החללית סמארט-1 התרסקה על הירח

צופים בהוואי קלטו את רגע הפגיעה

“>

החללית האירופית SMART-1 סיימה הבוקר את חייה בהתרסקות על פני הירח. היה זה סוף מרהיב לחללית הרובוטית שבילתה את 16 החודשים האחרונים בניסוי טכנולוגיות חלל ממוזערות חדשניות.
סמארט-1 סיפקה מפות מפורטות של ההרכב הכימי של פני השטח של הירח, שיסייעו לעדכן את התיאוריות על אודות הולדתו של הירח. ההתרחשות, שנצפתה באמצעות טלסקופים של חובבים ומקצוענים, כאחד, התרסקה בשעה המיועדת בדיוק – 05:43 שעון גריניץ', 08:43 שעון ישראל, הבוקר (א).
החללית התרסקה בצד הקרוב אלינו, בקווי הרוחב הדרומיים הבינוניים, באזור המכונה “אגם המצוינות” (Lake of Excellence).

החללית פגעה באדמת הירח במהירות של כ-7,200 קמ”ש, פגיעה אלימה דייה כדי שאפשר יהיה לצפות בה מכדור הארץ. לפי התכנון המוגזם, בעת ההתנגשות, היו הטלסקופים אמורים לראות אבק ירח טרי נהדף מעלה, וכן הבזק חום, שמקורו בהמסת חלק ממבנה החללית על ידי חומרים נדיפים שנותרו עליה.

בתמונה: אזורים מוארים תמיד על הירח
“סמארט-1 תסיים את חייה לבטח, וכ”אביה” אני חייב להודות שאני מרגיש מעט עצוב”, אמר פרופ' ברנרד פוינג, המדען הראשי בפרויקט מטעם סוכנות החלל האירופית. “אבל היא תמשיך לחיות, במובן זה שאנו נמשיך את המסורת שלה הלאה וננתח את הנתונים המדעיים שאספה, ונמשיך את הניסויים במשימות עתידיות.” הוסיף.
צי של חלליות – הן מקפות והן נחתות, צפויות לבקר את הירח בשנים הקרובות. רכבת זו, המורכבת בינתיים רק מיחידות רכב בלתי מאוישות, תגיעה לשיאה כאשר בני האדם ישובו לאדמת הירח, לראשונה מאז משימות אפולו, וזה יקרה בשנת 2020 בערך.

סמארט-1 שוגרה בספטמבר 2003 כחללית הדגמה טכנולוגית. היא הפכה לחללית האירופית הראשונה שלצורך הנעתה השתמשו במנוע יונים במקום מנוע הנעה כימית. הכוח החשמלי הושג באמצעות קולטי שמש, ואלו הצליחו להניע את החללית קדימה באמצעות הדיפת חלקיקי זנון. המנוע היה יעיל במיוחד, והחללית הקיפה את כדור הארץ מספר רב של פעמים, כשהיא גומעת 100 מיליון קילומטרים, בסדרה של מסלולי לולאות, בצריכה של 60 ליטרים של “דלק” בלבד.
“הדבר ראוי לציון – כשחושבים על כך – באותו נפח דלק שמכניסים למכונית הצלחנו להגיע את כל הדרך לירח,” אמר פרופ' מנואל גרנדה מאוניברסיטת ווילס באברסטית.

מנועי יונים ישמשו את מרבית החלליות הבאות שתשגר אירופה, כדוגמת בפי-קולומבו (BepiColumbo) לכוכב חמה. פרופ' גרדנה עצמו היה החוקר הראשי האחראי על המכשירים הממוזערים של סמארט-1: ספקטרומטר קרני ה-X הקומפקטי הידוע בשם D-CIXS. מכשיר זה מיפה את הרכב הירח ובעיקר בחן את התפלגות הסידן, המגנזיום, האלומיניום הצורן והברזל.
הכרת והערכת היסודות האלו תסייע לעדכן את התיאוריות על אודות יצירת הירח, לפיהן הירח נוצר מהתאגדות רסיסים שנזרקו מכדור הארץ בהתנגשות עצומה בין כדור הארץ וגוף בגודל של מאדים, לפני מיליארדי שנים.
“כמו כל דבר אחר על החללית הזו, טכנולוגית קרני ה-X שלנו היתה חכמה יותר, קטנה יותר וקלה יותר מאשר כל דבר שטס בעבר,” אמר פרופ' גרנדה. המכשיר שקל כ-5 ק”ג. מכשירים דומים ששימשו למשימות דומות בעבר שקלו פי 10.
הצלחת ה-D-CIXS היתה כל כך גדולה עד שגרסה משופרת שלו המכונה CIXS נבנית בימים אלה ותורכב על החללית ההודית צ'נדריאן שתמריא לירח בשנת 2007 או 2008.

המצלמה של סמארט-1 AMIE הוסיפה גם היא להבנת הירח. המפות הדיגיטליות הטובות ביותר של הירח, עד כה, הגיעו מהחללית האמריקנית קלמנטיין, ברזולוציה של 200 מטרים. בשיאה, חשפה סמארט-1 תצורות בקוטר של 40 מטרים. אמנם אין די ברזולוציה זו כדי לאתר שרידים אינדיבידואליים של הציוד שהושאר על ידי אפולו, אך הנתונים יכולים לשמש ככלי השוואה בחקר התמונות שצולמו על ידי האסטרונאוטים החלוצים. “לדוגמה, הצלחנו להתאים בין הנתונים של סמארט-1 לאלו שצולמו מהקרקע בידי אנשי צוות אפולו 15. התמונות תואמות בעקביות לתמונות הפנורמיות שצילמו האסטרונאוטים,” אמר פרופ' פונג, והוסיף: “לפיכך אני מאמין שהם אכן היו שם”.
בין ציוני הדרך של המבצע ראוי לציין כי סמארט-1 מצאה ראשי הרים באזור הקוטב הצפוני הנמצאים תמיד באור השמש. היא גם חיפשה אזורים נמוכים הנמצאים בחשכה תמידית, מקום שבו ייתכן וקיים קרח. “שני סוגי האזורים יכולים להיות שימושיים ביותר למשימות מאוישות, הראשון להצבת תחנת כוח שתופעל באנרגית השמש והשני – כמקור מים.”

“סמארט-1 תנוח כעת בשלום על הירח,” אמר פרופ' פוינג. “כעת, אנו משתפים פעולה עם הקהילה הבינלאומית, בהכנת הדרך למחקר עתידי של הירח – לצי של לוויינים, נחתות שיובילו להקמת כפרים רובוטיים ובסיסים מאוישים.”

ניסוח ועריכה: ח. י. גליקזם, תרגומים וכתיבה טכנית

ההשגים של סמארט-1

* מיני-מכשירים, תוכנה לניווט ותפעול החללית ישמשו במבצעים עתידיים במערכת השמש.
* מנועים המופעלים בשמש ובחשמל יהפכו להיות מערכות ההינע הדומיננטיות.
* הנתונים שיפרו את הידע שלנו על הירח, ההסטוריה של הפגיעות בו ושל הפעילות הוולקנית, סיוע באיתור אתרי נחיתה טובים.

לסרט הוידאו באתר הבי.בי.סי המסביר את תהליך ההתרסקות

Smart-1 תרוסק על הירח הערב או מחר בבוקר (באחת מתוך שלוש הזדמנויות)

2.9.2006
מאת: אבי בליזובסקי

החללית האירופית סמארט-1 המקיפה את הירח עומדת להתרסק על פניו ב-2 או ב-3 בספטמבר, במועדים בהם יוכלו צופים בטלסקופים קרקעיים לראות את ההתרסקות.
החללית תתרסק לתוך אגם המצוינות (Lake of Excellence), איזור בעל מינרולוגיה מעניינת, ממש על שפת הצד המרוחק של הירח ובגבול שבין היום והלילה. המועד הזה מאפשר למדענים לקבל ניגודיות שבזכותה ניתן יהיה לראות את ההתרסקות, כאשר רסיסי האבק שיועפו במהלכה יוארו בידי אור השמש וכן ישקפו את האור המגיע מכדור הארץ.
המועד שנבחר הוא יום ראשון בשעה 05:41 שעון גריניץ' (08:41 שעון ישראל), ונמקום הכי טוב לצפות בו יהיה מטלסקופים בדרום אמריקה וצפון מערב ארה”ב, הוואי ואוסטרליה. ואולם ישנו חשש שהחללית תתרסק על צלע הר באחת ההקפות הקודמות. למשל היא עלולה להתרסק בשעה 00:37 שעון גריניץ' (03:07 שעון ישראל), ואז ניתן יהיה לצפות בה מהאיים הקנאריים ודרום אמריקה, או אפילו קודם לכן, ב-2 בספטמבר בשעה 19:33, ואז ניתן יהיה לצפות בהתרסקות מאירופה, אפריקה והמזרח התיכון.
מכיוון שמהירות ההתרסקות תהיה כ-2 קילומטרים לשניה, תפער סמארט-1 מכתש בקוטר 5-10 מטר ובעומק של כמטר אחד – בערך מכתש שיוצר מטאוריט במשקל שני קילוגרמים. טלסקופים חזקים על כדור הארץ עשויים לראות הבהק חלש מהפגיעה עצמה, ולאחריה ענן בקוטר של 5 קילומטרים של אבק שיועף מההתנגשות.
אסטרונומים חובבים ברחבי העולם התנדבו לצפות בפיצוץ, כדי לבחון את תכונות המינרליים הנמצאים מתחת לפני השטח. ואולם אם ענן האבק ימתח למרחק של יותר מ-20 קילומטרים לעבר האיזור המואר של הירח, יוכלו החובבים לעקוב אחר הענן באמצעות משקפות או טלסקופים קטנים.