הזוחל בעל שיני הכריש מהסהרה

שרידים של מאובני דינוזאורים שנחשפו לאחרונה במדבר סהרה שבמרוקו דומים להפליא לענק הדינוזאורים הטורף טירנוזאורוס רקס

שרידים של מאובני דינוזאורים שנחשפו לאחרונה במדבר סהרה שבמרוקו דומים להפליא לענק הדינוזאורים הטורף טירנוזאורוס רקס, המפלצת הענקית שהפחידה את הצופים ב"פארק היורה", וחיה לפני כ-70 מיליון שנה באמריקה הצפונית. הדמיון הרב מצביע על מוצא משותף של שני הטורפים והוא מעיד על כך שאפריקה לא היתה מנותקת כליל מהיבשות הצפוניות באותה תקופה, והדינוזאורים יכלו לנדוד ממקום למקום.

גולגולת ענקית של דינוזאור היתה הממצא הדרמטי ביותר שחשפו בסהרה שתי משלחות פליאונתולוגים (חוקרי מאובנים) מאוניברסיטת שיקגו. עד אז לא היה ידוע הרבה על הדינוזאורים שחיו באפריקה.
מתוך מאות מינים של דינוזאורים שזוהו עד כה ברחבי העולם, רק מעטים היו כנראה יכולים להתקיים באזורים כה נידחים ועוינים כאפריקה. "אנו יודעים מעט מאוד על הדינוזאורים שחיו באפריקה בקרטיקון, התקופה שחתמה את עידן הדינוזאורים. רוב העדויות מתקופה זו באו מצפון אמריקה ומאסיה. המאובנים שנחשפו במרוקו מאפשרים לנו לראשונה לבחון את אופיים של הטורפים שהתפתחו ביבשת אפריקה המבודדת", אומר פול סרנו שעמד בראש המשלחות.

סרנו החל להתעניין באבולוציה של הדינוזאורים באפריקה ב-1990 כאשר הצטרף לקבוצה של פליאונתולוגים מהמוזיאון הבריטי, שנסעה לחפש מאובני דגים בניגריה. "גילינו אז מתחם קבורה של דינוזאורים בגודל מגרש כדורסל עם עצמות ענקיות שהשתרבבו בחול. אחת מעצמות החזה הגיעה לאורך של שני מטרים", אומר סרנו. הממצאים הציתו את דמיונו והוא החליט לארגן משלחת חפירות לאזור.

לאחר שלוש שנות תכנון, הצליח להוביל קבוצה של 21 מדענים וסטודנטים חזרה לניגריה. בששה לנדרוברים עמוסים בציוד הם חצו יותר מ-2,500 קילומטרים של מדבר שחון ובילו חודשיים בחיפוש אחר שרידי הדינוזאורים שחיו במקום. "כשהברשנו את משקעי החול מעל השרידים הקבורים, גילינו להפתעתנו עצמות שמורות היטב", מספר סרנו. "השלד נשמר כאילו חיות הענק האלה נחו שם בשקט במשך מיליוני שנים. נראה כי הן נקברו בשיטפון פתאומי של נהר קדום". לפני כשנה הוביל סרנו משלחת נוספת שחפרה סמוך לגבול מרוקו-אלג'יר. הגולגולת שנחשפה, שאורכה יותר ממטר וחצי, גדולה יותר מגולגולתו של טירנוזאורוס רקס, שחי לפני 70-65 מיליון שנה באמריקה הצפונית, ונחשב לטורף הגדול ביותר מבין לטאות הענק ששלטו בכדור הארץ בעידן היורה והקרטיקון. סרנו קרא לבעל הגולגולת קרצ'רודונטוזאורוס סהריקוס, שפירושו "הזוחל בעל שיני הכריש מהסהרה". חלל המוח שלו נשמר היטב והוא מגיע למחצית גודל המוח של טירנוזאורוס רקס (החלק ה-15 מגודל מוח אדם). הוא ניזון כנראה מדינוזאורים קטנים אוכלי צמחים. סרנו מעריך את אורכו בכ-14 מטרים.

המאובנים שנחשפו פתרו תעלומה של עצמות ושיניים מאובנות שהתגלו במצרים בתחילת המאה והושמדו במלחמת העולם השנייה. איש לא ידע למי היו שייכות, אך השיניים שבגולגולת הענק שנמצאה במרוקו תאמו את תיאורן של השיניים שנמצאו במצרים, והן היו שייכות כפי הנראה לאותו סוג דינוזאור שגילה סרנו.

כשהופיעו הדינוזאורים לפני כ-230 מיליון שנה בתקופת הטריאס, כל היבשות היו מחוברות יחד ליבשת-על המכונה פנגיאה. הדינוזאורים, ששוטטו באופן חופשי, היו דומים זה לזה בכל מקום על פני היבשת.
80 מיליון שנה מאוחר יותר, לקראת סוף תקופת היורה, נשברה יבשת פנגיאה לשתי תת-יבשות: יבשת צפונית – לאוראסיה, ויבשת דרומית – גונדוואנה, וביניהן הפריד ים תטיס הקדום. במשך התקופה הגיאולוגית הבאה – הקרטיקון – לפני 146 עד 65 מיליון שנה, היבשות התרחקו זו מזו והגיעו בסופו של התהליך למיקומן הנוכחי.
בתקופה שבה הופיע הדינוזאור שנחשף באפריקה, לפני כ-90 מיליון שנה, העולם נראה כטלאים של יבשות מבודדות, כל אחת עם צורות הדינוזאורים שלה, שהתפתחו בהן בנפרד לאחר שניתקו זו מזו. כמו כל צורות החיים גם מיני הדינוזאורים השונים התפתחו והשתנו עם השנים בהתאם לתנאי המקום שבו חיו. כך התפתחו דינוזאורים טורפים בגודל אדם במונגוליה, דינוזאורים צמחוניים דמויי קרנפים באמריקה הצפונית, ועוד.

עד לאחרונה איש לא ידע כיצד נראו הדינוזאורים באפריקה. במשך שנים רבות סברו מדענים כי הדינוזאורים התפתחו משתי קבוצות: קבוצה צפונית שמוצאה בלאוראסיה, וקבוצה דרומית שמוצאה בגונדוואנה. הביסוס לרעיון זה היו ממצאים של דינוזאורים מוזרים שהתגלו בדרום אמריקה. דינוזאורים אלה, שמעל עיניהם התנוסס זוג קרניים, לא היו דומים לאף אחד מהדינוזאורים הצפוניים.

מכיוון שאפריקה עם אמריקה הדרומית נכללה ביבשת גונדוואנה, ושתיהן היו מבודדות מלאוראסיה הצפונית, המדענים הניחו שהדינוזאורים באפריקה יהיו שונים מאלה הצפוניים אך דומים לבני מינם בדרום אמריקה. שרידי הדינוזאור שנמצא באפריקה הפכו את התיאוריה על פיה, בכך שלא היו דומים לטורף הדרום אמריקאי אלא דווקא לדינוזאור הענקי שחי בצפון אמריקה בתקופת הקרטיקון המוקדמת.

מה יכול להסביר את הדמיון בין הדינוזאורים האפריקאים של תחילת הקרטיקון לאלה מהיבשות הצפוניות? סרנו סבור כי גשרים יבשתיים או אזורי ים רדודים נותרו בין לאוראסיה וגונדוואנה לאחר הינתקותן זו מזו. אזורים אלה איפשרו הגירה של דינוזאורים מיבשת ליבשת והדבר מסביר את הדמיון בין מיני דינוזאורים מסוימים בעולם.

לאחר שאפריקה ודרום אמריקה נפרדו מהיבשות הצפוניות, הן החלו להיפרד זו מזו וביניהן השתרע האוקיינוס האטלנטי. זה קרה לפני כ-90 מיליון שנה. בכל אחת משתי היבשות חלק מהדינוזאורים נכחדו וחלקם שרדו. אחד מהשורדים היה הדינוזאור ששרידיו נמצאו במרוקו בשנה שעברה. מכאן והלאה המשיכו הדינוזאורים האפריקאיים להתפתח בבידוד מוחלט – כך סבור סרנו, שרוצה לחזור בעוד כמה שנים לאפריקה ולחפש ממצאים שיבססו את השערותיו. לדידו של סרנו, הסיפור של הדינוזאורים באפריקה רק החל.

("הארץ" 31/07/96) – אתר הידען היה עד שנת 2002, חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן