סיקור מקיף

כדורים על המאדים

מהדור הבא של רכבי המאדים יתגלגלו סייענים רובוטיים כדוריים שיחקרו את פני השטח

משמאל למעלה בכיוון השעון: סרן ראשי, יחידת בקרה ומנועים, קולט שמש, מצלמה נשלפת ואנטנה, מצברים, מטוטלת
משמאל למעלה בכיוון השעון: סרן ראשי, יחידת בקרה ומנועים, קולט שמש, מצלמה נשלפת ואנטנה, מצברים, מטוטלת

בסתיו הקרוב (נתון זה עלול להשתנות עקב המשבר הכלכלי, הכתבה המקורית נכתבה לפני המשבר) מתכוונת נאסא לשגר את רכב המאדים הגדול ביותר עד כה – Mars Research Laboratory (MRL) שממדיו דומים לאלו של רכב שטח – בעלות של 1.8 מיליארד דולרים. למרות ש-MRL יוכל לשאת ציוד בהיקף גדול פי חמישה מרכבי Spirit ו-Opportunity שכבר מסיירים במאדים, הרי שחוקרים משבדיה טוענים שניתן יהיה להגיע להישגים מרשימים עוד יותר בעזרת צי של סייענים רובוטיים. פרדריק ברוהן, מנכ”ל חברת אנגסטרום איירוספייס, ועמיתיו תכננו גששים מתנפחים קטנים שיסייעו לכלי הרכב הגדולים והמסורבלים לחפש אחר סימנים לחיידקים במאדים.

כל אחד מהכדורים, בקוטר של כשלושים סנטימטרים ובמשקל של כחמישה קילוגרמים, יכול להתגלגל למרחק של עד כמאה קילומטרים, לצלם תמונות בכל זווית רצויה וליטול דגימות עפר, כשאת הכוח מספקים קולטי שמש שמותקנים במעטפת. בניגוד לכלי רכב שמצוידים בגלגלים, לגששים הכדוריים יש פחות מנועים שעלולים להתקלקל, הם אינם מתהפכים וקל יותר לאטום אותם מפני חדירת עפר. בנוסף לכך, הם כמעט אף פעם אינם נתקעים. “היתרון הגדול של המערכת נובע מכך שהיא זקוקה למעט מאוד אנרגיה כדי לסייר בין סלעים, וכל עוד לא נוחתים על שטח שדומה למיטת מסמרים, היא אמורה לפעול היטב” אומר ברוהן.

בשנת 2004 לקח ברוהן חלק בהקמתה של החברה השבדית רוטונדוס, שפיתחה את הרובוט הארצי GroundBot שעורך כיום סיורים במתכונת ניסיונית בנמל שטוקהולם. בעזרת המערכת של GroundBot להינע מטוטלת, מחשב עמיד בפני קרינה, ומעטפת מתנפחת קלת משקל, מאמין ברוהן שיוכל לייצר ארבעה כדורי מאדים תמורת שישה מיליון דולרים בלבד. “נותר לנו רק להרכיב את החלקים ולהתחיל בניסויים” אומר ברוהן, שיציג החודש את התוכניות למנהלי נאסא. -קורי בינס

רכב המאדים MRL והכדורים המאוחסנים בתוכו.
רכב המאדים MRL והכדורים המאוחסנים בתוכו.

ניפוח:לפני הניפוח מאוחסנים הגששים בתאים של Mars Research Laboratory. לאחר הנחיתה מופעלת לשונית, התא נפתח והגששים משוחררים בעדינות, בכוח קפיץ, אל פני השטח של המאדים. התנועה מפעילה מיכל של גז קסנון שמותקן בתוך הכדור, אשר מתנפח עוד לפני שהוא מגיע אל הקרקע.

מחקר:כל כדור מצויד בשני מנועים שפועלים באנרגיה סולארית. מנוע אחד מסובב את המטוטלת שמשנה את מרכז הכובד של הכדור, על מנת לצבור תנופה לפנים או לאחור. מנוע שני מסובב את המטוטלת על הציר הראשי כדי לפנות – “בשיטות דומות לאלו שמשמשות להטסת מסוק” על פי ברוהן. כדי להקל על תנועה במשטחים רכים, דוגמת רצועות חול, יכול הרובוט לשחרר לחץ אוויר באופן אוטומטי.

תקשורת:הגששים העצמאיים יאספו נתונים על המוליכות והגיל של פני השטח של המאדים, יצלמו תמונות וישדרו את המידע ל-Mars Research Laboratory, שתשמש כמרכז תקשורת שקולט מידע ומשדר הודעות לכל כדור.

לכתבה, לרבות הגדלה של התמונה באתר פופויולר סיינס

9 תגובות

  1. לפי דעתי הגיע הזמן שגם נשלח אנשים למאדים ולא רק רובוטים למורות שזה עניין לא פשוט כלל.
    האדם יוכל לבדוק את מאדים יותר טוב מאשר כול רובוט קיים ורק אז נדע אם באמת
    מאדים מתאימה להתיישבות אדם בעתיד.

    ובנוסף לנושא מאדים אני חושב שיש לנסות לשלוח עם הרובוט גם חיידקים מכדור הארץ
    ובעתיד לראות אים אכן הם הצליחו לשרוד ולא רק לשלוח רובוטים בסכומי ענק מבלי לדעת
    אם אכן הם ימצאו דבר מה.

  2. מתי נזכה לקבל על כדור הארץ קצת אדמה ממאדים?
    יש להשקיע מאמצים בהבאה של דגימות קרקע ואבנים מהכוכב האדום.

  3. לדעתי תהייה להם בעייה עם קולטי שמש בהיקף הכדור
    האבק והאדמה במאדים הם דביקים ומהר מאוד לא זה יהיה
    כדור בוץ

  4. נראה לי שאחד מהדברים הראשונים שהאמריקנים יקימו במאדים כשיתיישבו בה בבו היום, יהיה בורסה לניירות ערך.

  5. למס’ 4 לדעתי הם לא יכנסו למכתשים גדולים אלא רק ייסירו על פני השטח
    לפי מה שאני מבין מהכתבה יכולת ההנעה שלהם קדימה עובדת בתור כוח דחף אני מניח שכוח דחף במידה כזו ייתכן מספיקה ליציאה ממכתש קטן. המדענים גם כל הזמן משתמשים במצלמות כך שיש להם את היכולת לראות לאן נע הכדור וודאי יכולים למנוע את נפילתו למכתש גדול למרות שיש חסרון בגובה אולי הם מפצים על כך בדרך אחרת כמו צילום לוויני ביחס למיקום.

  6. איך הכדורים יצליחו תטפס במעלה מדרון (כדי לצאת ממכתש שבדקו לדוגמה) בלי להחליק? לא נראה שיש להם כושר אחיזה מי יודע מה עם הקרקע…. כמו כן מה לגבי מכשולים גדולים כמו סלעים וכדומה?

  7. מדובר ברובוטים שבודקים חיידקים:
    עד עכשיו שלחו רובוטים שבדקו סלעים והימצאות קרח .

    כמו כן הם מסוגלים לנוע למרחקים גדולים יותר:
    ספיריט ואפוטוניטי הגיעו למרחק נסיעה של 15 ק"מ.
    הרובוטים הללו יגיעו למרחק של 100 ק"מ.

    לא חבל על הכסף מישום שמדובר במדע וטכנולוגיה שמשכללים את עצמם כל הזמן ובאים לטובת האנושות בסיכומו של דבר (מישהו הזכיר מכוניות/תאונות דרכים האפשרויות הן אינסופיות).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.