ישראל בחלל – מבט לעתיד

מתוך הספר "מעל האופק" – 50 שנות פעילות ישראלית בחלל. מאת דני שלום, הוצאת 'באוויר – פרסומי תעופה'

מאת: דני שלום

כניסתה של ישראל לתחום החלל נעשתה בהיסוס ותוך מאבקים רבים גם במישור הכלכלי וגם במישורים המבצעיים. עם כך הסתעפות הפעילות והגידול במספר הגורמים שהשתלבו בתחום זה-בתעשייה, באקדמיה ובקרב גורמים מסחריים- מבטיחים כי ישראל תישאר על מפת החלל העולמית גם בשנים הבאות.

תחומי הפעילות בעתיד יתרכזו סביב הנושאים הבאים:

לוייני ביון:ישראל ממשיכה בשיפור יכולות לוייני הביון ולבד מלויינים אלקטרו-אופטיים, יוצבו בחלל גם לוייני ביון מכ"מיים מתקדמים (SAR) שיאפשרו לישראל לקבל מידע 24 שעות ביממה על איומים אפשריים, או הכנות למלחמה במרינות ערב. צה"ל ומערכת הבטחון לא יוכלו לותר על השרות אותו נותנים כיום לוייני הביון. בשל כך צפוי כי יפותחו דורות הדשים של לויינים מסוג זה.

לויינים זעירים:אם יתממשו התכניות לפיתוח לויינים זעירים ולוייני ננו בתעשיה האוירית, ברפאל ובגופים אקדמיים, ישראל עשויה להיות מדינה מובילה בתחום הלויינים הזעירים בעולם. אלה ישמשו למשימות שונות: החל ממחקרים מדעיים טהורים וכלה במשימות צבאיות כולל ביון, השמדת לויינים עויינים, לוייני התרעה ועוד. לישראל הידע והיכולת לפתח ולייצר לויינים מסוג זה וכן לשגר אותם לחלל בעזרת משגרים מפיתוח ישראלי.

לוייני תקשורת:שיגורו של לויין התקשורת "עמוס 2" בדצמבר 2003, היה המשך לפעילות שהחלה באמצע שנות התשעים. צפוי כי הלויינים הבאים יהיו גדולים יותר ובעלי יכולת לשדר ולקלוט מספר גדול יותר של ערוצי תקשורת, טלויזיה ורדיו. כמו כן צפוי כי הלויינים הבאים יפעלו בטכנולוגיות מיוחדות שנועדו להגריל את נפח התעבורה של המערכות בלי להגדיל או לייקר את עלות התכנון, הבניה וההפעלה של הלויינים.

לוייני חישה:למרות העיכוב ברכישת יכולת לוייני "ארוס" והכוונה, שעוכבה בינתיים, לשגר קונסטלציה בת שמונה לויינים, הרי ההתקדמות הטכנולוגית בתחום המערכות הרב-ספקטרליות יביאו לתכנון לויינים הרשים בעלי יכולות משופרת יותר.

שיתוף פעולה בתחום החלל:שיתוף הפעולה בין ישראל למדינות רבות בעולם בתחום החלל יגדל גם הוא. כבר עתה נוצרו יחסים מיוחדים עם הודו ועם מדינות נוספות בדרום מזרה אסיה. גם רוסיה, אשר שיגרה לחלל ארבעה לויינים ישראליים, בהם שני לויינים זעירים, לויין חישה מרחוק ולויין תקשורת- תוסיף להיות כתובת לקבלת שירותי שיגור עבור לויינים אזרחיים, ואולי אף צבאיים, מסוגים שונים.

מערכת "חומה":פיתוח המרכיבים השונים של מערכת "חומה" בהם הטיל נגד טילים "חץ" ומערכות המכ"ם הבקרה והשליטה, יעברו שינויים שיתאימו אותם לפעולה נגד מערכות טילים ארוכי-טווח אותם מפתחות עתה מדינות ערב וראשונה להן אירן. טילי "שיהאב 4" אשר ישוגרו מטווח של מעל 2000 ק"מ יחדרו לאטמוספרה במהירות רבה יותר מאשר הטילים מדור ראשון, כולל טילי הקרקע-קרקע מסוג "אל-חוסיין" ו"שיהאב 3", ויהיה צורך ליירט אותם בגובה רב יותר. דגמים חדשים של הטיל "חץ" נמצאים בפיתוח ואלה יצטרכו לתת תשובה לאיומים החדשים.

משגרי חלל:הפעילות בתחום פיתוח משגרי החלל אינה זוכה להצלחה רבה, במיוחד בשל התחרות החריפה הקיימת למוצרים הישראליים בעולם. כבר עתה הבחינו מדינות אחרות, בהן ארה"ב, רוסיה וצרפת כי קיים פוטנציאל לא מנוצל בתחום המשגרים ללויינים בינוניים למסלולי LEO (מסלול ארצי נמוך). חברות שונות בהן לוקהיד מרטין (שפיתחה את משגר "אתינה") אורביטל סיינסס ("טאורוס") או אירוקוט המשותפת לגרמניה ורוסיה ("רוקוט") ואחרות, מתמודדות על אותו פלח שוק כמו משגרי "ליאו-לינק" של מל"מ והתחרות אינה קלה. גם התנגדות של הממשל האמריקני, בלחץ היצרניות האמריקניות, אינה מקלה על החברה הישראלית. פיתוחים בתחום ההנעה: רפא"ל וגורמים אחרים ממשיכים בפעילות בתחום ההנעה במנועי יונים חשמליים ואלה ישמשו להנעת לויינים במסלול ויאפשרו להאריך את אורך החיים שלהם במידה רבה.

אסטרונאוטים:עם השיגור של אילן רמון ז"ל לחלל, אשר הסתיים למרבה הצער בטרגדיה, הציבה קהיליית החלל הישראלית רף גבוה להישגיות, עימו יש להתמודד גם בשנים הבאות. השיגור עצמו והמערכת המנהלית והטכנית שתמכה בו- כולל פעילות אנשי סל"ה, האקדמיה והתעשיה בתחום החלל- מעודדים את הרצון לשגר אסטרונאוטים ישראליים נוספים למשימות בחלל. אין לנו ספק כי בשנים הקרובות נראה טייסי חלל ישראלים מתמודדים עם האתגר המדעי וחוזרים בשלום לנחיתה, במשימות ניסוי שייערכו במעבורת החלל ואפשר שגם על תחנת החלל הבינלאומית.

מחקר אטמוספירי:ישראל ניגשה בזהירות לתחומי המחקר החלליים, ששיאם היה פיתוח הטלסקופ TAUVEX של אוניברסיטת תל-אביב. טלסקופ זה ממתין עדיין לשיגורו, ככל הנראה בצמוד ללויין תקשורת הודי ובמשגר של מדינה זו, בשנה הקרובה. תחום החלל הוא מישור פעולה עתיר טכנולוגיה וצפוי כי בשנים הבאות תסתעף הפעילות הישראלית מעבר לאטמוספירה וייפתחו תחומי מחקר ופעילות חדשים.

לרכישת הספר טל. 03-9459976

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן