המשרד האמריקני לאיכות הסביבה ממליץ לנקוט בצעדים לצימצום צריכת החשמל במרכזי הנתונים

ללא אמצעי פיקוח מתאימים, עלולה צריכת החשמל של מרכזי הנתונים במגזר הציבורי ובמגזר הציבורי בארה”ב לעלות כמעט פי שניים ולהגיע בשנת 2011 להיקף שנתי של 7.4 מיליארד דולרים ● אולם, אם יינקטו הצעדים עליהם ממליץ המשרד, תהיה צריכת החשמל במרכזי הנתונים בשנת 2011 נמוכה מהצריכה הנוכחית

אנתוני גונזאלווס, InformationWeek

בדוח שפרסם בתחילת אוגוסט 2007 ממליץ המשרד האמריקני לאיכות הסביבה (EPA) לרסן את צריכת החשמל במרכזי הנתונים – אחרת עלולים חשבונות החשמל של מרכזי הנתונים במגזר הציבורי ובמגזר הציבורי להגיע בשנת 2011 להיקף שנתי של 7.4 מיליארד דולרים. הדוח, שמונה 133 עמודים, הוגש ביום ה' האחרון לקונגרס האמריקני, ועשויות להיות לו השלכות עסקיות משמעותיות – אם יחליטו המחוקקים בארה”ב לנקוט בצעדים עליהם ממליץ המשרד האמריקני לאיכות הסביבה.

על סמך קצב הגידול הנוכחי של צריכת החשמל, מעריכים במשרד האמריקני לאיכות הסביבה כי בשנת 2011 תהיה צריכת החשמל במרכזי הנתונים ברחבי ארה”ב כפולה כמעט מזו שהייתה בשנת 2006, ותגיע בשעות העומס ל-12 ג'יגה-וואט. כיום עומדת צריכת החשמל בשעות העומס על 7 ג'יגה-וואט – שוות ערך לתפוקה של 15 תחנות כוח.

בשנת 2006 הסתכמה צריכת החשמל של מרכזי הנתונים בארה”ב ב-61 מיליארד קילו-וואט שעה, כאחוז וחצי מצריכת החשמל הכוללת בארה”ב. המחיר של החשמל שנצרך להפעלה של ציוד חשמלי לעיבוד מידע, אחסון נתונים והפעלה של רשתות תקשורת הגיע ל-4.5 מיליארד דולרים. בשנת 2011 צפוי המחיר לזנק ל-7.4 מיליארד דולרים, ועקב הביקוש המוגבר יהיה צורך להקים 10 תחנות כוח נוספות.

“מההערכות והתחזיות עולה שצריכת החשמל במרכזי הנתונים עתידה להגיע להיקף עצום, אשר מחייב לגבש אסטרטגיה יעילה לחיסכון בחשמל. יש לעקוב אחר צריכת החשמל ולדווח עליה על מנת להפעיל מדיניות מתאימה”, נאמר בדוח. מלבד ההשלכות הכלכליות, להגברת הייצור של החשמל, במענה לביקוש, יהיו השפעות סביבתיות קשות – בשל הפליטה המוגברת של תחמוצות פחמן וגזי חממה נוספים, שתורמים להתחממות העולמית.

על פי המשרד האמריקני לאיכות הסביבה, חברות עסקיות וגופים ממשלתיים יכולים לצמצם בצורה דרמטית את הגידול בצריכת החשמל באמצעות יישום של טכנולוגיות מתקדמות שמוצעות כבר היום, היצמדות לשיטות הטובות ביותר להפעלה של מרכזי נתונים, וניצול יעיל יותר של הציוד הקיים באמצעות איחוד שרתים וניהול יעיל של צריכת החשמל שלהם. אמצעים אלה ואחרים יכולים לחסוך בין 23 מיליארד קילו-וואט שעה ל-74 מיליארד קילו-וואט שעה, שעלותם בין 1.6 מיליארד דולרים ל-5.1 מיליארד דולרים. במקביל תיחסך פליטה של תחמוצות פחמן בהיקף של 15 מיליון טון עד 47 מיליון טון.

למעשה, על פי המשרד האמריקני לאיכות הסביבה, אם יינקטו צעדים אלה תהיה צריכת החשמל במרכזי הנתונים בשנת 2011 נמוכה מהצריכה הנוכחית, ולא גבוהה ממנה – אם כי ברור לכולם שלא קל יהיה להשיג יעד זה. משום כך ממליצים במשרד האמריקני לאיכות הסביבה על תוכניות שכוללות תמריצים לניצול יעיל יותר של האנרגיה וקביעה של תקן אחיד למדידת ביצועים של מרכזי נתונים. “הממשל הפדראלי והתעשייה חייבים לשתף פעולה בפיתוח של מערכת דירוג אובייקטיבית ואמינה למרכזי נתונים”, נאמר בדוח.

לאחר שיקבע התקן ותפותח מערכת הדירוג מומלץ בדוח כי הממשל הפדראלי ישמש דוגמה וידווח לציבור על ביצועי האנרגיה של מרכזי הנתונים, יבצע בדיקות חוזרות מדי שנתיים או שלוש, ויפעיל סביבות מיחשוב חסכוניות. כיום מסתכמת צריכת החשמל של מרכזי הנתונים של הממשל הפדראלי בכעשרה אחוזים מצריכת החשמל הכוללת של מרכזי הנתונים בארה”ב.

כן ממליץ המשרד האמריקני לאיכות הסביבה לממשל הפדראלי לקרוא למנכ”לים של חברות עסקיות לבצע הערכות של ניצולת האנרגיה, באופן שיוגדר על ידי משרד האנרגיה האמריקני, לשפר את הניצולת ולדווח על ביצועי האנרגיה של מרכזי הנתונים.

הממשל, בשיתוף עם התעשייה, נדרש להדגים בשטח, באמצעות מקרי מבחן, את השיטות הטובות ביותר – ולשתף פעולה עם המגזר הפרטי כדי לפתח מדדי ביצועים אובייקטיביים ואמינים לסוגי הציוד השונים במרכזי הנתונים, דוגמת שרתים, מערכי אחסון, ציוד רשת ו-UPS. הממשל נקרא גם לשתף פעולה עם גורמים בתעשייה, אוניברסיטאות, חברות חשמל וגופים נוספים במחקר ופיתוח של טכנולוגיות ושיטות לחיסכון בחשמל, גיבוש של מדיניות ציבורית ופרויקטים נוספים.

דו”ח של גרטנר: IT ירוק צפוי להשפיע בצורה משמעותית על החלטות הרכש של המנמ”רים
יוסי הטוני, מערכת ThePeople ,DailyMaily

עד סוף העשור, המגמה של התחשבות בהיבטי איכות סביבה בעת ההחלטה על הטמעת מערכות IT בארגונים תגדל – כך עולה מדו”ח חדש של חברת המחקר גרטנר. בדו”ח קובעים האנליסטים של גרטנר, כי “גם הארגונים, כמו כל העולם, עתידים להיות מושפעים משינויים בציפיות של עובדיהם. וזאת – בעקבות מגמות חברתיות, לרבות הציפייה לאמץ נהלים עסקיים ידידותיים לסביבה”. עוד מצויין בדו”ח, כי “IT ירוק הוא מושג שכבר נכנס לשפה המקצועית, והוא בהחלט ישפיע על החלטות הרכש של ה-IT ועל תכנון מרכז הנתונים. היבט זה אף עשוי לעורר דרישה לדיווחים ולנתונים מפורטים נוספים, אודות ממדי פליטת הפחמן של הארגון”.

על פי גרטנר, על ארגונים לאמץ טכנולוגיות מוכוונות צרכנים, כדי ליהנות מהזדמנויות נוספות לחדשנות. גרטנר ממליצה בדו”ח לארגונים לשנות את גישתם אל מול טכנולוגיה מוכוונת צרכנים החודרת אל הארגון: “יש להפסיק לראות בה 'מטרד בלתי נמנע' ולהתחיל לחשוב עליה כעל 'הזדמנות נוספת לחדשנות'”. האנליסטים של גרטנר אומרים, כי ממילא העובדים ימשיכו לדחוף את הטכנולוגיות מוכוונות הצרכן לתוך הארגון, במיוחד בתחומים כמו כלים לשיפור התפוקה האישית ותקשורת. “אימוץ ומינוף של התנסויותיהם ושל ניסיונם של העובדים, עם טכנולוגיות מוכוונות צרכנים – יאפשרו לארגונים ליהנות מתוספת משמעותית למאגר המשאבים העומד לרשותם, בבואם לבחון חידושים”, אמרה ג'קי פן, סגנית נשיא בגרטנר.

בגרטנר זיהו האנליסטים את המחזור הבא של חידושים מוכווני-צרכן ואת לוח הזמנים שבו החידושים הללו יתחילו להשפיע באופן ניכר על ההכנסות, או על ההוצאות הפנימיות ועל התהליכים העסקיים. עד סוף העשור, נכתב במחקר, יעלה המשקל הסגולי של פלטפורמות רשת. “השימוש בשירותי יישום מבוססי רשת יתחיל בוודאי בתחום של תפוקה אישית, ובמיוחד ביצירה ובפרסום של תכנים לשיתוף פעולה ברשת. משם הוא יתפשט גם ליישומים ארגוניים”, נכתב.

לגבי פלטפורמות של תקשורת קהילתית, קובסעים עורכי הדו”ח כי “הנחת העבודה של האתרים הקהילתיים הצרכניים המצליחים, כדוגמת Facebook, MySpace ו-Cyworld, היא הפוכה – לפיה ברירת המחדל היא שפוסטים ומסרי תקשורת הם ניתנים לראייה, אלא אם נגדיר אותם אחרת. במרחב המיועד לשיתוף פעולה, ההגירה של הנחות עבודה חלופיות כגון זו, תהיה חשובה ממש כמו כל פונקציונליות ספציפית אחרת”.

לגבי ועידות וידיאו על המחשב השולחני, קובעים מחברי הדו”ח כי “הפונקציה של ועידות וידאו באמצעות המחשב השולחני, תמשיך לגדול בשנים הקרובות. זאת, בסיוען של טכנולוגיות דוגמת מסרים מידיים, שיתוף פעולה על המחשב השולחני, כמו גם השימוש הנפוץ הנוח ותכוף יותר ויותר בוועידת וידאו, המתבצעת בלחיצת מקש פשוטה על המחשב השולחני”.

מחברי הדו”ח מניחים כי הישויות הניידות תצמחנה: “דפוס שימוש שהולך ונהיה שכיח, הוא הבאת הסביבות הביתיות – כלומר, שילוב של יישומים מועדפים אך בלתי סטנדרטיים – אל העבודה, והבאת סביבות העבודה אל הבית”. לדברי מחברי הדו”ח, כמו המסרים המידיים, גם דפוס זה נכנס לקטגוריה של טכנולוגיות, אותן המשתמשים יאמצו לעצמם ובשל כך ייאלץ הארגון לבדוק ולהסדיר היבטים הכרוכים בו, של רישוי ושל אבטחה.

2010-2012
לגבי המשך השנים, קובעים מחברים הדו”ח כי “עולמות וירטואליים – אם מתייחסים לערכם של העולמות הוירטואליים התלת-ממדיים, כדוגמת הסקונד לייף, ולתרומתם לארגונים היום ובעתיד הקרוב, הרי שה'רעש התקשורתי' שהם מייצרים – הוא בהחלט מופרז”. עם זאת, מצייני עורכי הדו”ח, “אין ספק שהעולמות הווירטואליים עתידים למלא תפקיד חשוב בשיווק, במיתוג ובסוגים נוספים של שיתופי פעולה מרחוק”.

הדו”ח מתייחס לטכנולוגיות ממשק משתמש: “ישנן כמה טכנולוגיות ממשק משתמש, אשר כבר מעוררות גלים”, נכתב, “ראשית, בעולם הצרכני ולאחר מכן בוודאי הן תנדודנה גם לעולם העסקי”. לדבריהם, האימוץ מונע על-ידי מחירים נמוכים בטכנולוגיות, כדוגמת מסכים גדולים; על-ידי הפיכתן של תכונות חדשות (כדוגמת ה-Wii של נינטנדו כבקר תלת-ממד) למסחריות יותר, וכן על-ידי קלות השימוש (כדוגמת שימוש פשוט ושגור בועידות וידיאו).

חמש שנים ויותר
בעתיד הרחוק יותר, מציינים מחברי הדו”ח, יש להתייחס ל”מציאות מורחבת”: לדברי האנליסטים של גרטנר, “הזמינות השגורה והפשוטה של חישה-מבוססת-מיקום ושל מציאות מורחבת, תוביל למצב בו יישומים ארגוניים חדשים יתפתחו, דוגמת מידע אשר רגיש למיקום ולהקשר, ולהופעת התרעות שתגענה, כאשר מנהל מתהלך במפעל ייצור.

עוד מציינים המחברים כי מגמה נוספת שתוביל את תחילת העשור הבא היא מערכות חיים/עבודה, שלא קיימת ביניהן הפרדה: “מגמה חברתית נוספת תאלץ את המעסיקים לספק סביבות טכנולוגיות, אשר תומכות ב'ערבוב' בין חיי העבודה, לאלו של הבית. כך, לדוגמה, מערכות שבה בעת גם תומכות בהוצאות ובתקשורת עסקיות ואישיות, וגם שומרות על הפרדה ביניהן”.

20/8/2007