ערים שקועות ומה שמתבקש/חיים מזר

הארכיאולוגיה הימית מגלה ערים חבויות מתחת לפני המים במקומות רבים בעולם. האם יש בכך הוכחה למיתולוגיות?

חיים מזר

מבוא
סיפורה של אטלנטיס מלווה את ההיסטוריה האנושית מאז שאפלטון דיבר על יבשת מסתורית השקועה במצולות הים. תיאוריו הם מפורטים ביותר ואת הדיה של יבשת זו מוצאים אצל היסטוריונים מהעת העתיקה. רבים ניסו למצוא עיר זו בים התיכון ובאוקיינוס האטלנטי והיא עדיין לא נמצאה. בזכות חיפושים אלה נמצאו שרידים שקועים אחרים והמפורסמים ביותר הם אלה שנמצאו בקרבת איי בימיני שבאוקיינוס האטלנטי סמוך לארה”ב. יש מי שטוענים שכל תיאוריו של אפלטון הם פרי המצאתו. יכול להיות, אך באותה מידה יש לחשוב בכיוון ההפוך. מה שיכול לתמוך בתיאורו הוא התגלותן של ערים שונות או לפחות חלקיהן במקומות אחרים בעולם, בעשרות השנים האחרונות. ממצאים אלה לפי עדויות שונות, קדומים יותר משומר. לגילויים אלה גם היבטים גיאוגרפים ואקולוגיים לאותה תקופה. על מכלולם של היבטים אלה ננסה לעמוד מתוך התייחסות למספר ערים שיש עליהן עדויות גם אם הן מינימליות (לפחות כיום).

יפן

במרס 1995 צוללן יפני שעבד סמוך לחוף הדרומי של אוקינוואה ירד לאזור לא מוכר אל מתחת לעומק המקובל של 12 מטר ותוך כדי תנועתו נתקל בגוש מכוסה אלמוגים שנראה לו כאבן בניין. כאשר התקרב יותר לעבר הגוש התברר לו שמדובר במבנה אדיר ממדים. בבחינה מדוקדקת יותר הוא מצא שלפניו מערך מסודר של גושים גדולים שכוסו על ידי גידולים אורגניים מה שאומר כי מדובר בדבר מה עתיק. הצוללן הקיף את המקום, ביצע מספר צילומים וסיים את עבודתו. כעבור מספר ימים, צילומים אלה פורסמו בעיתוניה של יפן וההדים היו גדולים. רבים החלו לפקוד את המקום – ארכיאולוגיים ימיים, אנשי תקשורת וסתם סקרנים. בסוף הקיץ של אותה שנה צוללן אחר, בצלילתו הגיע למקום אחר באוקינוואה ולתדהמתו ראה קשת גדולה ומסיבית או שער גדול עשוי מגושי אבנים גדולות המתאימים בדיוק רב זה לזה, סגנון הבניה דומה לזה של ערי האינקה בדרום אמריקה. אם בעקבות הגילויים של האתר הקודם נשאלו שאלות רבות בדבר אופיין של התצורות מלאכותיות או טבעיות, עתה היה ברור מעל לכל צל של ספק שמדובר במעשה ידי אדם.
הארכיאולוגים החלו לגלות עניין, וחקירת המקום עברה לפסים מקצועיים. היה ברור שמדובר בהריסות של עיר. נשלחו לכאן משלחות מתוך הנחה שאמורים להיות במקום מבנים נוספים ואכן עוד באותה שנה נמצאו חמישה אתרים נוספים, סמוך לקווי החוף של 3 איים. טווח הצלילה של החוקרים היה בין עומק 6 מטר ל-30 מטר והתגלו אמנם מבנים שונים. המראה היה עוצר נשימה, רחובות מרוצפים, דרכים מצטלבות, תצורות מזבח ענקיות, ולהן מדרגות המובילות לכיכרות ודרכים שמוקפות במגדלים דומות למגדלורים, המבנים התת ימיים מכסים את רצפת האוקיינוס לאורך 500 ק”מ החל מהאי הקטן YONAGUNI דרומית מערבית לאוקינוואה והאיים הסמוכים לאיים KERAMA ו- AGUNI , אחד המבנים הבודדים הגדולים נמצא סמוך לחוף המזרחי של YONAGUNI , נמצא בעומק 30 מטר, אורכו 80 מטר, רוחבו 30 מטר וגובהו 15 מטר. נראה שמבנים אלה עשויים מאבן חול גרניטית. מבנה אחר הוא פירמידלי אורכו 80 מטר ובעומק 30 מטר. מבנה נוסף גם כן באותו עומק אורכו 180 מטר וגובהו 30 מטר. הערכה היא שמבנים אלה נבנו כ- 8000 שנה לפנה”ס.

טאיוואן

על פי המסורת של התושבים באיי PESCADORES מתחת למים נמצאת טירה מוקפת בחומות “אדומות”. ב- 1976 ממשלת טיוואן החליטה ללכת בעקבות מסורת זו הטילה על אחד הצוללנים המבריקים שלה STEVE SHIEH לבחון את הנושא, הצוללן עבד במקום מספר שנים ואכן מצא כי יש ממש במסורת זו. מיקומה של החומה הוא במיימי האי TIGER WALL (HU CHING) , גובה החומה 3 מטר ולדעת ארכיאולוגים הטירה וחומותיה נבנו לפני 7,000- 12,000 שנה. למרות חשיבותו של האירוע הממצאים לא זכו לסקירה נאותה בתקשורת המערבית.
לימים STEVE SHIEH התמנה למנהל המכון לארכיאולוגיה תת ימית של טיוואן, ובשנת 2002 במרחק 100 מטר מטירת HU CHING נעשו מחקרים נוספים. בספטמבר באותה שנה בקרקעית האוקיינוס באיי PESCADORES נמצאה חומת אבנים בגובה 1 מטר, רוחב חצי מטר, באורך 100 מטר ובעומק 20-30 מטר. במספר מקומות בחומה נמצאו מספר חורים מלאים בחצץ כנראה מתוך כוונה לחסום את הרוח. הקירבה הפיסית לטירה שנמצאה ב – 1976, מעלה את הסבירות להמצאותה של תרבות פרה – היסטורית במקום. מדובר בעצם בעיר שקועה.
אישוש להשערה זו מוצאים בממצא נוסף שהתגלה באזור לפני 6 שנים כאשר צוללנים חובבים מצאו מה שנראה כשרידי חומות בצורת צלב בקרקעית האוקיינוס. אורך אחת החומות מאות מטרים לכיוון דרום צפון והשניה החוצה אותה כיוונה הוא מזרח מערב בזווית ישרה. בקצה הצפוני של החומה הצפונית דרומית נמצא מתחם מעגלי הרוס בחלקו. חומה זו נמצאת במים רדודים בעומק 4-6 מטר והחומה המערבית מזרחית “יושבת” על מדרון שמתחיל בעומק 4 מטר ומגיע לעומק של 36 מטר. גובה שתי החומות 3 מטר.

הודו

בהודו נמצאו שני אתרים מעוררי עניין, אתר אחד התגלה באמצעות צילומי לווין. התברר שבמיצר פלאק (PALK STRIAT) נמצא גשר המחבר את הודו עם ציילון העשויי מאיי מים רדודים והוא קיבל את השם גשר אדם (ADAM’S BRIDGE) אורכו של הגשר 30 ק”מ. העקמומיות המיוחדת שלו והרכבו נותנים מקום להשערה שמדובר במעשה ידי אדם. מה שמיוחד בגשר זה הוא שבראמיינה מדובר על דמות רבת עוצמה- רמה- שבנה גשר ממין זה.
על האתר השני נמסר בינואר 2002, אתר זה נמצא 48 ק”מ מערבית ל – SURAT שבמפרץ קאמבה ( GULF KHAMBHAT CAMRAY). וגילו נאמד ביותר מ- 9,000 שנה. אתר זה נחשף בינואר 2002 באמצעות צילומי סונאר. מדובר בעיר באורך של 8 ק”מ וברוחב 2 ק”מ. ההערכה היא שעיר זו שקעה עם הפשרת הקרחונים בתקופת הקרח האחרונה. במקום נמצאו כיכר ומבנים מלבניים בעומק 39 מטר. נמצאו גם עצמות אדם מאובנות, עץ מאובן, כלי עבודה עשויים מאבן, שברי אבן וקרוב לוודאי שבבדיקות נוספות יתגלו ממצאים חדשים.

נאן מדול

מלחים אירופיים שסיירו באוקיינוס השקט בראשית המאה ה-18 גילו קבוצות איים שעוררו את סקרנותם. במרחק קצר מהחוף המרוחק של האי המיקרונזי POHNOEI נמצאת העיר האבודה של NAN MADOL . עיר זו אשר שוכנת על שונית אלמוגים עתיקה, משתרעת על מאות איים קטנים המחוברים על ידי מספר רב של תעלות (חלקן שקועות) ושטחה 18 קמ”ר. המבנים בעיר עשויים מאבני בזלת גדולות חלקן במשקל 50 טון כל אחת. ישנם במקום גם ערמות של גושי בזלת המסודרים בצורת שתי וערב אלה על אלה. צורתם של גושים אלה היא משושים, צורה טבעית שמוצאים כמותה ברמת הגולן. השאלות שמתבקשות הן מהיכן הם הובאו, איך זה נעשה ולשם מה? העברת גושי שיש גדולים ממקום למקום היתה ידועה בעבר. אבני האמפיתאטרונים בבית שאן ובקיסריה הובאו לארץ על ידי הרומאים מאיטליה דרך הים, איך הם עשו לא ידוע וזאת מהסיבה שמידע הנדסי זה אבד. על פי המיתולוגיה של הילידים, העברת האבנים נעשתה במעשה קסם באויר. ראוי גם לציין שחפירת התעלות בתוך השוניות היא ברמת דיוק גבוהה.
לפני מלחמת העולם השניה, יפן שלחה למקום משלחת מחקר כדי לבדוק טענות בדבר מציאת גופות “בבית המתים”. לתדהמתם, צוללני המשלחת מצאו מתחת לפני הים ארונות קבורה חסיני מים עשויים מפלטינה. כן נמצאו עצמות אדם, אשר מידותיהן מראות כי אותם תושבים מקומיים היו גבוהים יותר מהילידים הנוכחיים. נמצאו גם שברי חרסים שבדיקת גילם הראה שהם בני 2,000 שנה. התברר שבקרב הילידים קיימת שמועה עקשנית מגובה בהוכחות כי סמוך לנאן מדול נמצאת עיר שקועה בשם MODLYNUM.

למוריה

על פי המסורת ההודית ה-RIG VEDA היו בעבר שלושה יבשות ושמה של השלישית, בית של גזע בשם DANAVS. יבשת ענקית בשם RUTAS מזרחית להודו היתה ביתו של גזע שסגד לשמש. יבשת זו נקרעה לגזרים על ידי התפרצות געשית אשר שלחה אותה למעמקיי האוקיינוס. שברים מיבשת זו נשארו באיי אינדונזיה ובאיי האוקיינוס השקט. המסורת של האי EASTER מדברת על מקום בשם HIVA ששקע מתחת למים ותושבי המקום ברחו ממנו. תושבי SAMOAM קראו למקום דומה בשם BOLUTU. במקום זה היו עצים רבים וצמחים שגדלו עליהם פירות ופרחים וכולם הוחלפו באחרים כאשר האזור כולו הורם. תושבי BOLUTU יכלו לחלוף בין עצים, בתים ועצמים אחרים ללא שום התנגדות. התושבים המאורים של ניו זילנד מספרים על עצמם שמוצאם מאי גדול והררי מהצד השני של המים בשם HAWAIKI .למעשה בכל האיים ברחביי האוקיינוס השקט חוזר על עצמו מיתוס של יבשת ששקועה מתחת למים ושמה MU. מיתוס זה מוכר על ידי הפולינזיים מזה אלפי שנים. זואולוגים מהמאה ה-19 לא יכלו להסביר את נפיצותו הרבה של יונק קטן ופרימיטיבי בשם למור באפריקה, במדקסקר, ובאריכפלג המזרח הודי. חלק מזואולוגיים אלה ניסו להסביר את נפיצותו הרבה של הלמור ביבשת גדולה שהיתה בעבר באוקיינוס ההודי בין מדגסקר והודו והשם שניתן ליבשת זו הוא למוריה (LEMURIA) על שמו של בעל חיים זה.מכלול הסיפורים על אותה יבשת ועצם נפיצותם הרבה במתחם קו המשווה באוקיינוס השקט יכולים לתת תחושה כי אכן יש להם לסיפורים אלה על מה להתבסס. מחקרים גיאולוגיים אכן מאשרים את העובדה שבעבר הרחוק יבשת גדולה היתה מחוברת לאסיה והיא שקעה מתחת למים. החלק הגדול של יבשת זו נקרא SUNDALAND. יבשת זו חיברה את דרום מזרח אסיה לאינדונזיה. קרוב לוודאי שכל האיים של מדינה זו היו בעבר יחידה יבשתית אחת שהשתרעה עד ל- PALAWAN שבפיליפינים. עם תום תקופת הקרח והפשרת הקרחונים בקטבים שגרמה לעליית פני הים, לפני כ-8,000 שנה דרום מזרח אסיה איבדה יותר ממחצית שטחה. במהלכה של תקופה זו נוצרו קבוצות איים בפיליפינים ובמזרח אינדונזיה. מה שמקשר בין מיתוס למוריה והאזור של SUNDALAND והאיים הסמוכים הוא הערכה שהאזור כולו היה מיושב לפני עליית גובה פני המים. עדות מסייעת לכך אפשר למצוא במסורת הישנה של הטמילים TAMIL SANGAN כי מוצאם הוא מיבשת שקועה אי שם דרומית להודו, קרוב לוודאי שמחקרים ארכיאולוגיים תת-ימיים יחשפו מקומות ישוב ושרידי מבנים רבים.

קובה

באמצע שנת 2000 ממשלת קובה וחברת ADC הקנדית (ADVANCED DIGITAL COMMUNICATIONS ) ביצעו מחקר תת ימי משותף באזור שנקרא CUBAN SHFLF בחצי האי GUANAHACARIBE מתוך מטרה לחשוף ספינות שטבעו באזור ב-500 השנים האחרונות, ספינות שעל פי הערכה נשאו בקרבן אוצרות רבי ערך. לתדהמתם מצאו החוקרים בעומק 700 מטר רמה שאורכה מספר קילומטרים ועליה צורות גיאומטריות שונות המזכירות בניינים ופירמידות. אורכם של האבנים 2- 5 מטר, כמימדיהם של האבנים בפירמידות במצרים. בחינה מדוקדקת של האבנים מראה שהם נחתכו בצורה מדוייקת כך שאפשר היה להצמידן זו לזו בכדי ליצור אבנים גדולות. באבנים העשויות מגרניטים נמצאות חריטות שונות בצורה של סמלים וציורים, מה שמוכיח שהאבנים האלה הם מעשה ידי אדם. המקום כולו נראה כמרכז עירוני והוא נבנה כנראה לפני 6000 שנה. חלק מהמבנים מכוסים בחול לבן ועדין, הממצאים הגיאולוגיים מראים שהאזור היה בעבר 40 מטר מעל פני הים. הרושם המתקבל הוא שהמקום היה מיושב על ידי תרבות לא ידועה.

איי בימיני

בשנות ה-50 של המאה ה- 20 התגלו מבנים רבים ודרכים תת יימים רבים סמוך לאי באהמה וסמוך לאיי בימיני. הדעות על מקורם של המבנים אלה היו חלוקות. היו כאלה שטענו שמבנים אלה מקורם טבעי ומנגד היו כאלה שטענו שמקורם הוא מעשה ידי אדם. עדויות חדשות התומכות בהשערה האחרונה החלו להתגלות השנה. הארכיאולוג ויליאם דונטו וקבוצת חוקרים אשרו את קיומם של עקבות של נמל במים רדודים באי בימיני, 80 ק”מ ממיאמי. הצוות בדק תצורה שידוע עליה מעט מאוד, גל של אבנים תת ימיים שקועות מתחת למים במרחק של 1.6 ק”מ מהאתר הידוע והשנוי במחלוקות “דרך בימיני”. אורך הקו 1.6 ק”מ. מחקרי המשך חשפו מעגלים עשויים אבני גיר גדולות בתחתית האוקיינוס. המעגלים הם אחד מתוך השני ובמרחקים קבועים זה מזה. להפתעתם של החוקרים נמצאו עוגנים עשויים מאבנים הדומים בצורתם לעוגנים פיניקיים יווניים ורומיים.
בדרך בימיני נמצאת תצורה דמויית האות J עשוייה מגושי אבנים. גם כאן נמצאו עוגנים עשוים מאבן. הם נחשפו על גוש אבן באורך 600 מטר. אחד מעוגנים אלה דומה לעוגנים היחודיים מיוון העתיקה שנמצאו ב-THERA. צוות המחקר מצא צבירי אבנים דבוקים אחד לשני, כולל צבר אחד של אבנים המוצבות אחת על גבי השניה. על האבן העליונה חצובה תעלה בצורה U היורדת עד לבסיסה. מתחת לבלוקים המסיביים נמצאו לוחות מלבניים וחלקים. לוחות אלה שמשו כנראה כאבני תמיכה בבחינת מסד לאבנים הגדולות. ממצא זה הוא הוכחה לכך שאכן דרך בימיני היתה מזח נמל עתיק.

ניו אינגלנד

מדענים שמיפו את קרקעית הים מתחת למקום האמור לשמש כחוות רוח ב- NANTUCKET SOUND (בניו אינגלנד) הופתעו ממה שמצאו: עדויות ליער שקוע בעומק 1.8 מטר מתחת לבוץ. הממצאים כללו עץ לבנה (BIRCH WOOD), עשב ירוק צהבהב, קרקע וחלקי חרקים. התקבל הרושם שמדובר בחלק מקרקעית יער שהיה חלק מקו חוף שנבלע על ידי מים שהגיעו למקום עם עליית גובה פני הים בעקבות הפשרת הקרחונים האחרונה. ההערכה היא כי לפני ההפשרה מדף היבשת בניו אינגלנד לא היה מכוסה במים וכי קו החוף היה 120 ק”מ מזרחית לקו החוף הנוכחי. הארכיאולוגים מקווים למצוא באזור מקומות ישוב שכוסו גם הם במים.

מסקנות

באחת מתוכניות הרדיו האחרונות של “מבט עולמי” המשודרת ברשת א’ התברר כי מתפתח תחום מחקר חדש והוא גיאומיתולוגיה. הרציונל העומד מאחורי דיספלינה מדעית זו היא שבמיתולוגיות של עמים רבים בעולם העתיק ישנם גלעינים של אמת המתארים תופעות גיאולוגיות שונות כמו התפרצויות געשיות, רעידות אדמה, גלי צונאמי אדירים וכו’, אלא שהם מתוארים כתוצרת של מלחמות האלים או כעונשים שבאו על בני האדם בשל חטאיהם. קריאה זהירה של טקסטים אלה יכולה לתת תמונה בהירה פחות או יותר ביחס לשינוי פני הנוף במקומות שונים על כדור הארץ.
אם נלך עקב בצד אגודל אחרי רציונל זה, מתבקשת המסקנה שמיתולוגיות אלה יכולות לספר לנו גם על נדידות עמים וערים שהוקמו ונהרסו. צורה מיוחדות לתיאור הנרטיב ההיסטורי באמצעים אמנותיים שעמדו לרשותם של העמים בעת העתיקה. עובדת גילויים של מבנים בקרקעית הים ובפרט המבנים הקולוסאליים יכולה לאשש את המסופר במיתולוגיות השונות. אם נלך בצעד רדוקציוני נוסף ניתן להקיש שבאותם מקומות שבהם נמצאו מבנים אלה היו תרבויות מפותחות שמשכן היה מאות שנים אם לא יותר, זאת מהסיבה שהמבנים אינם יכולים לצמוח יש מאין. נדרש ידע רב כמו ארכיטקטורה, הנדסת בניין ותכנון דרכים, ידע שדרש הובלה של האבנים לאתרי בניה. בידי מי שתכנן ובנה מבנים אלה היה גם כתב, שהרי דרוש תכנון מוקדם בטרם בנייתם. בהמשך מחקרים תת ימיים אלה יהיה צורך מן הסתם למצוא את פתחיהם של המבנים (זאת תוך תכנון מקדים קפדני שמי הים לא יכנסו לתוכם). קרוב לודאי שימצאו שם אוצרות שקשה אפילו לדמיין והנה נפתח בפנינו תחום מחקר נוסף והוא גיאוגרפיה של עולם עתיק שהיה שאיננו עוד.
אם נתייחס לתאריכים של מקומות אלה, ההערכות כולן מתנקזות פחות או יותר לתקופה לפני 12,000- 8,000 שנה. מין המוסכמות בגיאולוגיה היא שתקופת הקרח האחרונה הסתיימה לפני 12,000 שנה. בעקבותיה באה הפשרת הקרחונים שבעקבותיה עלה גובה פני המים באוקיינוסים. כתוצאה מכך קווי חוף שונים הוצפו ומקומות ישוב שהיו שם הוצפו גם הם.ניתן להבין מכך שקווי החוף בעבר היו שונים מאשר כיום. חוף הים התיכון היה פנימה לתוך הים עצמו, האוקיינוס האטלנטי היה צר יותר, בכמה קשה לדעת. אולם אם ניקח את המקרה של ניו אינגלנד מדובר כנראה בעשרות קילומטרים וקרוב לוודאי כך גם באוקיינוס השקט ובאוקיינוס ההודי. יתכן גם שנהרות בני ימינו הזורמים לאוקיינוסים ולימים הגיעו לקווי החוף העתיקים. אפשר על כן להניח שמחקרי המשך בקרקעית הימים הסמוכים לקווי החוף הנוכחים ימצאו חפירות מכוסות בחול של נהרות אלה שזרמו לחופים העתיקים, ואולי גם תמצאנה עדויות לבניית החופים העתיקים באמצעות הסחופת שהובלה על ידי הנהרות בעת העתיקה. יתכן על כן שסחופת זאת תמצא בקרקעית הים הסמוך לחופי אלכסנדריה שהובלה למקום על ידי הנילוס בעבר הרחוק ואולי תמצאנה גם עדויות לסלעי חוף כמו כורכר.
מבחינת כיוון הרוחות, חוף גלוי לרוח הוא חוף שלאורכו נע האוויר פנימה, אל החוף, בעוד שבחוף חסוי רוח יש רוחות הנושפות ממנו אל הים. משמעות הדבר היא שבעבר הקדום קו החוף המשמעותי ביחס לכיוון תנועות הרוחות לא היה זהה לזה של תקופתנו. האם יש לכך משמעות מבחינת מערבולות אוויר מקומיות בקווי החוף הקדומים? מה היה כיוון ועוצמת תנועתם של הרוחות המקומיות? כדי להמחיש זאת נשתמש בדוגמה ציורית. נניח שמי הים התיכון בעבר היו נמוכים יותר ב- 20 מטר מאשר כיום וחוף נתניה היה ממוקם מערבה יותר בעשרות מטרים, על רכס הכורכר המקומי עומדים מספר אנשים המתכוננים לקפוץ עם גלשני רוח, כיוון ועוצמת זרמי האוויר הם היו משתמשים שונים במידה זו או אחרת מאלה כיום. הצבר הידע בעקבות גילויים אלה וגילויים עתידיים יאפשר מיפוי אקלימי של העבר הקדום ברמת המקרו וברמת המיקרו והנה יש לנו תחומי מחקר חדשים פליאוגיאוגרפיה ופליאוקלימטולוגיה.

סיכום
גוף הידע ביחס לערים שקועות מציג בפנינו תמונה של עולם שונה מזה המוכר לנו ואשר קדם לתרבות של שומר (שהעדויות הכתובות הראשונות המוכרות מקורן בממלכה זו) וכתרגיל מחשבתי כדאי לחשוב בהסתמך על ממצאים אלה ומכלול המסקנות המתבקשות, על תיירות זמן וירטואלית.