משמעות הוצאתו להורג של צאדם חוסיין, מציאות ואגדות אורבניות

יורם המזרחי, הסטוריון ומומחה צבאי, מנתח את המצב בעיראק, במזרח התיכון ובעולם. מתוך הבלוג שלו לענייני צבא ובטחון בישראבלוג

התמונה לקוחה מתוך ויקיפדיה, שבעצמה ציטטה אותה מתוך הטלוויזיה העיראקית אל עיראקיה.

תליית צאדם חוסיין תזכר בהיסטורה של המאה ה21 כאחד הארועים הבולטים והפחות שגרתיים מסוגם. בשלב הראשון עדיין קשה להעריך עד היכן תתרחב ותגיע “טבעת הגלים” הפוליטית מדינית וחברתית של התלייה, כולל הנצחת העריץ לשעבר “כקדוש מעונה” או “כרוצח שפל”/

כך או אחרת,על רקע ההוצאה להורג ניכר עולם מפולג כשהיה, עם דעות לכאן או לשם. בעוד ארה”ב “מרוצה מהפגנת החוק והדמוקרטיה” שבאה לידי בטוי דווקא עם…עניבת תליין, הביעה רוסיה, יריבתה המדינית של ארה”ב “ספקות והתנגדות” לביצוע גזר הדין. גם הקהיליה הארופית יצאה בגנות ההוצאה להורג, כשבראש שאלה עקרונית הקשורה לעצם עונש מוות וברקע רצון לפייס גורמים בעולם המוסלמי והערבי, בבחינת “אנחנו לא בעסק”.

בעולם המוסלמי ערבי ,שם עוצרים נשימה בהמתנה לבאות,מתחזקים קולות המחאה, כשריכוזי הרוב המוסלמי בתבל, שאינו ערבי, נוטים לגנות את ההוצאה להורג עד כדי יציאה לרחובות. כך למשל קרה בהודו שמספר אזרחיה המוסלמים מגיע ל174 מליון, שהם כ 16% אחוזים של האוכלוסיה,סין עם בין 20 ל 100 מליון מוסלמים (לפי סקר BBC )בנגלדש,פקיסטן מלאזיה ואינדונזיה ומדינות באפריקה, קבוצת מדינות בהן חיים רוב מוסלמי העולם.

להריגת צאדם חוסיין נלוו לא מעט שטויות,רסיסי אמת, מידע מוטה ושגוי במתכוון ומעל לכל בורות היסטורית.

כך למשל הצגת הצעד “כפעם ראשונה בעת המודרנית בה מוצא להורג מנהיג מוסלמי לשעבר” הדברים מתעלמים מהוצאתו להורג של עדנאן מנדרס שנתלה בתורכיה בשנת 1960 עם שניים משריו ושל עלי בוטו שנתלה בשנת 1979בפקיסטן, או אמיר עאבס הוביידה ראש ממשלת אירן לשעבר, שנורה ביום בו חזר אייתולה חומייני מגלותו בפריס.

עוד משווים להוצאה להורג “תדמית אתנית שיעית” ומציינים שהאיש נתלה ע”י ממשל שיעי, כל זה מהעובדה שראש ממשלת עירק, נורי אל מלאכי הוא בן העדה השיעית. אלא שאל מלאכי לא היה הפוסק האחרון. בממשלתו האמורה לפעול באפיקים דמוקרטים ,חברים שרים סונים, מה עוד שהנשיא הוא קורדי – סוני שהיה יכול,לו רצה, להטיל משקלו נגד ההוצאה להורג. עוד נוטים להתעלם מחלקה של ארצות הברית שהעריץ המת היה ברשותה עד לדקות האחרונות כשהועבר באופן רשמי מיידי הקואליציה הבין-לאומית לתלייני עירק.

התמונה המעוותת של הזירה העירקית בכלל, יצרה מאז 2003 אגדות-אורבניות שבראשן הצגת מפלגת הבע'ת העירקי כגוף פוליטי סוני שהתעמר בשיעים.האמת שונה. הבע'ת קם כגוף עם תפיסת עולם פן ערבית ולא דתית אלא להיפך. צאדם חוסיין לא היה מוסלמי חרד,אף שכעריצי אסלם אחרים ידע להחניף לאייתולות או למולות, כל לפי הצורך.בכך לא היה שונה מגמאל עבדל נאצר או חאפט אל אסד ואחרים. מנגנון הממשל הבע'תי ,בכל הרמות כלל שיעים שמספרם בצבא היה מכריע מעצם משקלם באוכלוסיה העירקית בכלל. גם בתקופת המלחמה הארוכה נגד אירן בלטו קצינים שיעים. באזורים השיעים של עירק שאחרי 2003, נרצחים כמעט מדי שבוע יוצאי בע'ת שמלאו תפקידים בכירים.

ממשלו של צאדם,אכזר ככל שהיה, חתר למודרניזציה של עירק, שוויון זכויות לנשים,קידם חינוך ושיתף במנגנון גם נוצרים, למשל יד ימינו טארק עזיז ועוד.

לפוליטיקה מזרח-תיכונית יש בד”כ היבט אירוני שבמקרה זה יבוא להכות בארצות-הברית שבסופו של יום,תראה בעייני העולם כתלייניתו של צאדם בבחינה “הידיים ידי העירקים והקול אמריקאי” מבחינה זו אפשר בהחלט לצפות לכך שהתלייה הגבירה סחרור ,כמו סביבון פתאים אמריקאי המסתובב בעירק וכשיעצר במדבריות המזרח-התיכון יראה שמעירק אין יוצאים אלא בשן ועין ומבחינת ,”הדמוקרטיה לייצוא נוסח בוש” אין לדבר על נס גדול שהיה שם.

לבלוג לענייני צבא ובטחון (בישראבלוג) של יורם המזרחי