יש תקציב, אין הגבלות, רק תבואו * ממשלת סינגפור מאפשרת לחקור עוברים משובטים עד 14 יום לאחר ששובטו
תאי גזע עובריים. לפני שנה, כשג'ורג' בוש הגביל את המחקר בתאי גזע אנושיים בארצות הברית, תחום הביולוגיה של התא לא נלמד באף אחת מהאוניברסיטאות בסינגפור. בכל המדינה היה רק חוקר בכיר אחד שעסק בחקר תאי גזע, ובעבודתו לא נעשה כל שימוש.
המדען, עריף בונגסו, היה הראשון שהצליח לבודד תאי גזע אנושיים – תאים שיכולים להפוך לכל אחד מסוגי התאים בגוף ושעשויים לשמש בעתיד לשיקום איברים פגועים. בונגסו עשה זאת ב-,1994 אך הוא לא הוציא פטנט על השיטה שלו ואיפשר לעמיתיו האמריקאים לגנוב ממנו את התהילה.
באחרונה השתנה המצב מן הקצה אל הקצה. באוגוסט 2001 הטיל הנשיא בוש הגבלות על הענקת מימון פדרלי למחקר בתאי גזע אנושיים, וזאת בשל דאגות אתיות הנוגעות לשיבוט ולהפלות (עוברים שהופלו משמשים מקור טוב לתאי גזע). כתוצאה מכך הואט קצב המחקר בארה”ב.
ממשלת סינגפור הבחינה בהזדמנות, והפכה את עצמה למקלט מפני תקנות המגבילות את המחקר בתאי גזע. בכך היא מקווה למשוך מדענים שחשים שחופש המחקר שלהם נפגע בארצותיהם.
הענקת מקלט לחוקרי תאי גזע היא חלק ממדיניות ממשלתית רחבה יותר. ב-1999 הוגדרו מדעי החיים – הרפואה, הרוקחות והביוטכנולוגיה – כאחד מארבעת “עמודי התווך של התעשייה” בסינגפור. הבעיה היתה שבסינגפור היו מעט מאוד חברות, מוסדות מחקר וחוקרים בעלי מיומנות כלשהי בתחומים אלה.
אבל שליטי סינגפור משיגים בדרך כלל את מה שהם רוצים. בתוך שנתיים בלבד הם הקימו שתי פקולטות וחמישה מרכזי מחקר, והשקיעו 1.7 מיליארד דולר בסדרה של קרנות שנועדו לעודד מחקר, למשוך חברות ביוטכנולוגיה בינלאומיות ולממן חברות מקומיות. לדברי ג'יימס טאם, חוקר אמריקאי שגויס לתפקיד דיקאן אחת הפקולטות החדשות, לוח הזמנים היה כה צפוף עד שהוא נאלץ להתחיל לראיין מרצים פוטנציאליים ביום שבו הגיע לסינגפור, לאחר שקרא את קורות החיים שלהם במטוס.
גיוס חוקרים בעלי שם היה חלק חשוב במאמציה של סינגפור לקדם את שאיפותיה. אלן קולמן, ראש צוות החוקרים ששיבט את הכבשה דולי, הצטרף ל-,ESI חברה אוסטרלית שהחלה לפעול בסינגפור לאחר שקיבלה מימון מהממשלה; אדיסון ליו, עד לאחרונה חוקר בכיר במרכז הארצי לחקר הסרטן בארה”ב, עומד כעת בראש מכון הגנום החדש של סינגפור; החוקר יושיאקי איטו “נחטף”, יחד עם צוות החוקרים שלו, מאוניברסיטת קיוטו, אל המכון לביולוגיה תאית ומולקולרית.
מה שמושך את החוקרים-הכוכבים האלה לסינגפור, מלבד המעמד של כוכב רוק שהם נהנים ממנו בזכות כלי התקשורת המקומיים, היא אווירת המחקר המתירנית בסינגפור. הממשלה, למשל, מעודדת בהתלהבות מחקר בתאי גזע, במקום להתיר אותו מתוך חריקת שיניים כפי שעושות ממשלות רבות. היא גם מאפשרת לחקור עוברים משובטים עד 14 יום לאחר ששובטו. אין מדינות שמתירות יותר מכך. לדברי ד”ר טאם, נקודה חשובה לא פחות היא שאישורים ומימון למחקר מושגים בתוך זמן קצר, ובמקרים רבים נדרשת רק לחיצת יד ידידותית.
יש להמתין ולראות כמה מהר, אם בכלל, תיתרגם האווירה הזאת לתוצאות בשטח. ד”ר קולמן ינסה לגרום לתאי גזע להיהפך לתאים מייצרי אינסולין, שיושתלו בגופם של חולי סוכרת. חלק מעמיתיו ב-ESI רוצים להפוך תאי גזע לתאי עצב, שיוכלו להחליף את התאים הנפגעים בשל מחלת פרקינסון. אלה רעיונות שייתכן שיהיה אפשר להגשים אותם, אולם הדבר יצריך שנים של מחקר.
רמז ראשון לבאות היה בתחילת החודש: ד”ר בונגסו הצליח לפתור בעיה, שהיתה עלולה לסבך את כל שיטות הטיפול העתידיות המבוססות על תאי גזע. כיום, יש לגדל מושבות של תאי גזע אנושיים על שכבות של רקמות שנלקחו מעכברים. שיטה זו כרוכה בסיכון: נגיפים הנמצאים במצע הגידול עלולים לחדור אל תוך תאי הגזע. ד”ר בונגסו הצליח להפיק מצעי גידול מרקמות אדם, והפעם הוא וידא שהפטנט על השיטה נרשם על שמו.
אך כדי להפוך את הפטנט ליישום רפואי מניב רווחים, יהיה צורך לערב משקיעים, מנהלים וחוקרים נוספים. יתרה מזאת, סינגפור אינה ידועה ככור היתוך של רעיונות חדשניים. היא יכולה לייבא מדענים כוכבים, אך ייתכן שלא יהיה די בכך כדי לחולל תסיסה מחקרית אמיתית. מאמציה של הממשלה ליצור אווירה יצירתית באמצעות תקנות רק מדגישים זאת. כפי שנכתב באחד מחוברות הכרומו הרבות שהיא מפיקה, “חדשנות אינה נמצאת במקום שבו היא אמורה להימצא”.
אקונומיסט
