שישה מדענים בכירים יצטרפו לאקדמיה הישראלית למדעים

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים תערוך בחנוכה את הטקס החגיגי המסורתי של קבלת ששת החברים החדשים שהצטרפו השנה לשתי חטיבותיה. עם הצטרפותם האקדמיה מונה 125 חברות וחברים. חברי האקדמיה נבחרים לכל ימי חייהם.

ששת המדענים הם:

יונינה אלדר – פרופסור להנדסת חשמל בטכניון, מכון טכנולוגי לישראל
רוני אלנבלום – פרופסור לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים
זליג אשחר – פרופסור לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע
איל בנבנישתי – פרופסור למשפטים באוניברסיטת תל אביב
יעקב כדורי – פרופסור למקרא באוניברסיטה בר-אילן
אנדרו פלקס – פרופסור ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת תל אביב

הטקס יתקיים ביום שלישי ערב נר שמיני של חנוכה, א’ בטבת תשע”ח, 19 בדצמבר 2017, בבית האקדמיה בירושלים בישיבתה הפתוחה של האספה הכללית.

נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופ’ נילי כהן, בירכה את חברי האקדמיה החדשים ומסרה כי הצטרפותם מחזקת את שורות האקדמיה למדעים בחוקרים נוספים מן המעלה העליונה, והם יסייעו לאקדמיה להשיג את יעדיה ולפתח את הפעילות המדעית הענפה בישראל בשנים הבאות.

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא הגוף הבכיר בקהילה המדעית בישראל. היא נוסדה על פי חוק בשנת תשכ”א (1961) במטרה לרכז בתוכה מטובי אנשי המדע בישראל, לטפח ולקדם פעילות מדעית בארץ ולייעץ לממשלות ישראל בנוגע למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית.

תמצית קורות החיים של החברים החדשים באקדמיה למדעים

פרופ’ יונינה אלדר

יונינה אלדר היא פרופסור להנדסת חשמל בטכניון ועומדת בראש מעבדת SAMPL. היא גם עמיתת מחקר ב-MIT, פרופסור נלווה באוניברסיטת דיוק, הייתה פרופסור אורח באוניברסיטת סטנפורד ומחזיקה בקתדרה להנדסת חשמל על שם אדוארדס.

פרופ’ אלדר סיימה תואר ראשון בפיזיקה ותואר שני בהנדסת חשמל בהצטיינות יתרה באוניברסיטת תל-אביב, ואת התואר השלישי השלימה ב-MIT. ב-2002 הצטרפה לסגל הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון.

תחומי הפעילות במחקרה הם פיתוח אלגוריתמים לייצוג, לתמסורת, לעיבוד אותות ולעיבוד מידע. בשנים האחרונות היא התמקדה בשיטות דגימה יעילות, בעיבוד אותות ואופטימיזציה במערכות תקשורת, רדאר ודימות רפואי, בעיבוד אותות לאופטיקה בשיטות סופר-רזולוציה ובביולוגיה חישובית.

פרופ’ אלדר זכתה בפרסים רבים, בהם פרס קריל, פרס ברונו, פרס טאוב (פעמיים), פרס הרשל ריץ’ לחדשנות מדעית (שלוש פעמים) ומספר פרסים על הצטיינות בהוראה. היא הייתה חברה במועצה להשכלה גבוהה ובאקדמיה הצעירה הישראלית.

פרופ’ אלדר פרסמה מאות מאמרים בעיתונים ובכינוסים בין-לאומיים, ארבעה ספרים, עשרה פרקים בספרים מדעיים ועשרים פטנטים. היא משמשת יועצת וחברת דירקטוריון של כמה חברות היי-טק.

פרופ’ רוני אלנבלום

רוני אלנבלום הוא פרופסור במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים ומתמחה בגיאוגרפיות ביניימיות, בתולדות הלבנט בימי הביניים ובמסעי הצלב. מחקריו האחרונים עסקו בהיסטוריה סביבתית ואקלימית, בתולדות העיור ובהיסטוריה של ירושלים.

פרופ’ אלנבלום עומד בראש פרויקט המחקר של מצד עתרת (אתר ארכיאולוגי) והקים שורה של מיזמים דיגיטליים המעמידים לרשות הציבור מאגרי מידע על ההיסטוריה של ירושלים (יחד עם אוניברסיטת אלקודס) ושל ערים היסטוריות ותרגומים לאנגלית של התעודות והצ’ארטרים מן התקופה הצלבנית.

הוא פיתח גישה תיאורטית מכלילה ל”שבריריות” ולפיה תקופה קצרה יחסית של עשור אחד או שניים שבה מתרחשות הפרעות אקלימיות כמו בצורות, גשמים שלא בעיתם או חורפים קרים במיוחד, עלולה לגרום לתופעות חברתיות קשות ביותר וכי התייצבות או שיפור קל יחסית בתנאי האקלים למשך כמה עשורים עשויה ליצור תנאים של שפע. פרופ’ אלנבלום מבסס את תיאוריית השבריריות על המידע הטקסטואלי והארכיאולוגי העשיר והמתוארך היטב שהציוויליזציות האורייניות של העולם הקדום השאירו אחריהן ומשחזר בעזרתו ברזולוציה עיתית ומרחבית גבוהה גם תופעות של קריסה. עבודותיו על השינויים האקלימיים חדשניים במיוחד ומשפיעים על תחומי מחקר רחבים.

שילוב המומחיות שלו בתחומי הגיאוגרפיה, ההיסטוריה והארכיאולוגיה ותרומתו המדעית הנכבדה בנושא האקלים וחקר מסעות הצלב הפכו אותו לחוקר רב-תחומי חשוב בארץ ובעולם.

פרופ’ זליג אשחר

פרופ’ זליג אשחר נולד ב–1941. סיים למודי בוגר ומוסמך בביולוגיה  באוניברסיטה העברית.  תואר דוקטור השלים במחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן.

זליג אשחר מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע הוא מדען ופורץ דרך בתחום האימונותרפיה במחקריו התמקד בבידוד אנטיגנים מממברנות של תאי  Tובהכנת נסיוב למניעת דחיית רקמות. השתלמות בתר-דוקטורט עשה במחלקה לפתולוגיה בבית הספר לרפואה בהרווארד, שם נחשף בפעם הראשונה לחקר הסרטן. כאשר בודד וזיהה אנטיגן ייחודי לסרטן מסוג הודג’קין. בשובו ארצה הצטרף לסגל המחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן.

מחקריו תרמו רבות להבנת פעילותה של מערכת החיסון- במצב רגיל ובהתמודדות עם מחלות. גולת הכותרת של עבודתו המדעית היא פיתוח תאי T מהונדסים גנטית להשמדה של תאים סרטניים. ניסויים קליניים בשיטה שפיתח כבר מניבים תוצאות חיוביות ומצילים את חייהם של חולים. תרמו רבות לביסוסה של תשתית המחקר והפיתוח בתחום האימונולוגיה בישראל, והעמידו אותה בחזית המחקר העולמית. המחקרים פורסמו בכתבי עת מדעיים מהשורה הראשונה והניבו פטנטים, שרבים מהם יושמו ומשמשים כיום לטיפול בחולים.

במרוצת השנים מילא שורה של תפקידים אקדמיים, בהם ראש המחלקה למחקר באימונולוגיה במכון ויצמן למדע,  חבר בוועדה המדעית המייעצת בקייט פארמה; מדען ראשי, מייסד וראש הוועדה המדעית המייעצת בחברות פארמה ישראל; חלוץ בהנהלת האגודה האירופית לריפוי בגנים וחבר בוועדות מקצועיות בישראל ובעולם.

עבודתו המדעית זיכתה אותו בפרסים ובאותות הצטיינות, בהם פרס ישראל, פרס אמת ופרס נוברטיס. במרוצת השנים זכה במלגות מחקר והיה עמית מחקר במוסדות מחקר יוקרתיים בעולם. הוא מכהן כיום כפרופ’ לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע ובבית החולים “איכילוב”.

פרופ’ איל בנבנישתי

איל בנבנישתי הוא פרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ומופקד בה על הקתדרה לזכויות אדם ע”ש אני ופול ינוביץ’. הוא גם פרופסור בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת קיימברידג’ ומופקד על הקתדרה למשפט בין-לאומי ע”ש Whewell.

פרופ’ בנבנישתי סיים תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני ושלישי בביה”ס למשפטים של אוניברסיטת ייל. בשנת 1990 הצטרף לסגל המרצים של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 2002 הצטרף לסגל המרצים של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

בד בבד עם הוראה ומחקר בישראל שימש פרופ’ בנבנישתי מרצה אורח בכמה וכמה בתי ספר למשפטים בארה”ב – באוניברסיטאות הרוורד, ייל, קולומבייה, מישיגן ופנסילווניה – וכן באוניברסיטת טורונטו ובאוניברסיטת המבורג. משנת 2003 פרופ’ בנבנישתי נמנה עם סגל המרצים הגלובלי של ביה”ס למשפטים של אוניברסיטת NYU. בשנת 2016 הצטרף לסגל אוניברסיטת קיימברידג’.

תחום מומחיותו של פרופ’ בנבנישתי הוא משפט בין-לאומי, משפט חוקתי ומשפט מנהלי. בתחום המשפט הבין-לאומי הוא עסק ועוסק בנושאים אלו: דיני מלחמה, ניהול משאבי טבע חוצי גבולות, קבלת החלטות בארגונים בין-לאומיים, התפקיד והמבנה של טריבונלים בין-לאומיים, קשרי הגומלין בין משפט לאומי למשפט בין-לאומי, מעמדם של תאגידים רב לאומיים, זכויות מיעוטים. בתחומי המשפט החוקתי והמנהלי כתב על ההצדקה לביקורת שיפוטית, על זכויות אדם במשפט הישראלי ועל הביקורת המשפטית על ההליך המנהלי. פרויקט המחקר המרכזי שלו בשנים האחרונות עוסק ברעיון הריבונות כאחריות. המחקר הזה זכה למענק מחקר של ה-ERC Advanced Grant בשנת 2012.

פרופ’ בנבנישתי מכהן כעורך משותף של כתב העת British Yearbook of International Law והוא חבר מערכת של כתב העת American Journal of International Law. הוא הישראלי הראשון בתפקיד זה. הוא זכה במלגת אלון, פרס צלטנר לחוקר צעיר, פרס על המאמר הטוב ביותר שפרסם חוקר צעיר בכתב העת American Journal of International Law, פרס לנדאו למדעים ולמחקר, פרס Alexander von Humboldt, פרס חשין על מצוינות אקדמית במחקר ופרס קדר למחקר פורץ דרך לחוקר בכיר באוניברסיטת תל אביב. הוא חבר ב-Institut de droit international.

פרופ’ יעקב כדורי

יעקב כדורי נולד בניו יורק ב-1945, למד באוניברסיטאות ייל והרוורד וגם לימד בשתי אוניברסיטאות אלה, ובשנת 1992 החל ללמד כפרופסור מן המניין במחלקה לתנ”ך של אוניברסיטת בר אילן.

פרופסור כדורי הוא אחד החוקרים החשובים, הנודעים והמקוריים ביותר בחקר היהדות בדור זה. מומחיותו ותרומתו מתפרסות על פני תחומים רבים במדעי היהדות: מקרא, פרשנות המקרא בימי בית שני, מדרש, חקר השירה המקראית ותורת הפרשנות. בכל אחד מהתחומים הללו הוא תרם תרומות כבדות משקל ומחקריו ראו אור במאמרים ובספרים רבים שהתפרסמו בבמות המדעיות החשובות ביותר בארץ ובחו”ל, וגם תורגמו לשפות שונות כגון רוסית, צרפתית, יפנית וקוריאנית.

חיבוריו זיכו אותו בפרסים רבים ויוקרתיים ובכללם פרס Grawemeyer in Religion  לשנת 2001 על שני ספריו The Bible as It Was ו-Traditions of the Bible. ספרו How to Read the Bible זכה בפרס הספר הטוב ביותר בכל הקטגוריות של ה-National Jewish Book Awards בשנת 2007. ה-New York Times בחר בספר זה אחד הספרים הטובים ביותר שנדפסו ב-2007 בכל הקטגוריות.

לאחרונה הוענק לפרופ’ כדורי בישראל פרס רוטשילד בתחום מדעי היהדות. הוא פרש מאוניברסיטת בר-אילן בשנת 2013.

פרופ’ אנדרו פלקס

אנדרו פלקס מהחוג למזרח אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת תל אביב הוא מגדולי החוקרים של סין והמזרח הרחוק בדורנו, ומומחה בעל שם עולמי לספרות הסינית הקלאסית.

פרופ’ פלקס סיים תואר ראשון ושלישי בחוג ללימודי אסיה המזרחית באוניברסיטת פרינסטון. במסגרת לימודי ה-BA שהה תקופה ממושכת באוניברסיטת טוקיו ובאוניברסיטה הלאומית של טאיוואן, שם רכש שליטה מקצועית בשפות הסינית והיפנית על רובדיהן השונים. לשם תוכנית הדוקטורט בפרינסטון עבר לחוג לספרות השוואתית, וכתב את עבודת הדוקטור שלו על יצירת המופת הגדולה בספרות הסינית לאור תיאוריית הספרות וטקסטים מערביים מימי הביניים והרנסנס. הוא לימד בפרינסטון יותר מ-34 שנה בחוג למזרח אסיה ובחוג ספרות השוואתית. כיהן כמרצה אורח באוניברסיטאות רבות בארה”ב, אירופה והמזרח הרחוק. החל משנת 1994 פרופ’ פלקס מלמד באוניברסיטה העברית בירושלים.

במרוצת השנים הללו נעתק מרכז התעניינותו בהדרגה מיצירות המופת הספרותיות לטקסטים היסודיים של ההגות הסינית, החל מן העת העתיקה ועד שלהי הקיסרות. עם פרסומיו הבולטים הכתובים באנגלית, עברית וסינית נמנים ספרו על “ארבעת ספרי המופת של הרומן הסיני בתקופת מינג”, אוספים מקיפים של החומר הפרשנותי על טקסטים סיניים לדורותיהם,  ותרגומים על שניים מ”ארבעת הספרים” הקנוניים במסורת הקונפוציאנית. כעת הוא מתקרב לסיום התרגום לעברית של היצירה העצומה “חלום המשכנות האדומים”.