מדע על קצה המזלג

במסגרת כנס אייקון התקיים גם מופע “מדע על קצה המזלג” שבו מספרים מדענים צעירים על תחומי המחקר שלהם לקהל הרחב * רועי צזנה, אחד המדענים מספר על הרקע למופע, ועל תגובות הקהל

כל הורה לילד בבית-ספר יסודי מכיר את המשפט המבשר על תחילתה של סדרת שאלות אינסופית – “אבל אבא, למה…?” ילדים רוצים לדעת הכל ולהבין הכל והם לא מפחדים לשאול את השאלות הקשות באמת: למה הירח עגול? למה יש כאב? איך ילדים מגיעים לעולם? הצרה היא שלרוב המחנכים וההורים אין סבלנות – או ידע מספיק – כדי לענות על השאלות הקשות. רוב הילדים לומדים כבר בגיל צעיר שהשאלות שלהם אינן מתקבלות בברכה מצד המבוגרים ומדחיקים את הסקרנות שלהם לפינה קטנה וחשוכה. וזה יכול לשבור את הלב, כי אין דבר עצוב יותר מגוויעתה של הסקרנות בילד.

כולנו היינו פעם ילדים, ורבים מאתנו עדיין לא מעיזים לשאול את השאלות הקשות, ולא מנסים לחפש תשובות. אבל הסקרנות שלנו עדיין קיימת עמוק בתוכנו ומדי-פעם היא מעיזה להרים את ראשה ולהציץ אל מחוץ לקליפה הנוקשה בתוכה אסרנו אותה. מקרה כזה אירע ביום חמישי האחרון בפסטיבל אייקון בתל-אביב, כאשר קהל של כמעט מאתיים איש נתן לסקרנות שלו לפרוץ החוצה ולבוא, במידת מה, על סיפוקה.

אירוע 'מדע על קצה המזלג' אינו מיועד לתת את התשובות לכל השאלות. חמישה חוקרים צעירים (למען הגילוי הנאות, כותב שורות אלו נמנה על שורותיהם) עולים על הבמה ומספרים, אחד אחר השני, על נושאים מדעיים בהם הם מתעניינים ועוסקים. אחת מספרת על יצירת עוברים מחוץ לגוף, ומדגימה כיצד ניתן להחדיר זרע לביצית באמצעות דיקור הביצית. חוקר אחר לוקח אותנו לעולמות פילוסופיים יותר, ועורך מספר ניסויים מחשבתיים שנועדו להדגים את הפרדוקס הטמון במסעות בזמן. כאשר אדם חוזר לעבר והורג בטעות את אביו הפעוט, האם הוא עצמו יחדל להתקיים מכיוון שמעולם לא נולד? אך אם לא נולד, כיצד יכול היה לחזור לעבר ולהרוג את אביו? ומה יש לתיאוריות העדכניות של הפיזיקה לומר בנושא?

והקהל מקשיב באוזניים דרוכות ובעיניים בורקות. המרצים לא מפסיקים להביא מחקרים מעניינים, פריצות דרך במדע ותחזיות לגבי העתיד. מהי ההבטחה הגדולה הטמונה בהנדסת הרקמות? איפה אנחנו עומדים כעת, ומה יהיה המצב בעוד עשר או עשרים שנה? האם אפשר כבר להפסיק לדאוג לגבי תאונות דרכים? מה הסוגיות האתיות בפניהן עומדים מדענים ביצירת שיבוטים? והאם קיים סיכוי שהגולם יקום על יוצרו?

במשך כמעט שעתיים יושבים ילדים ובני-נוער, עוללים וקשישים עם שיער שיבה, מרותקים למסכת המחקרים והניסויים שנחשפת בפניהם. לפעמים קשה להתאפק – הסקרנות מבעבעת מבפנים – והשאלות פשוט נמלטות מהפה של היושבים ונצעקות לחלל האודיטוריום. מתי כבר תהיה תרופה לסרטן? איך הטיל שעל הבמה מצליח לבעור גם במים? המרצים עונים בשמחה, אך הסקרנות אינה גוועת. כל-כך הרבה שאלות, ורק שעתיים להספיק הכל…

בסוף, כשחמשת המרצים מסיימים את ההופעה, כולם עולים על הבמה ביחד ומזמינים את הקהל לשאול את כל השאלות שעוד נשארו. עשרות ידיים מונפות באחת. כולם חושקים לשמוע פרטים נוספים, רוצים לדעת עוד על המחקרים שיכולים לשנות חיים ודרכי מחשבה. וכמובן, גם הספקנים מרימים את ידיהם ותוהים בקול: האם ההסברים שיש לנו כיום נכונים במלואם? האם נוכל אי-פעם לבנות מכונת זמן אמיתית? והמרצים עונים על הכל, מבטלים את הלבטים או מסכימים איתם – והכל במילים של יום-יום, שכולם מבינים. מוסיפים משל כדי להסביר, בדיחה כדי לשעשע והעיקר – לא מזלזלים באף שאלה. סקרנות שנדלקה מחדש באותו ערב, הרי זה פשע לכבותה בשנית.

אירוע 'מדע על קצה המזלג' התקיים בפסטיבל אייקון זו השנה השניה ברציפות, ללא תשלום או תמורה. חמשת המרצים כללו את מיכל דקל, דוקטורנטית בנושא יציבות גנומית בעוברים אנושיים, עדי יניב, סטודנטית לתואר שני באוניברסיטה העברית במכון למדעי רפואת השיניים, רן לוי, מהנדס אלקטרוניקה וסופר, ויקטור צ'רנוב, מדען טילים בטכניון ורועי צזנה, דוקטורנט בננו-טכנולוגיה בטכניון עם התמקדות בתחום הנדסת הרקמות.

המוטו של הקבוצה הוא שהמדע שייך לכולם. אנו שמחים תמיד להרצות ולערוך אירועים בנושאי מדע, בכל מקום ובכל זמן. ליצירת קשר ניתן ליצור קשר עם רועי צזנה, בטלפון 0508-242009, או באתר.