מדע בשלוש דקות!

להציג את המדע באור מלהיב, להעביר מושגים מדעיים מורכבים באופן ברור ומדויק – ובכל זאת לשמור שהקהל יישאר מרותק לכיסא

מאת סוניה פלדמן

זה היה האתגר שלקחו על עצמם המדענים הצעירים מכל רחבי ישראל שנרשמו לתחרות FameLab, שמסגרתה הם נדרשו להציג נושאים מדעיים לפני שופטים וקהל בשלוש דקות בלבד.

מיכל דקל היא כלת FameLab הראשונה בישראל. בשלב הגמר של התחרות היא הרשימה בהרצאתה “מיקי מאוס, מיני לא צריכה אותך יותר!”. היא הסבירה לקהל, שגדש בראשית מאי 2007 את אולם המבואה של חמד”ע, המרכז לחינוך מדעי בתל אביב-יפו, כיצד שתי עכברות נקבות מסוגלות להמליט ולדות בריאות ושלמות. מיכל, המסיימת את התואר השני שלה בגנטיקה מולקולרית באוניברסיטת תל אביב גרפה מחיאות כפיים סוערות, ואת המקום הראשון בהצהרה: “אל תדאגו גברים, אנחנו עדיין זקוקות לכם!”

תחרות FameLab היא פרי רוחם של מתכנני פסטיבל המדע הבריטי בצ'לטנהאם וחברי הקרן הלאומית הבריטית למדע, טכנולוגיה ואמנויות (NESTA). התחרות הראשונה התקיימה ב-2005 והפכה לתחרות בין-לאומית ב-2007 לאחר שהמועצה הבריטית אימצה אותה כחלק ממיזם “מדע יפה” שהיא עורכת בדרום-מזרח אירופה. המועצה הבריטית היא הזרוע הבין-לאומית של בריטניה ליצירת הזדמנויות חינוכיות ושיתוף פעולה תרבותי. המועצה, בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים, קיימה תחרויות במהלך אביב 2007 בתשע מדינות: אוסטריה, אזרביג'אן, בולגריה, קרואטיה, יוון, ישראל, רומניה, סרביה וטורקיה.

המועצה הבריטית בישראל פנתה לשלושה ארגונים ישראלים שנענו לאתגר בהתלהבות: פסטיבל המדע של מכון ויצמן למדע, מוזיאון המדע על שם בלומפילד בירושלים וחמד”ע בתל אביב. חברת טבע תעשיות פרמצבטיות תמכה בתחרות והעניקה פרסי לימודים לזוכים בשלושת המקומות הראשונים וסיינטיפיק אמריקן ישראל העניק לתשעה העולים לגמר מינויים שנתיים. הפרס הראשון, נסיעה לפסטיבל המדע בצ'לטנהם, הוענק במימון המועצה הבריטית.

התחרות הייתה פתוחה לבעלי תואר ראשון במדע והשתתפו בה 57 מתחרים, 12 נשים ו-45 גברים, רובם בין הגילאים 40-27 בעלי רקע בעיקר בפיזיקה או בביולוגיה. בין המשתתפים היו תלמידים לתארים מתקדמים, מדענים וחוקרים בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה, מתמטיקה ורפואה.

השלב הראשון, שהתקיים בתל אביב, ברחובות, ובירושלים, כלל שני סיבובים. בבוקר נבחנו המשתתפים לפני צוות שופטים. המתחרים שעלו לסיבוב השני הציגו באותו ערב נושא חדש והפעם גם לפני קהל. בשתי ההרצאות הקצרות עמדו לרשות המתחרים רק 3 דקות כדי להרשים את השופטים. השימוש במצגות מחשב היה אסור, אם כי כמה מתחרים הביאו עמם חפצים קטנים כדי להמחיש את שיחתם או להדגיש עניין חשוב. מכל אתר עלו שלושה משתתפים לגמר שבו הם נדרשו להכין הרצאה שלישית, שונה משתי הראשונות, אך גם היא של 3 דקות ולהציגה לפני הקהל באירוע הארצי.

התחרות בגמר הייתה צמודה ביותר, כל התשעה הפגינו כישרון והתלהבות יוצאים מן הכלל והאווירה באולם הייתה מחושמלת כשהשופטים הכריזו על התוצאות. ד”ר נח עפרון, ראש התכנית למדע טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן חלק מחמאות למשתתפים וסיפר על לבטי השופטים, פרופ' עילם גרוס מן המחלקה לפיזיקה במכון ויצמן למדע, ד”ר עדי מתן, הנספחת למדע ולטכנולוגיה בשגרירות בריטניה ומנחה התכנית “חדשות המדע” בערוץ 8, טל ברמן.

אז למה כל העניין הזה? מדוע לקיים תחרות שרבים בישראל ובחו”ל סברו, במבט ראשון, שהיא דומה לתחרויות הטלוויזיוניות שכולנו מכירים? על כך ענה ג'ונתן קסטנבאום, מנכ”ל NESTA בפתיחת התחרות הבריטית: “אנו זקוקים לדמויות לחיקוי בקהילה המדעית שישמשו השראה לצעירים כדי שיהיו לדור הבא של החדשנים הגדולים. אנו מקווים ש-FameLab תעזור בהשגת המטרה הזאת.”

במקביל לפתיחה התחרות יזמה NESTA סקר שחשף שהציבור בבריטניה מעוניין מאוד לקבל עדכונים על אודות התפתחויות חדשות במדע ובטכנולוגיה. קתי סקייס, מנהלת פסטיבל המדע בצ'לטנהם אמרה: “מארגני FameLab מצפים לחשוף דור חדש של אנשים בעלי מיומנויות תקשורתיות שיוכלו לשוחח על מדע עם הציבור באופן ישיר או בתקשורת. אנחנו מחפשים אנשים שיש להם כוכבים מדעיים בעיניים, אנשים שמסוגלים להציג נושא מדעי לקהל שאינו קשור במדע באופן מבדר, מקורי ומרתק אך גם מדויק מבחינה מדעית.”

המועצה הבריטית, שאימצה את התחרות כחלק מתכנית מדע וחברה שהיא מקדמת, שותפה למטרה הזאת. המועצה מעוניינת לעודד מדענים להלהיב את הציבור ולהלהיט את דמיונו בחזון המדע במאה ה-21 ולהקנות למדע דימוי חיובי בעיני בני נוער והקהל הרחב.

יחד עם השותפים שלנו בישראל קידמנו את התחרות בניסיון למצוא את הקולות החדשים של המדע בישראל, את המדענים והמהנדסים המוכשרים שיכולים ומעוניינים לשתף את הציבור בעיסוקם ולהלהיב אותו. רצינו להגביר את המודעות לתקשורת מדעית וליצור רשת בין-לאומית של מדענים צעירים בעלי מיומנות תקשורתית ויכולת השפעה.

והמשימה אינה פשוטה: על אף שהאולמות היו מלאים, התחרות כמעט לא זכתה לתשומת לב תקשורתית. ערוץ 2 ראיין שני מתמודדים לפני השלב הראשון. ערוץ 10 התעניין בתחרות, אך לצערנו העניין נדחק כשעלו עניינים פוליטיים דחופים יותר.

התחרות משכה ציבור מגוון מאוד של סטודנטים מתקדמים ואנשי מקצוע שהיו סקרנים לגלות אם הם מסוגלים לעסוק בתקשורת עם הציבור בנושאי עבודתם. רבים מהם גם קיוו שאם יגיעו לגמר, הם יוכלו לזכות בהשתתפות בסדנה לתקשורת מדעית, בפרסים ואולי אפילו בנסיעה לבריטניה.

שיא הפרויקט היה נסיעתם של זוכי התחרויות מדרום-מזרח אירופה לצ'לטנהם שבה הם נפגשו עם עמיתיהם מבריטניה, זוכי התחרויות מן השנים הקודמות, מדענים, אנשי תקשורת מדעית, מנחים ועיתונאים. הם גם קיבלו הזדמנות להציג לפני הקהל הבריטי הרצאה קצרצרה באורך של דקה אחת. המדען הבריטי הנודע לורד רוברט וינסטון אמר על המתחרים לאחר המופע: “אני מתפעל מאוד ממה שהם עשו. הם גרמו לי לבטוח בהם וזה אחד הדברים החשובים ביותר בתקשורת מדעית.” הזוכים הבין-לאומיים הדגימו את יכולתם לעורר את התיאבון המדעי בשפה זרה בלי לפחד מן הקהל הרב בארץ זרה! זהו הישג נכבד ואנו גאים מאוד שהצלחנו למשוך מדענים צעירים להגיע לאיכות כזאת.

ומה חושבת הנציגה הישראלית, מיכל דקל? “FameLab נתנה לי נקודת ראות חדשה והערכה מחודשת לתקשורת המדעית, תחום שכבר ידעתי שהוא מרתק. אני גאה להיות חלק בשיתוף הידע המדעי, בדרך מהנה, עם אנשים שבדרך כלל אינם נחשפים לכך.”

אך לגבי כמה מן המשתתפים בתחרות הרומן עם התקשורת המדעית רק התחיל. בימים אלה עסוקה קבוצה של משתתפי התחרות בהתארגנות להמשיך ולפעול ולמצוא דרכים חדשות לשיתוף הציבור בנושאים מדעיים. ואולי זה הפרס האמיתי של התחרות.

ועכשיו, לאחר שקראתם על התחרות הייחודית והמרתקת הזאת, האם גם אתם מוכנים לשוחח מדע? הצטרפו אלינו בשנה הבאה וגלו אם “יש לכם את זה”, אם גם אתם מסוגלים להרשים את השופטים והלהיב את הקהל בישראל.

לדיווח המיידי על הכנס במקום היחיד שבו הוא נכתב – אתר הידען