סיקור מקיף

צוות מחקר של מו"פ המשולש זכה במענק של הוריזון 2020 במסגרת SOLAR-ERA-NET

חברי הצוות פיתחו אמצעים לייצור אנרגיה סולארית לטובת איכות הסביבה מבלי ליעד שטחים עצומים לחוות שוממות של פאנלים סולאריים? פשוט משלבים את קולטי השמש בפלסטיק של החממות ומיצרים חשמל

חברי צוות מו"פ המשולש - קולטי שמש בחממות. צילום: משרד המדע
חברי צוות מו"פ המשולש – קולטי שמש בחממות. צילום: משרד המדע

צוות המחקר באנרגיה מתחדשת של מו"פ המשולש, הנתמך על ידי משרד המדע והטכנולוגיה, זכה במענק של הורייזון 2020 בסך שלושה מיליון שקלים. הורייזון 2020 הינה בתכנית המחקר, הפיתוח והחדשות של האיחוד האירופי ונחשבת היום לגדולה בעולם.
במחקר בדקו החוקרים כיצד ניתן להשתמש בגגות של חממות לגידול ירקות כדי לייצר חשמל. המחקר נערך בשימוש טכנולוגיה חדישה בשם Organic Photovoltaics (OPV ) המבוססת על פאנלים סולאריים שקופים למחצה המוטבעים ביריעות פלסטיק קלות ובכך מייעלות את שימוש באנרגיה סולארית אורגנית בחממות ומפיקות תועלת בו זמנית של יצור מזון וחשמל, ולמעשה תומכות בחסכון אנרגיה בארץ ובחקלאות בפרט.

השימוש בחממות לייצור חשמל חשובה מכמה סיבות שונות:
1. כיום, ישנם שטחים נרחבים המיועדים לייצור אנרגיה נקייה, השימוש בשטחים החקלאיים תוביל לכך שלא יהיה צורך בהקצאת שטחים נפרדים ובכך תוביל ליעילות ואפקטיביות במשאבי הטבע הקיימים.
2. בחממות המודרניות הקיימות כיום בכדי להגיע ליבולים גבוהים יש צורך באנרגיה חשמלית רבה, המיוצרת מנפט, גז או פחם ומשפיעה באופן שלילי על הסביבה. השימוש בטכנולוגיה של OPV מייתרת את הצריכה במשאבים מתכלים ומאזנת את ההשפעה הסביבתית השלילית של הפלסטיק המשמש לכיסוי החממה.
3. עם התקדמות הטכנולוגיה, חקלאים רבים יוכלו למכור חשמל לרשת הארצית ולייצר לעצמם מקור הכנסה נוסף שאיננו חשוף להפכפכניות של השוק החקלאי.

קבוצת המחקר באנרגיה מתחדשת של מו"פ הכוללת את ד"ר איבראהים יחיא, ד"ר אסתר מג'דלי וד"ר מחמוד דיאב ומיכאל אילן. הקבוצה כוללת שני מרכזים ישראליים: מו"פ המשולש ומכון וולקני, שתי אוניברסיטאות יווניות (אוניברסיטה חקלאית באתונה ואוניברסיטת סלוניקי) וחברה גרמנית המייצרת פאנלים בשם Opvius.
מנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה, שי לי שפיגלמן: "ברכות חמות לצוות החוקרים. קבלת המענק מהוריזון 2020 הוא ללא ספק הישג מרשים והכרה בינלאומית שלא רבים מגיעים אליהם. ההישג מוכיח את חשיבות המחקר ואת היותו פורץ דרך. תחום המחקר של אנרגיה מתחדשת צובר תאוצה בשנים האחרונות וזו גאווה גדולה שמרכז מחקר ופיתוח בישראל, במשולש, שותף למאמץ העולמי לקידום והגדלת השימוש באנרגיה מתחדשת על פני המשתמשת. משרד המדע והטכנולוגיה, ימשיך לתמוך, לפתח ולעודד את קיומו וביצועו של מחקר ופיתוח יישומי באזורי הפריפריה, על ידי חוקרים מהאזור ולמען האזור ולקירוב הדדי בין המדע לקהילה בכלל ולקהילה בפריפריה בפרט".

ד"ר איבראהים יחיא, מו"פ המשולש: "צעד חשוב למחקר והפיתוח, אנו עובדים על המחקר שמונה שנים. במהלך הפרויקט ביצענו שלשה מחקרים קודמים בהם הוכח שבעזרת הטכנולוגיה הזאת ניתן לייצר אנרגיה חשמלית ללא כל ירידה ביבול החקלאי, כשהמטרה שלנו היא לכסות כ120 דונם חממות בישראל ולחסוך באנרגיה. לאורך המחקר התפקיד של מרכז מו"פ המשולש התמקד בהובלת המחקר בנושא ביצועי הפאנלים החדישים ושאר השותפים מתמקדים בביצועים החקלאיים ובחקר הכדאיות הכלכלית/סביבתית של הפרויקט"

מרכז מו"פ אזורי המשולש ממוקם בכפר קרע. היחסים בין האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה היהודית במקום מצטיינים בשיתוף פעולה מוצלח והפריה הדדית, הן בהשתתפות הפעילה בפעילויות מרכז המו"פ והן שיתוף הפעולה המדעי-אקדמי. היתרון המייחד את האזור הוא בהיות מרכז המו"פ קרוב למרכזי העסקים והמחקר בארץ. מרכז מו"פ אזורי המשולש משמש כמנוף לפיתוח האזור ע"י קידום יזמות עסקית המבוססת על טכנולוגיות חדשניות ועתירות ידע, לשם כך, משקיע מרכז מו"פ אזורי המשולש מאמצים רבים למען גיוס מדענים וחוקרים הפועלים בנושאים חשובים וחלוציים לאזור. לדוגמא: שיפור בריאות הציבור ע"י ביצוע מחקרים אסטרטגיים (אפידמיולוגיה – זיהוי גורמי סיכון למחלות בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל), קידום החקלאות האלטרנטיבית בחברה הערבית בישראל במיוחד בתחום צמחי תבלין, מאכל ומרפא.
המו"פ למען קידום שיתוף הפעולה בין מדענים ערבים ויהודים החיים באזור תחת הסיסמה "דו קיום במדע" מתוך האמונה שמדע הינו שפה בינלאומית ואוניברסאלית.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. הנושא והרעיון מיושנים
    מזה שנים במדבר בנגב מיידים אותה שיוה
    בושה לנו על זה.
    חבל

  2. בזמנו היו כתבות על פנלים סולאריים שקופים שיכולים להחליף חלונות. מה קורה עם פיתוחים אלה?
    האם מישהו יודע על פיתוח צבע סולארי?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן