סיקור מקיף

הקבוצה הישראלית המשתתפת בתחרות גוגל להנחתת חללית על הירח, חשפה את דגם החללית

הקבוצה ממשיכה בגיוס הכספים לפרויקט, וכאות תודה תציין על גבי החללית גורמים שיתרמו סכום של מעל ל-10,000 דולר 

דגם החללית הישראלית של SPACE-IL שאמורה לטוס לירח במסגרת תחרות גוגל X פרייז
דגם החללית הישראלית של SPACE-IL שאמורה לטוס לירח במסגרת תחרות גוגל X פרייז

Space IL חשפה דגם בגודל מלא של החללית הישראלית הראשונה המיועדת לשיגור לירח כבר בשנת 2013. Space IL הינה עמותה ללא מטרות רווח ששמה לה למטרה לקדם את החינוך הטכנולוגי בארץ. הקבוצה היא הנציגה הישראלית היחידה המשתתפת בתחרות הבינלאומית ה-Google Lunar X-Prize, במרוץ להנחתת חללית לא מאוישת על הירח. התחרות נושאת פרסים בסך של 30 מיליון דולר והצוות מחוייב לתרום את רווחים לקידום החינוך הטכנולוגי והמדעי בישראל. בתחרות מתמודדות 26 קבוצות מ-10 מדינות שונות.
תכנונה של החללית נמצא לקראת השלמה והקבוצה פונה כעת לשלב הביצוע. משקלה של החללית צפוי להיות כ- 90 קילו. גודלה של החללית יהיה כ – 80X80 סנטימטר (בעת שיגור) וכשרגליה נפרשות בחלל לקראת הנחיתה, החללית צפויה להגיע לגובה של 1.60מטר.
במקביל לאתגר הטכנולוגי, בו נוטלים חלק גופים וגורמים רבים ומובילים בתעשיית החלל הישראלית, בהם: תע"א, אלביט, סוכנות החלל-הישראלית, ממשיכה הקבוצה בגיוס הכספים לפרוייקט שעלותו נאמדת בכ- 10 מיליון דולר.

Space IL הודיעה כי לאות הוקרה לגורמים אשר תורמים לפרויקט סכום של מעל ל- 10,000 דולר, יצוינו על גבי החללית שמם. על החללית מקום ל- 300 לוגואים וכ- 10% משטח זה כבר נתפס על ידי גורמים המעורבים בפרויקט. כמו כן שמורים מיקומים בולטים וגדולים על החללית לתרומות הגבוהות ביותר אשר יצוינו בהבלטה יתרה בדרך לחלל. הדבר יהיה נתון לשיקול דעתה של הקבוצה.

Space IL כבר מקדימה את שאר מתחרותיה במרוץ העולמי. הצוות הינו היחידי בתחרות שקיבל אישור ממארגני התחרות לאיכות הווידאו שלו, צעד חשוב בתכנון החללית. בנוסף, הצוות עומד לעבור בקרוב בקרה חיצונית של נאסא, וגם בכך הוא עתיד להיות הראשון בתחרות.
מעבר לתרומה הכספית אותה מקווים המייסדים להביא לישראל, הצוות שואף לעורר בעזרת הפרויקט סקרנות ועניין מחודש בתחום המדעים בקרב הצעירים בישראל ולקדם את פיתוח טכנולוגיות החלל האזרחיות במדינה, תוך שימוש ביתרון היחסי של ישראל בנושאי טכנולוגיות מזעור ולווניים קטנים. נציין כי גם הפתרון שמציעה קבוצת Space IL עושה שימוש בטכנולוגיית מזעור מתקדמת במטרה לייצר חללית קטנה ויעילה, על מנת להביא לחסכון בעלויות ולנצל את המומחיות הישראלית הייחודית בתחום.

הפרויקט, שנעשה כאמור ללא כוונת רווח, מבוסס על צוות ליבה טכנולוגי שיעסוק בפרויקט במשרה מלאה ועל יועצים מקצועיים ומתנדבים רבים בתחומים שונים. בין הגופים הרבים הנוספים המסייעים לפרוייקט: הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן-גוריון, אירונאוטיקס, פלסן, רימט, קרן רמון, מכון וייצמן ועוד. בנוסף, חברים בקבוצה מומחים שונים מהתעשיה האווירית, רפא"ל, רוקאר, גילת, חט"ל, וחברות נוספות. שיתוף הפעולה יוצא הדופן הוא למעשה הפעם הראשונה בה חוברים יחד נציגים מכל הגופים הנוגעים לתעשיית החלל הישראלית: חברות ממשלתיות, עסקיות ואקדמיה. כל זאת, במטרה לעמוד באתגר העצום ולהפוך את ישראל למדינה ה- 3 שתנחת ותציב את דגלה על הירח.
עוד על שלושת המייסדים:

יריב בש (CEO) – מהנדס אלק' ומחשבים, כיום משמש כראש צוות העוסק במחקר ופיתוח בתחום ה-Embedded (מערכות משובצות מחשב). בזמנו הפנוי יריב מארגן ומשתתף באירועי יצירתיות בארץ ובעולם ועושה תואר שני במנהל עסקים במרכז הבינתחומי.

כפיר דמרי (COO) – מהנדס מערכות תקשורת, מרצה לתקשורת מחשבים ויועץ בתחום התקשורת ואבטחת מידע. כפיר החל ללמוד מחשבים בגן טרום-חובה ולתכנת בגיל 6. את הוירוס הראשון כתב בגיל 11. בזמנו הפנוי מקים מיזמים חברתיים וכותב תזה על אלגוריתמים ברשתות חברתיות. בעבר שירת כקצין טכנולוגי ביחידת עילית של חיל מודיעין.

יהונתן וינטראוב (CTO) – בוגר התוכנית ללימודי החלל של אוניברסיטת החלל הבינלאומית ב NASA, כיום עובד כמהנדס מערכות לווייניים בתעשייה האווירית. בנוסף, מלמד הנדסת חלל לתלמידי תיכון במרכז המדעים בהרצליה ו חבר באגודת הננו לויינות הישראלית (INSA). בימים אלו עובד יהונתן על עבודת המאסטר שלו באוניברסיטת ת"א במסגרת התוכנית הבין תחומית למצטיינים. התזה עוסקת בעיבוד אותות בתחום מדעי המוח.

5 תגובות

  1. ומי בדיוק ישגר להם 90 + ( 90 קג לדלק ) = 180 קג למסלול סביב כדור הארץ ?
    זה יעלה להם יותר מכל התקציב !

  2. הישראל יודעים למכור את עצמם טוב אוהבים לחשוב ללמוד לעסוק בתאוריה- עבודה- זעה- זה כבר משהוא אחר

  3. תענוג לקרוא.
    מה שחסר לקבוצה המוכשרת הזו הוא איש פרסום רציני בעל ידע בבניית אתרים אטרקטיביים ובעולם הרשתות החברתיות הנוכחיות.
    באמצעים פשוטים וזולים יחסית יכול היה לגרום להתגייסות המונית של תרומות קטנות ולפתור לקבוצה לפחות את כאב הראש הכלכלי.

  4. כי זה דגם מקרטון. הם עדיין לא התחילו לבנות.
    "תכנונה של החללית נמצא לקראת השלמה והקבוצה פונה כעת לשלב הביצוע".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן