לחיצת היד של הרובוט שוליית האסטרונאוט

המדענים שבנו את הרובוט החדש של נאס”א ציידו את יצירתם בכלי עתיק יומין, המהווה בכל זאת קפיצה נחשונית: כף יד. יד כמו זו של “רובונאוט” לא היתה מעולם לשום מכונה מסוגו

הרובונאוט. “צעד גדול למין הרובוטי”
המדענים שבנו את הרובוט החדש של נאס”א ציידו את יצירתם בכלי עתיק יומין, המהווה בכל זאת קפיצה נחשונית: כף יד. יד כמו זו של “רובונאוט” לא היתה מעולם לשום מכונה מסוגו. רובוטים אחרים יכלו רק להרים חפצים בפשטות באמצעות מלקחיים; לרובונאוט יש ארבע אצבעות, אגודל ולחיצת יד שפוליטיקאים יכולים להתקנא בה. הוא יכול להרים חפצים קטנים במיוחד שרובוטים אחרים לא יכלו לתפוס, או ללחוץ על ההדק של מקדחה בעלת מהירות משתנה. “זו קפיצה גדולה למין הרובוטי”, אומר רד ויטאקר, מייסד “מרכז רובוטיקת השטח” במכון לרובוטיקה של אוניברסיטת קרנגי מלון.

הרובונאוט, שתוכנן כעוזר חללי המופעל על ידי שלט רחוק, נבנה כך שיוכל לתפעל את הכלים שבהם משתמשים אסטרונאוטים. “הרעיון היה ליצור ממלא מקום לאסטרונאוט”, אומר כריס לובצ’יק, מהנדס בנאס”א שתיכנן את ידיו של הרובוט. “אנחנו מכניסים את ההכשרה של האסטרונאוט לתוך הרובוט, ומוציאים את הרובוט לבצע את עבודת הפרך בתנאי החלל המסוכנים”.

ידיים בלבד אינן מספיקות לעבודה מסוג זה. לכן העניקו מתכנני הרובונאוט ליצירתם זרוע, פלג גוף עליון, ראש ועיני-מצלמת-וידיאו. כשיושלם האבטיפוס, בהמשך השנה, יהיו לרובונאוט יד שנייה ורגל אחת, שתספק תמיכה לזרועות.

יכולת האחיזה של הרובונאוט הרבה פחות טובה מזו של בן אדם, הוא יכול להרים רק כ-9.5 ק”ג. אך הכוח הזה מספיק לעבודה בתנאי חוסר המשקל של החלל. דרך הפעלת הרובונאוט לקוחה היישר מעולם המדע הבדיוני. המפעיל חובש משקפת סטריאוסקופית, המציגה כל מה שרואות עיני המצלמה של הרובוט, ועוטה כפפה גדושה בחישנים כדי לשלוט ביד ובזרוע. באמצעות הנעת הכפפה, מורה המפעיל לרובונאוט עד כמה למתוח את זרועותיו ולסובב את שורש כף היד. כשהטכנולוגיה תשופר, תספק הכפפה למפעיל תחושה של מגע, אומר מנהל הפרויקט רוברט אמברוז ומוסיף: “בנקודה שבה אתה מפסיק לחשוב עליו כרובונאוט וחושב עליו כעל שלוחה של אדם, הצלחת”.

הרובונאוט לא יישלח לחלל בחמש השנים הקרובות (בינתיים, על פני כדור הארץ, יהיה אפשר להשתמש ברובונאוט בתנאים המסוכנים במתקני גרעין או בבתי זיקוק). לאחר מכן, הוא יתמקד בתחילה בהכנת אתרי העבודה החיצוניים בשביל האסטרונאוטים. בכך יחסוך זמן יקר של הליכת חלל. אמברוז אומר, שאם המשימות הראשונות יוכתרו בהצלחה, יישומי העתיד של הרובונאוט הם כמעט בלתי מוגבלים. “לא יהיה נהדר אם לכל חללית יהיה רובוט שיוכל לצאת החוצה ולבצע תיקונים”? הוא שואל.

{הופיע בעיתון הארץ, 1/8/2000}

אתר הידען היה באותה תקופה חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ