כך עולה מסקר המועצה הלאומית למו”פ במשרד המדע. הסקר נערך ע”י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
סקר של חברות ביוטכנולוגיה בישראל שנערך על ידי הלמ”ס עבור המועצה הלאומית למחקר ופיתוח במשרד המדע והטכנולוגיה מראה כי בתשע השנים האחרונות חל גידול של 32% במספר המשרות בביוטכנולוגיה, מספר החברות בתחום עלה ב-57% והחברות החלו להשקיע יותר במחקר ופיתוח. כמו כן, הסקר מעלה כי עיקר הכנסותיהן (76%) מגיעות מיצוא מוצריהן, וכי סך ההכנסות ממכירת מוצרים ביוטכנולוגיים גדלו ב-130% מאז 2002.
מהסקר עולה כי בשנת 2010 פעלו במשק 233 חברות בתחום הביוטכנולוגיה ובהן הועסקו 4.5 אלפי מועסקים – עלייה של 57% מאז שנת 2002 אז פעלו 148 חברות והועסקו בהן 3.49 אלפי מועסקים. מספר זה אומנם גבוה יחסית לגודלה של ישראל, אך עדיין נמוך יחסית למספר החברות בעולם המערבי: 6,213 חברות בארצות הברית, כ-1,600 חברות בספרד, כ-1,400 חברות בצרפת, כ-800 בקוריאה וכ-500 באוסטרליה, יפן ובריטניה.
במהלך תשע השנים שבין 2002 ל-2010, חל גידול של 32% במספר המשרות בביוטכנולוגיה. מספר המדענים והמהנדסים גדל ב-72% לעומת שנת 2002. שיעור המשרות בעלי תואר שלישי ומעלה הוא 19% מסך המשרות במו”פ ביוטכנולוגי בחברות המעסיקות עד 50 משרות (75% מכלל חברות הביוטכנולוגיה) לעומת 11% מסך המשרות בחברות דומות בענף מחקר ופיתוח. מספר המשרות העוסקות במו”פ גדל ב-41% ואילו מספר משרות העוסקות ביצור דווקא ירד ב-10%. גידול של 82% חל במשרות מנהלה, שיווק וכו’ בעיקר של מדענים, מהנדסים או בעלי השכלה אקדמית אחרת במדעי הטבע. מהשוואה לענף מחקר ופיתוח ניתן לראות שעלות עבודה לשכיר במו”פ ביוטכנולוגי היא 254 אלף ₪ לעומת 305 אלף ₪ בענף המו”פ בכלל המשק.
המשרות בביוטכנולוגיה מתחלקות בין ענף מחקר ופיתוח במדעי הטבע (51%) וענף התרופות (40%) הכולל את עיקר החברות הגדולות העוסקות בביוטכנולוגיה. בשנת 2010 50% מהמשרות בענף זה עסקו במו”פ ופחות ביצור לעומת שנת 2002 אז רק 47% מהמשרות עסקו במו”פ. גם ההוצאות של החברות בתחום זה למחקר ופיתוח גדלו ב-58% לעומת שנת 2002: מ-953 מיליון ₪ ל-1,505 מיליון ₪.
הכנסות החברות ממכירת מוצרים ביוטכנולוגיים גדלו ב-2010 ב-130% לעומת שנת 2002. הכנסותיהן היו ב-2010 3.3 מיליארד ₪, מתוכן 2.2 מיליארד ₪ (67%) הכנסות ממכירת מוצרי ביוטכנולוגיה, 0.7 מיליארד ₪ (21%) ממכירת מו”פ ביוטכנולוגי ו-0.4 מיליארד ₪ (12%) ממכירות אחרות. שוק היעד העיקרי של חברות הביוטכנולוגיה הוא בחו”ל: 76% מהכנסותיהן הכלליות מגיעים כתוצאה מיצוא מוצריהן. הכנסות של חברות העוסקות במו”פ רובן ככולן הינן מיצוא (98%). כמו כן, היצוא הכללי והיצוא הביוטכנולוגי גדלו באופן דומה: עליה של 155% לעומת 2002.
בחלוקה לפי תחום ביוטכנולוגי של החברות עולה כי חלקן של תחום הדנ”א/רנ”א בחברות ירד מ-29% ב-2002 ל-19% ב-2010. חלקו של תחום החלבונים ומולקולות אחרות מתוך כל התחומים ירד מ-33% ב-2002 ל26% ב-2010. חלקה של הביו-אינפורמטיקה הוכפל ל-10%, ואילו חלקה של הננו-ביוטכנולוגיה – תחום חדש יחסית – הוא 7%. זאת ועוד, 41% מהתחומים בביוטכנולוגיה נמצאים בשלב המחקר, 45% בשלב הפיתוח וכ-14% בשלב היצור.
בריאות האדם מהווה 54% מתחומי היישום של חברות ביוטכנולוגיות (כלומר שהחברה פיתחה, חקרה או ייצרה בתחום כדי להגיע ליישום בבריאות האדם), ו-13.5% בתחום הביוטכנולוגיה החקלאית (עם וללא הנדסה גנטית). מעל 50% מהיישומים נמצאים בשלב המו”פ. ביישומים שאינם בריאות האדם ישנו שיעור גדול יותר של יישומים שנמצאים בשלב היצור, דבר הנובע מכך שיישומים כמו בריאות האדם, וטרינרית וביוטכנולוגיה חקלאית עם הנדסה גנטית מצריכים תהליכים ארוכים לפיתוח מוצרים עד לשלב היצור, בעיקר בשל רגולציה.
ב-2010, 25% מחברות הביוטכנולוגיה רשמו פטנטים על שמן ו-39% הגישו בקשות לרישום פטנטים. מספר הפטנטים הרשומים משויך כמעט כולו לחברות בענף המחקר והפיתוח במדעי הטבע (95%).
בסקר נמצא כי המימון לפעילות המו”פ הביוטכנולוגי מתחלק בין 3 מקורות: 36% מקורות חיצוניים לחברה כגון הון פרטי, גיוס בבורסה וכו’; 11% מימון ממשלתי; ו-53% ממקורות פנימיים. בהשוואה לשנת 2002, החברות קיבלו ב-2010 יותר מימון ממקורות פנימיים (מהחברה עצמה או מקבוצת החברות שאליה היא משתייכת) ופחות ממקורות חיצוניים, ובמקביל חלקו של המימון הממשלתי לא השתנה.
בבחינת המקורות החיצוניים ניתן לראות כי בשנת 2010 מקור המימון העיקרי הוא ההון פרטי (אנג’לים, בעלים ועוד) ולא גיוס הון בבורסה. גיוס מהון פרטי עלה ב-70% מ-194 מיליון ₪ ל-330 מיליון ₪ בעוד שגיוס הון בבורסה ירד ב-53% מ-218 מיליון ₪ ל-93 מיליון ₪. ניכרת עלייה גבוהה במימון מקבוצת החברות (154%) מאשר ממקורות עצמיים של החברה (97%) לעומת שנת 2002, בעקבות קיומם של 9 מרכזי מו”פ של חברות זרות בישראל שמקבלים מימון מחברות זרות אלו. מקורות המימון מהארץ מהווים כ-66% ממקורות המימון לעומת 34% מחו”ל.
גורמי עלות ומימון מהווים את החסם העיקרי, וזאת בשל חוסר במקורות תקציב בחברה ובקבוצת החברות אליה משתייכת החברה. גורמי ידע דורגו כחסמים במידה מועטה עד בינונית ואילו גורמי שוק דורגו כחסמים במידה בינונית עד רבה. גורמים אחרים כגון מיקום גיאוגרפי ותשתיות מחקר, דורגו כחסמים במידה בינונית עד רבה.
חסמים הנובעים מגורמי עלות ומימון הניצבים בפני חברות ביוטכנולוגיה דומים לאלו הקיימים בכלל החברות המחדשות במשק, אך גורמי שוק כגון רגולציה, קשיים בשלב המסחור וכו’, מהווים חסם משמעותי יותר עבור חברות ביוטכנולוגיה. הפער המשמעותי ביותר נמצא בחסמים הנובעים מגורמים אחרים כגון מיקום גיאוגרפי ותשתיות מחקר.
בהשוואה בין-לאומית של הוצאות המו”פ הביוטכנולוגי ושיעור מהוצאות המו”פ בעולם, עולה כי אומנם ארה”ב, צרפת ויפן מוציאות את השיעורים הגבוהים ביותר למו”פ ביוטכנולוגי, אך בבחינת חלקו של ההוצאה על מו”פ ביוטכנולוגי מסך ההוצאות על מו”פ, עולה דווקא מדינות שמוציאות מעט על מו”פ ביוטכנולוגי, מוציאות הרבה ביחס להוצאה הכללית שלהן על מו”פ. כך למשל מוציאה שוויץ 12% על מו”פ ביוטכנולוגי, דנמרק 11% ואירלנד 15%, אך ארה”ב רק כ-8%. ישראל באמצע עם שיעור של כ-5% מסך הוצאות המו”פ הביוטכנולוגי.
