מגביל הזרם שפיתחו פרופ’ יוסף ישורון ועמיתיו למחקר זכה בפרס נוסף, הפעם של ה- Science Business Innovation Board

מערכת המגבילה את הזרם ובכך מגינה על רשת החשמל מפני שינויים פתאומיים פותחה במעבדה הלאומית למדידות מגנטיות במחלקה לפיסיקה בבר-אילן, בשיתוף עם חברת ריקור, ומסחורה הופקד בידי גריד-און הישראלית. פיתוח זה זכה לפני כשבוע בפרס בתחרות ACES (Science Business Innovation Board ).

מימין: ד"ר שוקי וולפוס; הדוקטורנט יאשה ניקולשין; פרופ' יוסף ישורון, ד"ר אלכס פרידמן והמהנדס ולדימיר רוזנשטיין
מימין: ד"ר שוקי וולפוס; הדוקטורנט יאשה ניקולשין; פרופ' יוסף ישורון, ד"ר אלכס פרידמן והמהנדס ולדימיר רוזנשטיין

תחרות זו היא כלל אירופאית ונועדה ליזמות אקדמית בכל תחומי הטכנולוגיה. התחרות פתוחה ליזמים ממדינות האיחוד האירופאי ומדינות כמו ישראל המשויכות לתוכנית המסגרת ה-7 למחקר באיחוד האירופי. ועדת השופטים כללה אנשי אקדמיה ואנשי עסקים אירופאים מובילים.
פיתוח זה כבר זכה לפני כשלושה חודשים בפרס מטעם חברת “ג’נרל אלקטריק” כאחד מחמישה פיתוחים שתרמו ביותר להפיכת רשת החשמל לירוקה וחכמה יותר ואשר החברה רואה בהן פוטנציאל לשינוי פניו של משק החשמל הגלובלי.

המערכת, המורכבת על רשת המתח הגבוה מגינה מפני שינויים חדים בזרם ומפני קצר אפשרי, נמצאת כיום ביישום בחברת הסטארט-אפ גריד-און בגבעתיים לאחר שהרישיון שלה נמכר על ידי חברת בר-אילן למחקר ופיתוח. לדברי גבי קינן, מנכ”ל בר-אילן למחקר ופיתוח אם וכאשר המערכת תצא משלב הפיתוח, תהיה עלות כל מתקן לפחות 300 אלף דולר, וכל חברת חשמל תידרש לעשרות עד מאות ואף יותר התקנים כאלה, משום שהיא תמנע תקלות שהיום גורמות נזקים כבדים לרשתות החשמל.

ההמצאה פותחה במעבדה הלאומית למדידות מגנטיות במחלקה לפיסיקה בבר-אילן בשיתוף פעולה עם חברת “ריקור” עין חרוד. את הפיתוח הוביל ראש המעבדה פרופ’ יוסף ישורון שמסביר: “ההתקן החדש מבוסס על ליבה מגנטית המשנה באופן אוטומטי, מיידי ופסיבי את ההתנגדות המגנטית בהתאם לרמת הזרם ברשת. בעת פעולת רשת תקינה ההשראה של ההתקן זניחה ואינה משפיעה באופן מעשי על הרשת אולם בעת קצר ההתנגדות המגנטית של ההתקן עולה מיידית ומגבילה את עליית הזרם” מסבירים ד”ר שוקי וולפוס וד”ר אלכס פרידמן, המובילים את המחקר במעבדה. מגביל הזרם החדש קטן וחסכוני הרבה יותר מכל הפיתוחים המתחרים האחרים בעולם ועולה עליהם בתכונותיו הפיסיקליות והחשמליות. הפרס על חדשנות יוצאת דופן בתחום החשמל מטעם “ג’נרל אלקטריק” ניתן על תכונות מיוחדות אלו.

הרעיונות החדשים של המעבדה בבר-אילן עוררו עניין בחברת “ריקור” העוסקת במערכות ואקום וקירור עמוק ויחדיו נכנסו החברה והמעבדה לפרוייקט משותף במימון חלקי של משרד התמ”ת. בסיום הפרוייקט נבנה אב-טיפוס להוכחת היתכנות אשר נבדק בהצלחה במעבדות חברת החשמל באתר “אורים” בנשר. חברת בר-אילן למחקר ופיתוח, בראשה עומד גבי קינן, לקחה על עצמה את המשך תהליך המסחור וחיברה בין הטכנולוגיה לבין יזמים פרטיים אשר הקימו חברת סטארט-אפ בשם “גריד-און” (GridON) אשר בונה, מפתחת ומפיצה את הטכנולוגיה בעולם תוך שמירה על המשך תהליך המו”פ והמשך זרימת רעיונות חדשים בבר-אילן.

פרופ’ ישורון: “העליה המתמדת בצריכה ובייצור האנרגיה בעולם גורמת באופן קבוע לבעיה חמורה של זרמי קצר הולכים וגדלים ברשתות החשמל ברחבי העולם. הפיתוח שנולד בבר-אילן יאפשר להמשיך ולהגדיל את כושר הייצור וההעברת החשמל ברשתות תוך שמירת התשתיות הקיימות ושיפור יציבות ואמינות הרשתות. “מגביל הזרם החדש הוא גם בבחינת התקן הכרחי שיאפשר את חיבורן של טכנולוגיות ייצור אנרגיות מתחדשות (כגון אנרגיות שמש, מים ורוח) לרשתות הקיימות. הטכנולוגיה זוכה בימים אלו להכרה בינלאומית רחבה ולהתעניינות גוברת והולכת מצד חברות חשמל ואנרגיה ברחבי העולם, עם זאת זמינות ייצור החשמל בהם תלויה בגורם שעליו הם מסתמכים (שמש, מים, רוח) ולכן צריך לווסת את החיבור בעת ייצור החשמל במערכות הללו, כדי למנוע תקלות הנובעות מעומס פתאומי”.

ניתן לצפות בסרטון מטקס הענקת הפרסים , בו מציג יורם ולנט מחברת גריד און את הפיתוח ושימושיו וכן מצורף קישור למידע נוסף על הענקת הפרס.

3 Responses

  1. מהי היא ליבה מגנטית ?
    אם תקחי ברזל ותלפפי עליו חוט מבודד מספר פעמים ותחברי אותו למתח חשמלי יוצר שדה מגנטי שיהפוך את הברזל למגנט
    הליבה המגנטית היא החלק הפנימי של הסליל ניתן לחפש חומר באנטרנט
    לדעתי האנפורמציה הכי חשובה היא שאנשים חרוצים עבדו קשה והתקדמו ויצרו כלי מדהים להקטנת נזקים בהפסדים קטנים.

  2. אם כבר יש רעיון יפה ומאמר כזה ארוך למה אין הסבר פשוט על הליבה המגנטית אני בטוחה שכל מי שקורא את המאמר יוצא מאוכזב היות והאינפורמציה הכי חשובה לא קיימת בו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.