קשה היה לדעת מה לבחור

רועי צזנה הרצה ושמע גם הרצאות במוזיאון מדעטק במסגרת אירוע חכמים בלילה, ואת זה צריך להכפיל בעשר – מספר המקומות שבהם התקיימו אירועים

כבר כשדרכה כף רגלי בחדר הכניסה למתחם מדע-טק, ידעתי שזה אינו עומד להיות ערב רגיל. ממרחקים ראיתי את ראשו המאובן של דינוזאור עצום, כשהוא צופה בי כמו מתוך דמדומי הפרה-היסטוריה. קרוב יותר אלי התרוצצו ילדים עם הוריהם, וכיתות שלמות צעדו בסך עם המחנכים. פרשתי את תכניית האירוע לפני, וביליתי מספר דקות בהתלבטות כאובה. האם לבקר בהרצאה אודות ניתוחי לב? אולי על הכחדת הדינוזאורים? ומה לגבי הרצאה על התפשטות מגיפת האיידס בעולם והנסיונות לעוצרה?

מתוך כאב לב של ממש החלטתי ללכת להרצאה על ניתוחי הלב ולזנוח את השאר, ולא התאכזבתי. ובעצם, קשה להתאכזב כאשר כל בחירה מביאה אותך להרצאה מרתקת אחרת. בתחום ניתוחי הלב הרצה דוקטור גיל בולוטין, מנהל המחלקה לניתוחי לב בבית-חולים רמב”מ. הקהל צפה בניתוחי-לב נפוצים והטה את אוזנו הקולקטיבית להסברים שהתלוו אליהם. הדוקטור הסביר כיצד מכונת הלב-ריאה מאפשרת להשאיר בחיים את המנותח, וכיצד במקרים מסוימים מוותרים על השימוש בה ומעדיפים לתת ללב לפעום. במקרה זה, כדי לאפשר ניתוח בטוח, הלב מורם כמעט עד מחוץ לגוף ורק אז מקובע באזור שנועד לניתוח. הוא גם סיבר את אוזנינו ואת עינינו בהדגמה של ניתוחי-לב הנעשים באמצעות רובוטים הנשלטים על-ידי המנתח בשלט רחוק, כך שהמנתח אינו חייב אפילו להיות בחדרו של המנותח.

אחרי שסיים דוקטור בולוטין את דבריו, עלתה לבמה המרצה הבאה, הדוקטור ציפי קרא עוז, מנהלת המעבדה לוירולוגיה בבית-חולים רמב”מ. דוקטור קרא עוז הסבירה מדוע וירוס האינפלואנזה מסוגל להדביק מדי שנה את האנשים שהתחסנו מפניו בשנה שעברה, וכיצד מיוצר החיסון בכל שנה מחדש. מסתבר שהשפעת אינה מחלה של מה בכך, ולאורך ההסטוריה היא קטלה יותר אנשים מהאיידס. השפעת הספרדית לבדה קטלה 40 מליון בני-אדם ב- 1918, ומאז היו מגיפות שפעת נוספות, עם השפעה חמורה פחות על העולם.

האם אנו עומדים בפני מגיפת שפעת חדשה? שאלה קרא עוז, וענתה כי אין תמימות דעים בנושא, וגם לא יכולה להיות. מדובר בצירוף מקרים של מזל רע, הדורש ראשית כל שיתפתח וירוס שפעת קטלני לבני-אדם. לרוע המזל, וירוס כזה קיים כבר היום, והוא הגורם לשפעת העופות, המסוגלת גם להדביק בני-אדם. למזלנו, הוירוס הנ”ל עדיין לא פיתח את היכולת לעבור ביעילות מאדם לאדם, אלא רק מעוף לאדם, ולכן הוא אינו מסוגל להביא על האנושות מגיפה של ממש.

החשש האמיתי הוא שהעופות חולי השפעת ידבקו בוירוס שפעת אנושי, והוירוסים יצליחו לערבב את מקטעי הגנום שלהם זה עם זה ולהפיק וירוס שיהיה גם קטלני לבני-אדם וגם יוכל להתפשט ביעילות מאדם לאדם. בינתיים זה עוד לא קרה, כנראה בשל קפדנותה של הממשלה הסינית לקטול את כל העופות מסביב לאיזורים בהם התגלתה שפעת העופות. גם בישראל היה מקרה של פריצת המחלה, שנקטע באיבו. אבל דבר אחד בטוח: וירוס שפעת העופות עדיין מסתובב שם בחוץ, עם העופות הנודדים מעל ימים ויבשות. אם וכאשר יעבור וירוס זה את המוטציה שתאפשר לו לקפוץ מאדם לאדם, הרי שלפי נסיון העבר, מגיפת השפעת הגדולה ביותר של האנושות עשויה להפיל חלל כ- 60% מהנדבקים.

מה אפשר לעשות? להתחסן. דוקטור קרא עוז הסבירה כי החיסון שמופץ בארץ מורכב מוירוס מומת, וכל שנה מנסים לחזות אלו זנים יגיעו לארצנו, וכוללים אותם בחיסון. אפילו מגיעים זנים אחרים והחיסון פחות מוצלח, הוא עדיין מספק הגנה כלשהי לגוף ועדיף על העדר חיסון מוחלט. במיוחד מומלץ לחסן אנשים שעובדים עם עופות, כדי שלא יחלו בשפעת וידביקו את העופות, ובכך יעלו את הסיכון להדבקה כפולה של עוף בשפעת העופות ובשפעת רגילה – דבר שעלול להביא ליצירת וירוס-העל הבא.

את ההרצאה הבאה נשא פרופסור אילן גרינוואלד מהמחלקה לנוירו-אורולוגיה, גם הוא, ניחשתם, מבית החולים רמב”מ. הפרופסור יצא כנגד הנטיה הגברית הטיפוסית להתייחס רק לבעיות מיניות גבריות ולהתעלם מכל הסיבוכים הנשיים. מאז שיצאה הויאגרה לשוק, לפני עשר שנים, ראו הנשים כי טוב לגברים והחליטו שהן רוצות גם כן. אלא שאליה וקוץ בה: קל מאד לאמוד ריגוש מיני ומשיכה מינית אצל הגבר, אבל קשה מאד לכמת – שלא לדבר על להבין – אותם אצל האשה. ענייני המיטה, מסתבר, שונים מאד בין המין היפה והמין היפה-עם-אשכים. וכדברי הפתגם המפורסם: גברים מתאהבים בנשים אליהן הם נמשכים, אבל נשים נמשכות לגברים בהם התאהבו.

פרופסור גרינוואלד וצוותו לקחו את המשימה ברצינות וניסו לכמת את הריגוש המיני שחוות נשים באמצעות ניטור גלי המוח שלהן. הם גילו כי הם יכולים להצביע על גל מוח מסויים המעיד על רמת הריכוז שמשקיעה האשה בסרטים אירוטיים, ומכך להסיק על בעיות בבריאותה המינית של האשה.

למרות שההרצאה היתה מעניינת ומאלפת, היא שיקפה בעיה שהיתה קיימת גם ביתר אירועי הערב. לא היה ברור האם ההרצאות מיועדות לילדים, לבני-נוער, למבוגרים או לקשישים. במצב כזה, המרצים ניסו עיתים לפנות למכנה המשותף הרחב ביותר, ועיתים לפנות למכנה הצר ביותר, בהרצאות שהיו מתאימות לסטודנטים לרפואה אך לא לקהל המגוון שגדש את האולמות. במיוחד בהרצאה הנ”ל, שכללה תיאורים בעלי גוון מיני נוקב, היתה חסרה התוויית גיל לבאי האירוע והיא ניתנה בפני קהל שהכיל בני-נוער רבים מתחת לגיל 16.

לאחר ההרצאה שינסתי מותניים וניתרתי במורד המסדרון כדי להספיק להצגת הילדים 'מה פתאום אטום?', מאת רן פלג – מדען ושחקן – ונאוה בן שלום, מוסיקולוגית. אני יכול להצהיר בלי לחשוב פעמיים שההצגה הזו היתה הממתק האמיתי של הערב, הרבה יותר מכל ההרצאות האחרות. רן ונאוה שיחקו את דמותם של שני ילדי בית-ספר הלומדים לראשונה על עולם הכימיה תוך כדי ריקודי לצים ומופע אור-קולי שגורם לך לרצות להצטרף אליהם על הבמה. והילדים באמת משתתפים בהצגה, וזה ניכר בכל שלב ושלב. הם לומדים ביחד עם רן ונאוה מהו חומר, ומה פירוש מסה ונפח. ממושגי בסיס אלה (שכותב השורות לא הבין את פירושן עד לתחילת לימודיו בטכניון לפני שש שנים), יוצאים הילדים למסע מופלא לתוך החומר והאטומים המרכיבים אותו. ההצגה מסתיימת בחידון שעשועים, במהלכו מסייע הקהל לשני גיבורי ההצגה לענות על שאלות מאתגרות במיוחד, כדוגמת- “האם זמן הוא חומר?” ו- “האם אויר הוא חומר?”

ההצגה בנויה למופת, ושני השחקנים מצליחים לרתק ולשעשע את הילדים במשך שעה שלמה, מבלי להרפות לרגע מהמתח. המוזיקה קצבית ואין רגע שבו מפסיקים ליהנות. וכמובן, לומדים, לומדים ולומדים. אין הרגשה טובה יותר מלראות קהל שלם של זאטוטים בגילאי הגן, כשכולם מצווחים מדוע לאוויר יש מסה ונפח משלו. ההצגה מומלצת לכל הורה המעוניין שילדיו ילמדו על העולם שמסביבם, ואפילו להורים שרק רוצים שעה של בידור. זאת פשוט הצגה טובה, ומי ייתן וירבו כמוה בכל האר.

הרצה מהירה של השעון קדימה תביא אותנו לשעה תשע בערב, בה הייתי אמור להעביר הרצאה משלי אודות ננו-טכנולוגיה, ננו-סיבים וספיידרמן. מסתבר שתכונות רבות של איש-העכביש החביב על כולנו, יכולות להגיע לידי הגשמה עוד בימי חיינו בזכות תחומי מדע שונים. ההרצאה שפכה אור על מחקרים בתחום ההנדסה גנטית, מחקרים שהצליחו ליצור ננו-סיבים שחוזקם עולה פי 4 על חוזק קורי עכביש ופרויקטים המחקים את כוח ההידבקות לקירות של עכבישים ושממיות. אין הנחתום מעיד על עיסתו, אך אם מישהו מהקהל קורא את הכתבה, אשמח לשמוע איך היה ואם יש מה לשפר.

לצערי, בתום ההרצאה שהעברתי לא הגיע המרצה שהיה אמור להעביר את האירוע הבא. לפיכך (ובלי שהיו צריכים לשכנע אותי יותר מדי, למען האמת), התנדבתי להעביר הרצאה נוספת. הפעם בחרתי בנושא מרתק במיוחד מתוך קורס שאני משתתף בהעברתו בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון – 'תהליכים ביולוגיים'. בהרצאה השניה הפרכנו את המשפט העתיק, 'היחליף כושי עורו, ונמר חברבורותיו' והראינו כי קיימים מצבים בהם כושי יכול להפוך לאדם לבן, ומצבים הפוכים בהם עורו של האדם הלבן יכול להתכהות ולהשחיר. לאחר מכן סקרנו את סינדרום הקרטינים (cretins), בו לוקים אנשים רבים באיזורי ההרים הגבוהים בעולם. סינדרום זה גורם לעיכוב הגדילה הפיזית והמינית, לעיתים קרובות עד כדי עצירה מוחלטת שלהן. הקרטינים נותרים כילדים, לעיתים מפגרים, עד יום מותם. ממה נגרם הסינדרום ומדוע הוא מתרחש בעיקר באיזורי ההרים? נו, על זה יוכלו לענות האנשים שהיו בהרצאה.

איך אפשר לסכם את האירוע? חזרתי הביתה בתחושה טובה שלמדתי הרבה, ובתחושת החמצה משום שהיו כל-כך הרבה הרצאות שלא הספקתי לראות. זה היה ערב מיוחד במינו, ואני ממליץ בחום לכל הקוראים, שלא להחמיץ את ערבי 'חוקרים בלילה' הבאים. ערבים אלו מאגדים בתוכם את שלושת עקרונות הישראליות האידיאלית: מדע, חינוך וחינם. ילדים, נדנדו להורים – זה המקום להיות בו בשנה הבאה.