנולוגית המצוידת בנכסי חלל שונים. בכל זאת, רקע קצר על חשיבות החלל בימינו: החלל מאפשר הצבת מערכי סיוע לצבאות הפועלים על הקרקע.
לוויינים מאפשרים כיום יכולות תקיפה מדויקות בעזרת ניווט והנחיית כלי נשק. יכולות מודיעין מתקדמות עושות שימוש נרחב בלווייני צילום ודימות (בטווח נרחב של הספקטרום האלקטרומגנטי), לצורך האזנה ומעקב אלקטרוני. לוויינים מספקים מערכות שליטה, קשר, בקרה ופיקוד היכולות לפעול בכל נקודה על פני כדור-הארץ. לווייני תקשורת ולוויינים מטאורולוגיים מסייעים לכלכלה ולפיתוח של מדינות רבות, והם מרכיב חיוני של כוחותיהן הצבאיים. אי-אפשר לדמיין כיום צבא מודרני שיוותר על היתרונות העצומים שמקנים לו הלוויינים.
צורות של לוחמת חלל
ניתן לחלק את תחום לוחמת החלל לשלוש קטגוריות:
1. לוחמה אל החלל
2. לוחמה בחלל
3. לוחמה מהחלל

לוחמה אל החלל תכלול מגוון אמצעים התקפיים שנועדו לפגוע בלווייני האויב, באופן קבוע או זמני. בקטגוריה זו כלולים טילים נגד לוויינים; נשק אנרגיה גבוהה (בעיקר לייזר) לשיבוש פעילות לוויינים ולהשמדתם; לווייני קרב שישוגרו אל עבר מטרות בחלל; ומערכות שיבוש שונות שנועדו להפריע לפעולה התקינה של הלוויין. בהקשר זה ראוי לציין כי במלחמה בין ארצות-הברית לעיראק בשנת 2003, הפעילה עיראק חסימה של שידורי GPS. חסימות ה–GPS נועדו למנוע מלווייני ה-GPS להנחות חימוש מונחה מדויק אל מטרות קרקעיות עיראקיות.
לוחמה אל החלל יכולה להתבצע מפלטפורמות קרקעיות, אוויריות, ימיות או חלליות. הכינוי המוכר ביותר ללוחמה נגד לוויינים הוא ASAT (Anti SATellite). ASAT יכול להיות טיל, נשק אנרגיה (כגון לייזר), נשק קליעי או לוויינים טפילים. לוויין טפיל הוא לוויין המסוגל לתמרן בחלל ולהגיע למפגש עם לוויין המטרה, ואז להפריע לו, לחסום את שדה ראייתו, להיצמד אליו ולגרום להורדתו מהמסלול ולשרפתו באטמוספרה, וכיו"ב.
לוחמה בחלל פירושה לוחמת חלל-חלל, היינו הפעלת מערכות לחימה המוצבות בחלל דרך קבע, ומטרתן תקיפת נכסי חלל אחרים. קטגוריה זו כוללת לוויינים מתפוצצים, מוקשי חלל, לווייני תקיפה, לווייני לייזר, תותחים מסוגים שונים, לוויינים טפילים ומערכות שיבוש אלקטרומגנטי המצויות בחלל ותכליתן שיבוש פעולתם של לוויינים. לוויינים מתפוצצים הם לוויינים החמושים בחומר נפץ ומשמשים לתקיפת לוויינים של האויב. הלוויינים מתפוצצים בקרבת המטרה או בעת התנגשות בה.
לוויינים אלו חייבים להיות בעלי כושר תמרון, על מנת להגיע לקרבת לוויין האויב. מוקש חלל הוא לוויין המוצב במסלול ומצויד במערכת לזיהוי מטרות, ומסוגל להתפוצץ כאשר חולף בקרבתו לוויין אויב. לווייני תקיפה משמשים כפלטפורמה לכלי נשק, אך אינם מתפוצצים בעצמם.
לוויין החמוש בראש קרב גרעיני מאפשר השמדת לוויינים בתא שטח גדול בחלל, בניגוד להשמדה נקודתית, שמבצעים לווייני קרב או מוקשי חלל. לוויינים שייחשפו לפעימה האלקטרומגנטית (EMP) הנוצרת מהפיצוץ הגרעיני ייפגעו, גם אם רסס מהפיצוץ לא יפגע בהם. ניסויים אמריקניים הראו שלאחר הפיצוץ נותרה חגורה של קרינה רדיואקטיבית, הפוגעת גם היא בלוויינים חולפים. חולשת אמצעי לחימה זה נובעת מרדיוס פגיעה רחב ומאי-הבחנה בפגיעה בין לווייני אויב ללוויינים ידידותיים.
לוחמה מהחלל פירושה הפעלת מערכות לחימה המוצבות בחלל כנגד מטרות על פני כדור-הארץ. בקטגוריה זו ניתן למנות מערכות לחימה נגד טק"ק (טיל קרקע-קרקע) העושות שימוש בלייזר רב-עוצמה; הצבת ראשי קרב גרעיניים במסלול (לשם הגברת שרידותם מחד גיסא והקטנת זמן ההתראה של היריב מאידך גיסא); נשק קינטי המופנה כלפי מטרות קרקעיות; ושיבוש של מערכות לחימה קרקעיות על-ידי הפעלת אמצעים שונים מהחלל.

מעט היסטוריה
באוקטובר 1963 התקבלה בעצרת הכללית של האו"ם החלטה 1884, הקוראת להימנעות מהצבת כלי נשק להשמדה המונית בחלל ועל גרמי שמיים טבעיים. ב-1967 נחתמה באו"ם "אמנת החלל החיצון" (Outer Space Treaty), שקבעה איסור על הצבת כלי נשק גרעיניים במסלול קבוע בחלל.
בשנות השישים והשבעים של המאה ה-20 נוסו טילי קרקע כנגד לוויינים בארצות-הברית ובברית-המועצות. לחלק מטילים אלה היה ראש קרבי גרעיני, שהיה מסוגל להשמיד לוויינים ברדיוס של עשרות ואף מאות ק"מ מנקודת פיצוצו בחלל. ניסויים מוצלחים נוספים בוצעו בארצות-הברית בטילים המשוגרים ממטוסי קרב, והמסוגלים להגיע אל החלל ולהשמיד לוויין.
ברית-המועצות ניסתה לווייני קרב "מתאבדים" בשנות השבעים והשמונים, ואף הציבה מערכת מבצעית של לוויינים אלה, בכוננות שיגור של שעות אחדות. ניסוי אחרון במערכת זו בוצע ב-1982. יוזמת ההגנה האסטרטגית של ארצות-הברית, שהשיק הנשיא רייגן ב-1983, הביאה להשקעה תקציבית בתכנון מערכי לחימה בחלל, שרובם נזנחו עם חלוף הזמן בשל בעיות מימון ובעיות טכנולוגיות.
בברית-המועצות תוכננו כמה מערכות לוחמת חלל, וחלקן אף הוצב בחלל. בתחנות החלל הצבאיות שלה התקינה ברית-המועצות תותח בקוטר 23 מ"מ, שהוסב מתותח של מטוסי קרב. תותח זה נועד לספק לתחנות החלל יכולת הגנה עצמית, במקרה של התקפה אמריקנית עליהן באמצעות מטוסי חלל ("מיני מעבורות חלל") קטנים ומאוישים. ברית-המועצות גם שיגרה (שיגור שנכשל) אבטיפוס של תחנת חלל צבאית, שנועדה לבחון לייזר חללי וטילי חלל-חלל.

לוחמת חלל בסין
סין היא המדינה היחידה המבצעת כיום – בגלוי – ניסויים במערכות לוחמת חלל. סין מתפרשת על כל הטווח של אמצעי לחימה חלליים, ובכלל זה חסימות ושיבושים של לווייני תקשורת מסחריים המשדרים תכנים לא-רצויים לממשלה; שיגור לחלל של מיקרו-לוויין למסלול גאוסינכרוני (האירוע חשוד כהצבה בחלל של לוויין טפיל או מוקש חלל מתמרן); סנוור בלייזר של לוויין תצפית אמריקני שחלף מעל סין – פעולה שגרמה ללוויין אי-יכולת זמנית לבצע את משימתו; וגולת הכותרת – השמדת לוויין במסלול תוך שימוש בטיל נגד לוויינים.
השמדת הלוויין (לוויין סיני ישן ולא-מתפקד) בוצעה בינואר 2007, על-ידי טיל המצויד בראש קרבי נפיץ. משהגיע הטיל לגובה המטרה (כ-850 ק"מ) ולקרבתה, פוצץ ראש הנפץ של הטיל ופיזר בחלל רסס מתכתי רב. הרסס פגע בלוויין המטרה והשמידו, תוך יצירת רסס נוסף, המכונה פסולת חלל (Space Debris).
פיקוד ההגנה האווירית של ארצות-הברית, העוקב אחרי רסס ופסולת חלל, זיהה וקטלג עד כה למעלה מ–1,500 פיסות לוויין ורסס בגודל של 10 ס"מ ומעלה, ולמעלה ממיליון פיסות קטנות יותר (וראו: יורם אורעד, "התחממות כדור-הארץ מגדילה את כמות זבל החלל", "גליליאו" 102). זהו האירוע החמור ביותר מאז ומעולם של יצירת פסולת חלל, ובניסוי האחד שלה, יצרה סין יותר פסולת חלל מסוכנת מאשר כל האירועים יוצרי פסולת החלל מאז שיגור ספוטניק 1 לפני 50 שנה. בגלל גובהו של הפיצוץ, תישאר הפסולת בחלל במשך שנים רבות – רוב השברים במשך למעלה ממאה שנים.
סין הכחישה בתחילה את דבר הניסוי, אולם לאחר שבוע הודיעה כי ביצעה בהצלחה ניסוי במערכת יירוט לוויינים, "לצורכי הגנה" בלבד. יודגש כי הגינוי למהלך של סין היה רפה למדי, ויש הרואים בכך מעין "הכשר" למדינות נוספות לצעוד בנתיב אל מערכות לוחמת חלל.

הוויכוח על לוחמת החלל בארצות-הברית
אחת לכמה שנים מתלהט בארצות-הברית ויכוח פומבי בין מכוני מחקר עצמאיים לבין הצבא ומשרד ההגנה. ויכוח ותיק ומוכר הוא הוויכוח על נחיצותן של מערכות להגנה נגד טילים בליסטיים. ויכוח "צעיר" יותר, אך קולני, עוסק בנחיצות ובהיגיון של מערכות ללוחמת חלל. הטיעון המרכזי של שוללי נשק החלל שארצות-הברית מעוניינת לפתח ולהציב הוא, שאין כיום איום אמיתי על נכסי החלל האמריקניים, ואילו כניסה של ארצות-הברית לתחום תגרום למירוץ חימוש חללי, שיסכן את כלל הפעילות הלוויינית בחלל, גם של מדינות אחרות.
מכוני מחקר אחדים מציעים "קוד התנהגות בחלל", שלפיו יימנעו מדינות מפיתוח ומהצבה של מערכות נשק חלליות. כמה ספרים שראו אור לאחרונה מציגים את הדעות הללו, ומנמקים כי העליונות האדירה של ארצות-הברית בחלל מחד גיסא, ובמערכות נשק על הקרקע מאידך גיסא, מייתרת את הצורך במערכת הגנה חללית ובמערכות לוחמת חלל, שכן כל מדינה רציונלית תורתע מלתקוף לוויינים אמריקניים.
יתר על כן, עלה גם הטיעון שארצות-הברית עלולה להגיב על תקיפת נכסי החלל שלה בתקיפה גרעינית (טיעון בלתי סביר לחלוטין, שגם הוכח כלא-נכון, כאשר הלוויין האמריקני סנוור על-ידי לייזר סיני וארצות-הברית נמנעה מלהגיב על כך).

מבט לעתיד
אין ספק שהניסיונות להפוך את החלל לאזור פעילות מפורז לחלוטין מנשק הוא נאצל וראוי, אולם המציאות ההיסטורית מראה שאיננו מעשי. בשנים הקרובות נראה יותר ויותר סוגים של מערכות ללוחמת חלל, תחילה של מעצמות דוגמת ארצות-הברית, סין ורוסיה, ולאחר מכן של מדינות נוספות.
אגב, כל מדינה המצוידת בטילים בליסטיים פשוטים יכולה להפכם בקלות רבה לנשק פרימיטיבי נגד לוויינים – עלינו לזכור שבשיא הגובה של מעוף הטיל הבליסטי, הוא מצוי בחלל, ואם יצויד בראש נפיץ בעל רסס רב, יוכל הטיל לפזר ענן שברים שיקיף את כדור-הארץ ויפגע בלוויינים רבים, בלא הבחנה.
מדינות הרואות בחלל נדבך חיוני בתפישת הביטחון שלהן ייטיבו לעשות אם ייערכו מבעוד מועד לקראת לוחמת החלל על מאפייניה השונים, למשל: בניית מערכות נגד סנוור בלווייני תצפית; מיגון והקשחת חלקים חיוניים בלוויינים; השגת יכולת התאוששות מהירה מהתקפה על נכסי החלל שלהן (למשל על-ידי הכנת לווייני גיבוי, על הקרקע או בחלל); ודרכים אחרות, על פי הצורך המבצעי והמצב המדיני במדינות אלה.

מתוך גיליון יולי של מגזין "גלילאו"

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. אף שאני מבין שישראל אינה מפרסמת את יכולותיה בנושא מלחמת החלל, אני מקווה שיש לנו
    את היכולות ואנחנו לא מפקירים את הזירה הזו לאחרים
    שליטה ויכולות בחלל הם ורק הם יכולים להבטיח את המשך קיומו של העם הזה, אף שאני מעריך שמדינות ערב ובעיקר אלה העשירות ישקיעו משאבים רבים להכנס למועדון זה
    אז כל אלה הנלחמים בתקציב משה"בט שיקחו בחשבון שהתקציב איינו רק לחלק אשר על פני הקרקע ועליינו להיות תמיד צעד קדימה מהאחרים

  2. מה באמת כוכבים זה כתבה זה כן זה כתבה גדולה אבל צריך לכתוב עוד ועוד עד שזה יתפרסם ככה תוכלו להיות גדולים כן זו כתבה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

  3. זה ברור שזה העתיד וליהתכחש לזה הוא הגבול בין עיוור ולא רוצה ליראות כך או כך הרגע מיתקרב ואף אחד לא יודע בעצם ה יש לאיראן או מה בנות בריתה מוכורות לה מכן ויוצא בזאת על ישראל שידועה ביכולתה האלקטרונית טכנית ופחות בנשק עתיר משאבים צריכה להיכנס לתחום ומהר בייחושד בתחום של ריגול אחר לוונים ואולי בדרך כלשהי לעלות על השדר שלהם וכך לדעת בעצם מה הם משדרים ולמי…מקווה שלא ניתעורר מאוחר מידיי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן