סיקור מקיף

בניגוד למצופה, הבועה סביב מערכת השמש היא לא עגולה

שימוש במידע שהתקבל מהחללית וויאג'ר 2 של נאס"א מגלה כי הבועה סביב מערכת שנוצרת על ידי רוח השמש היא לא עגולה אלא מעט מעוכה עקב השפעות מגנטיות

ההליוספירה (בכחול), בועה מגנטית שנוצרת על ידי רוח השמש.
ההליוספירה (בכחול), בועה מגנטית שנוצרת על ידי רוח השמש.

רוח השמש היא שטף של חלקיקים טעונים הנפלט מהאטמוספרה העליונה של השמש, אותם חלקיקים נעים במהירות של 300 עד 800 ק"מ לשנייה והם מצליחים לברוח מכוח המשיכה של השמש בעיקר בגלל הטמפרטורה הגבוהה שלהם ומסיבות נוספות שאנו עדיין לא מבינים.

בעוד כוח המשיכה של השמש מושך עצמים כמו כדור-הארץ פנימה, לרוח השמש יש אפקט הפוך והיא דוחפת עצמים החוצה. זו היא אחת הסיבות מדוע אנו מוגנים מפני מזג האוויר הבינכוכבי. מערכת השמש חשופה לאיתני החלל אך רוח השמש הודפת את מרבית החלקיקים ומגינה על העצמים שנמצאים בהליוספירה – אטמוספרה של מערכת השמש. המקום בו רוח השמש מפסיקה להגן עלינו נקרא "heliopause", גבול תאורטי זה מעולם לא נחקר (עד עכשיו).

מערכת השמש, בועת ההליוספירה, גבולות ההליופאוס והחלל הבינכוכבי
מערכת השמש, בועת ההליוספירה, גבולות ההליופאוס והחלל הבינכוכבי

למרות שלא הצליחו למדוד אותה, האמינו המדענים כי ה"בועה" שיוצרת רוח השמש היא עגולה. אולם מידע חדש שחושפת החללית הוותיקה של נאס"א מספר סיפור אחר.

בסדרת מאמרים שפורסמה השבוע במגזין Nature חושפים החוקרים כי רוח השמש חשופה להשפעות מגנטיות חיצוניות, עקב כך צורתה היא לא עגולה אלא יותר "מעוכה". שטף היונים והמגנטיות של הגלקסיה אינם חודרים במלוא עוצמתם לאזור הבועה, אך התהליך משפיע על הצורה של הבועה.

צמד חלליות וויאג'ר נשלחו בשנת 1977 למערכת השמש החיצונית על מנת לחקור את צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון. בתום משימת המחקר הוחלט לשגר אותם לקצוות מערכת השמש כדי לחקור איזורים חדשים, ולמרות כל הבעיות הטכניות, הצליחו המדענים לאסוף מידע משמעותי מהאזורים הרחוקים של מערכת השמש. וויאג'ר 2 נמצאת בגבול שבין הבועה לחלל הבינכוכבי כך שניתן למדוד טוב יותר את השפעת איתני החלל הבינכוכבי על הבועה בעזרת ניתוח קרניים קוסמיות שמגיעות מהחלל החיצון.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

18 תגובות

  1. אורן:
    אכן גן עדן הוא ביטוי הולם.
    מעניין אם זו יוזמה של הגן עצמו או שזה בא מהילדים.
    העובדה שזה הוצג כשאלה ללא תשובה מרמזת על כך שזה כנראה דיון שהילדים יזמו ולגננת לא הייתה תשובה.
    בכל מקרה – השאלות הן פעמים רבות יותר חשובות מן התשובות.
    רוב האנשים מבלים את חייהם מבלי לשאול את עצמם דבר – אפילו לא על הדברים שהם רואים יום יום.
    זה מזכיר לי כמה סיפורים של אסימוב שאחד מהם – אם אני זוכר נכון (כי בטח עברו 40 שנה מאז שקראתי אותו) הוא הסיפור "מקצוע" המופיע באסופה "מחר כפול 9"

  2. לא מבין למה ציפו לעגול ?

    הרי אין כזה דבר עגול ביקום שהו על הכל חל עיקום המרחב.
    אז אמורים היו להביא בחשבון את סיבוב השמש סביב הגלקסיה ואת קרינת הגלקסיה או שלא ? או שהביאו בחשבון ויצא שאמור להיות פחות ממש שיש באמת. ואז מתחילים לחשוב על חומר אפל כגורם נוסף ?

  3. חח,
    מיכאל – מצאת ת "גן עדן" האבוד הא? 🙂
    כן, הלוואי והיו מלמדים אותי את כל זה בגן.
    בעצם… הלוואי והיו מנסים ללמד אותנו את זה ובכלל לתת זיקה למדע כלשהו עוד בביה"ס.

  4. השמש בעלת צורת כמעט ספרית (כמעט עגולה), עם פחיסות של כ-9 מליונית. כלומר:
    כלומר הקוטר הקוטבי (שעובר בין הקטבים) הינו כ-10 ק"מ פחות מזה של הקוטר הרוחבי (האקווטוריאלי / קו "המשווה").
    ההיקף הממוצע הוא כ-1,392,000 ק"מ ולכן את יכוטלה להבין כמה ההבדל זניח.

    בעוד שקוטר כדור-הארץ הוא בממוצע 12,742 ק"מ. כאשר הרדיוס בקטבים 6356 ק"מ, ובקו המשווה 6378 ק"מ. כלומר הבדל בקוטר הינו 44 ק"מ, דבר שיותר מובחן יחסית לגודלו של כדוה"א.

  5. קיאן:
    עוד משהו שרציתי לומר לך זה שהגן שלך הוא כנראה גן נפלא.

  6. קיאן:
    כמעט, אבל לא לגמרי.
    בגלל סיבובה סביב צירה, הרדיוס של השמש באזור קו המשווה קצת גדול מן הרדיוס בקוטב.
    כמובן שיש גם את התופעות הזמניות של התפרצויות המשנות את צורת השמש באזור מסוים לזמן קצר אבל אני מניח שלא לזה התכוונתם בשאלה.

  7. אני מבקש לדעת תשובה לשאלה – נושא שאנו מדברים עליו עכשיו בגן שלי – האם השמש עגולה? אמא שלי ואני קראנו ביחד על מערכת השמש, ולא מצאנו את התשובה. אודה לכם מאוד באם תענו לי על השאלה. קיאן

  8. שלום למומחים באסטרופיסיקה,
    יש לי שאלה,שטורדת את רצוני להבינה מזה זמן רב,ואולי,זה המקום והעת
    לשאלה בפומבי,לצורך אימות ובדיקה של הענין.
    נמסר לי ממקום ראשוני ומוסמך בדרכו,שאין באפשרותי לחשפו לעת זו,
    שגיל התודעה של השמש הינו 6 מיליארד שנה.ליתר הדיוק יש להוסיף לפונקציה עוד 18 ..האם יש נתון כלשהו,בחישובים המדעיים-האסרופיסקלים
    או האסטרונומיים,שיכולים לשפוך לי אור על העניין?או אם יש קישור כלשהו
    המצביע על רמיזה כלשהי בעניין.?
    תודה,מקרב לב..לכל מי שיש אפילו קמצוץ..מושג..אנסה לבדוק גם דרך
    קישורים נוספים,שיזומנו לי.

  9. שאלה:-
    אם, כניכתב במאמר, הקרינה המגנטית מגיעה מן הגלקסיה אל השמש, היא אמורה להגיע באופן מאד מיוחד. כידוע משור תנועת כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו נוטה בכ 60 מעלות למישור הגלקסיה לכן קרינה שתגיע אלינו מהגלקסיה תפגע בשמש בזוית של 60 מעלות יחסית למישור מערכת השמש כלומר תהיה כאן פחיסה בהתאם לציר הגלקסיה. האם זה ברמת מה שקורה? לא ראיתי איזכור לכך בכתבה.
    בנוסף יש להתחשב גם בתנועה של השמש מסביב לגלקסיה.

    ערב טוב
    סבדרמיש יהודה

  10. לאבי היקר!

    למה אין הפניה למקור בנאסא??

    סבדרמיש יהודה

  11. "אך רוח השמש עודפת את מרבית החלקיקים ", כניראה צריך להיות – "הודפת".

    יום טוב
    סבדרמיש יהודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן