סיקור מקיף

הנורות שנדלקו ב-2001

שישה רעיונות מבטיחים, שהחלו השנה להיתרגם למציאות

תמרה טראובמן

תצלום: " "Advanced Cell Technology הגואר נח. שיבוט של בעל חיים בסכנת הכחדה

.1 רפואה רגנרטיווית
רפואה רגנרטיווית ("רפואה מחדשת" הוא תרגום אפשרי לעברית) היא תפישה חדשה ברפואה. הרעיון הבסיסי שלה הוא שאפשר לתקן את הגוף באמצעות פיתוח רקמות ואיברים חדשים, שיחליפו את אלה הישנים.
לפי תפישה זו, הגיעה העת לזנוח את הכימיקלים ואת איזמלי המנתחים האגרסיוויים ולתת לגוף לרתום את מנגנוני התיקון הטבעיים שלו כדי לרפא את עצמו.

ארון התרופות של הרפואה הרגנרטיווית מכיל תאי גזע, תאים עובריים היכולים להיהפך לכל אחד מסוגי התאים המרכיבים את הגוף, ואת החלבונים השולטים בהם ומורים להם להתחיל להתרבות ולהיהפך, למשל, לתאי מוח או תאי שריר. על ידי מתן האותות המתאימים ייתכן שיהיה אפשר בעתיד לחדש את מאגר תאי המוח במוחותיהם של חולי אלצהיימר או פרקינסון, ליצור


תצלום: ""Nature
רובוט שפותח בתהליך המחקה את "הברירה הטבעית"

תאים מפרישי אינסולין אצל חולי סוכרת או לתת תאי לב חדשים לאנשים הסובלים מאי-ספיקת לב. התחום, שעד לפני שנה היה ממש בחיתוליו, קיבל השנה תנופה עצומה: מדענים רבים הצטרפו לקהילה ההולכת וגדלה של העוסקים בתאי גזע, והתפרסמו שפע של מחקרים חדשים ששיפרו את ההבנה על אודות התאים.

עד ליישום נרחב של הרפואה הרגנרטיווית יידרשו שנות מחקר רבות. מדענים רק מתחילים להבין את עקרונות הפעולה והשימוש של תאי הגזע ושל החלבונים השולטים בהם. נכון שהרפואה התחילה להשתמש בכוח הריפוי העצמי של הגוף לפני עשרות שנים: חיסונים, אחד הכלים הוותיקים והיעילים של הרפואה, פועלים על ידי חיזוק מערכת החיסון. אבל תפישת הריפוי החדשה – המכונה גם "ריפוי תאי" – אינה רק בבחינת "עוד מאותו דבר". רוב תומכי הריפוי התאי מכוונים למטרה גבוהה יותר: לא רק שמירה על פעולותיהן של מערכות פגועות בגוף ברמה המאפשרת לחולה להמשיך לחיות עם מחלה כרונית, כמו שעושות התרופות היום, אלא הפיכת הרקמות הבלות או הפגומות לרקמות חדשות.

.2 שיבוט להצלת מינים בסכנת הכחדה.
בערב קיצי אחד לפני כחצי שנה, כבשת מרעה רגילה המליטה שיה בלתי רגילה. הצאצאית שלה, שכלל לא דמתה לה, היתה כבשה מהמין הביולוגי מופלון, הנמצא בסכנת הכחדה. מדענים מהמרכז להצלת חיות בר בסרדיניה יצרו אותה באמצעות שיבוט, כחלק מניסיון להציל את בני מינה מהכחדה.

עד כה, המופלון הקטנה היא בעל החיים היחיד הנמצא בסכנת הכחדה שמדענים הצליחו בשיבוטו. כמה חודשים לפני המופלון נולד גואר, שור בר מדרום-מזרח אסיה. המדענים ששיבטו אותו, ממעבדות חברת הביוטכנולוגיה האמריקאית ","Advanced Cell Technology כינו אותו באופן סמלי נח. אבל נח מת כעבור יומיים כתוצאה מזיהום.

בשיבוט המופלון, המדענים הוציאו את החומר הגנטי מביצית של כבשה רגילה ושמו במקומו חומר גנטי שנלקח מתא של כבשת מופלון בוגרת. זרם חשמלי איחד בין השניים וגרם לביצית להתחלק, כאילו הופרתה. את העובר שהתפתח כתוצאה מכך השתילו ברחם של כבשה פונדקאית. את נח שיבטו בדרך דומה, באמצעות ביצית של פרה.

המדענים ששיבטו את נח הגואר מתייחסים לפרויקט כאל שחזור תיבת נח. בגן החיות בסן דייגו נמצא במקררים "גן החיות הקפוא": מאגר דגימות של רקמות שנלקחו מבעלי חיים בסכנת הכחדה. את כל המינים הללו, טוענים המדענים מ-","Advanced Cell Technology אפשר לשבט ולהחזיר לטבע, שם יוכלו להמשיך ולהתרבות עם בני מינם שנולדו בדרך הרגילה.

אבל לא כולם מתלהבים מהרעיון שהשיבוט יציל את המינים הנמצאים בסכנת הכחדה. כמה מומחי שימור חוששים כי תקציבים שמנים יופנו למאמצי השיבוט, ויגרעו מהפרויקטים לשימור בתי הגידול הטבעיים של בעלי החיים. מין שבית הגידול שלו נהרס, הם אומרים, יישאר אטרקציה בגן חיות, אך לא מעבר לכך.

.3 רובוטים שמתכננים ובונים את עצמם. כמה מדענים טוענים שלמרות המאמצים העצומים שהושקעו בעשורים האחרונים בפיתוח רובוטים, האינטליגנציה של הרובוטים המשוכללים ביותר הקיימים היום משתווה לזו של ג'וק. לדבריהם, החיים שאותם הרובוטים אמורים לחקות הם מורכבים מדי, ועשרות שנים נוספות של מחקר לא יצליחו לפענח מה בעצם נחוץ כדי לחשוב או לפעול כמו בן אדם. במקום זאת, מציעים מדענים אלה לתכנן רובוטים בכפוף לתהליך שהוביל ליצירת כל החיים על כדור הארץ: האבולוציה.

שני מדענים מאוניברסיטת ברנדייס הצליחו לייצר רובוטים כאלה: הרובוטים התפתחו בתהליך אבולוציוני ויצרו רובוט אחר, ללא התערבות אנושית ניכרת. ההתפתחות של הרובוטים נעשתה במחשב, והם נבנו באופן אקראי משלוש אבני בניין – מוטות, שרירים ותאי עצב מלאכותיים. רובוטים מוצלחים – במקרה זה, רובוטים שהלכו מהר – התרבו; רובוטים פחות מוצלחים נכחדו. בתום התהליך המחשב שלח את הרובוטים המוצלחים ביותר למכונת ייצור, שבנתה אותם במציאות.

הרובוטים האלה נראים בינתיים יותר כמו צעצועי פלסטיק קטנים, והדבר היחיד שהם יודעים לעשות זה ללכת. אבל שיפורים בשיטה זו עשויים להוביל לירידה גדולה בעלויות הפיתוח והייצור של רובוטים המסוגלים לבצע משימות פשוטות, וייתכן שבעוד עשרות שנים רובוטים משוכללים יותר יוכלו באמת לענות להגדרה "חיים מלאכותיים".

.4 תרופות לאיידס במחירים מוזלים
רוב התרופות לטיפול באיידס מוגנות על ידי פטנטים, מה שמקנה לחברות התרופות מונופול ומאפשר להן לגבות בעבורן מחירים גבוהים. השנה נכנעו חברות התרופות ללחץ של מדינות אפריקה ושל ארגונים שונים במערב והחלו לאפשר לחברות המייצרות תרופות גנריות למכור תרופות לטיפול באיידס במחירים מוזלים.

חברת התרופות ההודית "ציפלה", למשל, מציעה היום טיפול המשלב שלוש תרופות לאיידס שעלותו לחולה אחד היא 350 דולר בשנה. "בסכום הזה", נכתב במסמך שפירסם ארגון האיידס העולמי של האו"ם, "אפשר להרחיב את מעגל המטופלים הקיים כיום ולטפל במספר גבוה פי עשרה של אנשים".

.5 פרמקוג'נומיקס. כידוע, חולים שונים, המקבלים בדיוק את אותה תרופה בדיוק באותם מינונים, מגיבים לה בצורות שונות. לעתים, תרופה מוכרת הנחשבת בטוחה גורמת למיעוט החולים לתגובות קשות ואף עלולה להוביל למוות. לכן מנסים רופאים זה שנים לגלות כיצד אפשר להתאים תרופות באופן אישי לחולה. תחום חדש בשם פרמקוג'נומיקס (שילוב של פרמצבטיקה וגנומיקה) מנסה עכשיו לפתור את הבעיה בעזרת כלים חדשים, ולהתאים תרופות לחולים לפי המבנה הגנטי הייחודי שלהם.

תחום הפרמקוג'נומיקס צמח מתוך פרויקט גנום האדם, שבמסגרתו הושלמה בפברואר השנה טיוטה המכילה את רצף יחידות הד-נ-א המרכיבות את כל הגנים האנושיים. החיפוש אחר הטיפול האישי המושלם נעשה באמצעות בדיקת הקשר בין וריאציות גנטיות קטנות המבדילות בין בני אדם שונים לבין השפעת הווריאציות הללו על תגובת המטופל לתרופה.

המחלות מוגדרות היום בגסות, בהכללה. אמנם אצל כל החולים באי-ספיקת לב, שריר הלב נחלש ואינו מסוגל להזרים דם לגוף במידה מספקת, אך משום שלכל מטופל יש מבנה גנטי מעט שונה, על חלק מהמטופלים הטיפול התרופתי המקובל פשוט לא ישפיע. חוקרים מאוניברסיטת סינסינטי גילו באחרונה וריאציה כזאת. הווריאציה מובילה לייצור חלבון הנוגד את השפעת התרופות למחלה. אבל אין פירוש הדבר שגורל החולים הללו נחרץ. להיפך, הרופאים החלו כמידת האפשר לתת להם טיפול תרופתי המתאים להם, והעלו אותם לראש רשימת הממתינים לתרומת לב, בשל הסכנה הנשקפת לחייהם.

חברות התרופות מנהלות היום מצוד אחר הווריאציות הללו. אבל לא ברור כיצד הן יישמו את המידע החדש ומי ייהנה מפירותיו. למשל, האם הן יפתחו תרופות ספציפיות גם עבור אנשים עם מבנה גנטי נדיר, או יתמקדו רק בתרופות המתאימות לאוכלוסיות גדולות יותר?

.6 תרבות אצל השימפנזים.
לפני כשנתיים פורסמו בכתב העת המדעי ""Nature תוצאותיהם של שמונה מחקרים, שבדקו את התנהגותם של שימפנזים באפריקה. מסקנתם של החוקרים, בראשות ג'יין גודל ואנדרו וויטן, היתה כי קיימים 39 הבדלים עיקריים בין קבוצות השימפנזים השונות באפריקה, שאפשר לייחסם רק ללמידה ולא לאינסטינקטים. לטענתם, מתברר כי האדם אינו בעל החיים היחיד היוצר תרבות ומעבירה לדורות הבאים.

לפני כמה חודשים התפרסם בארצות הברית ספר שמקדם את ההצהרה הזאת בצעד נוסף. בספר, הנקרא ","Others Significant טוען הפרימטולוג פרופ' קרייג סטנפורד כי "הקופים הגדולים ובני האדם נתפרו מאותו אריג אבולוציוני. כל מה שמבדיל בינינו באופן בסיסי הוא התנוחה: אנחנו הולכים על שתיים והקופים הגדולים הולכים על ארבע". לדברי סטנפורד, כל שאר המאפיינים, מגודל המוח ואופן תפקודו ועד למאפיינים אנטומיים אחרים, "הם הבדלים כמותיים, לא איכותיים…
לקופים הגדולים יש תרבויות שהן גרסאות פשוטות של התרבות האנושית. אינטליגנציה חברתית, רמאות, אמפתיה, פתרון בעיות בצורה לוגית – כל אלה קיימים בקרב הקופים הגדולים במגוון של דרכים מורכבות".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן