שיטה ישראלית לשיפור ריחם וצבעם של פרחי נוי
האם אתם זוכרים מתי חשתם בפעם האחרונה בריחם המשכר של ורד אדום או של שושן צחור? ריחם של פרחים רבים נחלש או נעלם. הסיבה לכך היא שנים רבות של ברירה גנטית מבוקרת של פרחים, שהעדיפה יופי, צבע וחיים ארוכים על פני ריח.
שוק הפרחים העולמי, המוערך ב-30 מיליארד דולר בשנה, דורש כל הזמן פרחים עם תכונות משופרות. ההשבחה הגנטית מאפשרת אמנם קבלת זנים חדשים מוצלחים, אבל ברגע שמתקבל זן מוצלח בצבע מסוים, אי אפשר בשיטות הקיימות לקבל את אותו זן במגוון צבעים בלי לפגוע בשאר התכונות.
חוקרים בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית מצאו דרך לשנות במכוון תכונה יחידה בצמחי נוי בלי לשנות תכונות אחרות; ד”ר אלכסנדר ויינשטיין ותלמיד המחקר אמיר צוקר פיתחו שיטה שבאמצעותה הם מעבירים לצמחי הנוי גנים חדשים.
השיטה שפיתחו מבוססת על שימוש בחיידק אגרובקטריום, שיוצר בצמחים מחלות. לאחר הדבקת הצמח, החיידק מחדיר חלק מהד-נ-א שלו אל הד-נ-א של התא הצמחי. הד-נ-א “האורח” מעביר לתא אותות להתחלק מהר ולייצר בעבור החיידק את חומרי ההזנה שלו.
לפני שמדביקים את הצמח בחיידק, מוציאים מהחומר הגנטי של החיידק את החלקים האחראים לגרימת המחלות בצמחים, ושותלים בו גנים שאותם מעוניינים להעביר לצמח, וכך מקבלים כלי יעיל להחדרת גנים רצויים. כדי לסייע לחיידק משתמשים ויינשטיין ועוזריו ב”אקדח גנים”. “אנחנו משתמשים במכשיר הזה לפצוע את הרקמה לפני שמדביקים את הצמח בחיידק. ברקמה נוצרים חורים העוזרים לחיידק להחדיר את הגנים שלו אל תאי הצמח”, אומר ויינשטיין.
ויינשטיין החליט לעבוד עם צמחי ציפורן. הוא בחר זן מצטיין שצבעו אדום והחדיר אליו גנים ששינו את צבעו למגוון הצבעים הנגזרים מאדום, עד ללבן. זו הפעם הראשונה שהצליחו לשנות את הצבע בלי לגעת בשאר תכונות הציפורן.
החוקרים גם החדירו לציפורן גנים ששיפרו את יכולת ההשרשה של הצמח, וכך קיבלו צמחים מהונדסים בעלי יבול פרחים גדול – פי שלושה יותר ענפי פריחה מאשר הזן המקורי. באותה שיטה הצליחו גם להגביר את הריח המקורי של פרחי הציפורן פי 100. “הצלחנו לעשות זאת הודות לקשר מולקולרי שמצאנו בין ייצור צבע וריח, דבר שלא היה ידוע קודם למדענים”.
חברת “יישום” של האוניברסיטה העברית הוציאה פטנט על השיטה, וחברות ביוטכנולוגיות כבר הביעו עניין ברכישת הזכויות.
{הופיע בעיתון הארץ, 30/4/2000}
אתר הידען היה עד סוף שנת 2002 חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ
