עתיד המדע הבדיוני

האם עולמנו עומד לעבור שינוי קיצוני? סופרי המדע הבדיוני מאמינים שכן, ומסבירים זאת במדויק בספריהם.

פופיולר סיינס

למעלה: קורי דוקטורו  למטה: סטארוס
למעלה: קורי דוקטורו למטה: סטארוס

המדע הבדיוני המודרני עומד בפני משבר אמון. מרבית הסיפורים שיצאו לאור לאחרונה עטו צורה של פנטזיה (גמדים ומכשפים) , היסטוריה חלופית (מה היה קורה לו המגיפה השחורה לא הייתה נבלמת?), ואופרות חלל שעוסקות בתרבויות בין כוכביות בשנת 12,000. רק צוות קטן של נביאים מעיז לשער לאן יובילו המגמות הנוכחיות ולדמיין כיצד יראה עולמנו בעשורים הקרובים.
רוחם של הסופרים המיתולוגיים של המדע הבדיוני – ארתור סי. קלארק, אייזק אסימוב, רוברט היינליין – עדיין שולטת. קלארק העלה לרקיע את טווח הפעולה הטכנולוגי שלנו כאן על פני כדור הארץ, ומילא את בתינו ברובוטים שמנקים אבק, מבשלים, ולעיתים מתמרדים בבעליהם, תרחיש שהומחש היטב בסרט הקולנוע "אני רובוט". היינליין, בהרפתקאות החלל המהוללות שלו, דוחף אותנו לגלקסיות מרוחקות ולתרבויות שיתקיימו בעתיד הרחוק; תור הזהב של המדע הבדיוני, אשר השתרע על פני שנות הארבעים והחמישים, גרם לדורות של ילדים לשאוף להיות אסטרונאוטים, פיזיקאים ומהנדסים כדי לנסות ולהפוך לפחות חלק מהסיפורים למציאות.
כיום ניתן למצוא הרבה מהדורות חדשות של קלאסיקות מדע בדיוני שמוצעות למכירה, אך לצידם גם סיפורים על אנשים שנלחמים בדרקונים. היכן המדע שבמדע הבדיוני? סוג חדש של עתיד דורש זן חדש של מורי דרך – מישהו כמו סטרוס, שספרו הראשון " שמי סינגולריות" זכה בפרס הוגו. סטרוס הוא מתכנת לשעבר, משוגע על מחשבים וגאדג'טים ועוקב אחר החידושים במדע. הוא מאמץ את הרעיון של סינגולריות – חידושים טכנולוגים ומדעיים כגון אינטליגנציה מלאכותית וביו טכנולוגיה, אשר ישנו את העולם בצורה משמעותית באותה מידה שהעולם הנוכחי שונה מזה של תקופת האבן – כמסמל את שטף התגליות החדשות של העידן שלנו. כמוהו גם הסופר קורי דוקטורו אשר זכה בפרס קמפבל לסופר המדע הבדיוני הטוב ביותר.

את רעיון הסינגולריות הגה ורנור וינג', סופר מדע בדיוני. וינג' צופה שהסינגולריות תתרחש כאשר האינטליגנציה של המכונות תעלה על זו של בני האדם. ברגע שהמחשבים שלנו יתחילו לחשוב אנו ניכנס למשטר שיהיה שונה באופן קיצוני מהעבר האנושי שלנו. הגורם המניע השני לסינגולריות, לדברי וינג', יהיה מה שמכונה הגברת האינטליגנציה: בני האדם יישמו את מיומנותם ההנדסית על גופם, שתלים, התאמות גנטיות ושינויים נוספים יהפכו את האנשים לחכמים יותר ויעניקו להם יכולות דומות לאלו של סופרמן. אחת התחבולות המופיעה לעיתים בספרים של דוקטורו וסטרוס המדגימה זאת היא טעינת מוחות, בה הדמויות יוצרות עותקים אלקטרוניים של מוחם על סיליקון. טעינת המוחות יוצרת גרסה נפרדת לחלוטין שלך, חופשייה ממחלות, מוות וחסרונות אחרים של קיום גשמי. רבות מהשאלות שמציב העולם החדש הזה מטריפות את המוח – לדוגמא, "מי אני באמת?". יצרת עותק של מוחך וטענת אותו, אך ה"אני" המקורי עדיין נמצא על פני הקרקע וממשיך בחייו.
מרכיב עיקרי נוסף של סיפורים שעוסקים בסינגולריות הוא " קומפיוטרניום". הרעיון הוא שננו מכונות יעשו את העבודה השחורה של הפיכת חומר רגיל לקומפיוטרניום. דמיינו את השולחן שמולכם, רק שהאטומים מהם הוא מורכב מבצעים מיקרו חישובים תמידיים בזמן שהם מונחים שם. לו היינו מקצינים את התהליך עד הסוף ומיישמים אותו על גופים ענקיים של חומר כגון אסטרואיד, היינו מקבלים "מוחות על" ענקיים, מגה-מעבדים, שהיו גורמים לעוצמה של מחשבי העל הקיימים כיום להראות כמו זו של סל פיקניק.
סופרי מדע בדיוני מעקמים ומעוותים את חוקי הפיזיקה לטובת הסיפור. לעתים נחוצה תנועה מהירה יותר ממהירות האור כדי להעביר את הגיבור שלך מצד אחד של הגלקסיה לצידה השני. אך אלה שכותבים אודות הסינגולריות מנסים להגיע לדיוק הגבוה ביותר האפשרי בזמנם, ולהעלות השערות מתוך המגמות הנוכחיות. הכבוד לדיוק הוא תכונה טבעית אצל המשוגעים למחשבים, אך זוהי גם דרך למנוע תיקונים פדנטיים של אוהדי המדע הבדיוני הגדולים, שתובענותם אינה נופלת מנאמנותם. סטוס, דוקטורו וסופרים כמותם לא מגבילים את המוקד שלהם רק לתחומי העניין החביבים עליהם, או אפילו לטכנולוגיה. עבורם, כתיבת מדע בדיוני עתידני אינה מבוססת רק על הבנת תורת היחסות והערכת גודל פני השטח של ספינת חלל בעלת מפרש סולארי שיכולה לנוע במחצית מהירות האור. עליך להכניס למשוואה גם את הגורמים של פוליטיקה וזכויות האזרח. עליך לחשוב היטב אודות חתול מחמד רובוטי בעל אינטליגנציה ברמה אנושית, ואחר כך עליך לשאול האם צריך להעניק לו את הזכות להצביע בבחירות. התוצאה של תשומת לב שיגעונית כזו לפרטים קטנים היא המון סיפורים שעולים על גדותיהם ברעיונות פרועים.

ספרו של סטרוס – Iron Sunrise
בסיפור " בית דין לערעורים", שכתבו סטרוס ודוקטורו יחדיו, מתוארת מדפסת תלת ממדית המבוססת חומר מעובה של "בוס-איינשטיין", צורה מאוד לא יציבה של חומר שנוצר ב-1995. זוהי טכניקה קלאסית של מדע בדיוני: בעוד הפיסיקאים עסוקים בחיפוש אחר דרכים ליצור ולטפל בחומרים המעובים של הבוס-איינשטיין ובפרסום מאמרים נוספים, סטרוס רוכן על מחשבו, חופר בעותקים של מאמרים אלו בחיפוש אחר רעיונות ובודק לאן עשויה להוביל עבודתם בעוד 20, 30 או 100 שנים.
האם סופרים אלו חוזים את העתיד או שמא הם רק עסוקים בשעשוע אינטליגנטי במיוחד? ייתכן שאחדים אכן יצליחו לחזות את העתיד לבוא, אך מה שחשוב הוא שהסיפורים יספקו ציוני דרך שימושיים לעתיד. סוג חדש זה של מדע בדיוני אינו עוסק רק בחיזוי העתיד או בקידום נושא כלשהו או אפילו בסתם כיף טכנולוגי רגיל. הוא אמנם כולל את כל אלה אך הוא עוסק גם בהרחבת גבולות האפשר, בבניית עולמות חדשניים ואכלוסם בדמויות שמורידות את הרעיונות הגדולים לקרקע המציאות. סיפורי המדע הבדיוני נותנים את ההשראה לעתיד.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן