משלחת החלל STS-107 ששוגרה אתמול לחלל נושאת עמה מספר חסר תקדים של ניסויים בתשלום. %18 משטח הניסויים שעל המעבורת הוקדשו לניסויים פרטיים וכל היתר יוקדש לניסויים מדעיים מטעם נאס”א.
לקט ידיעות
משלחת החלל STS-107 ששוגרה אתמול לחלל נושאת עמה מספר חסר תקדים של ניסויים בתשלום. %18 משטח הניסויים שעל המעבורת הוקדשו לניסויים פרטיים וכל היתר יוקדש לניסויים מדעיים מטעם נאס”א.
הניסויים בתשלום אמורים לשמש חברות תעשיה, שזקוקות לתנאי חוסר המשקל בחלל ואשר יכולים להתבצע רק בחלל. החברות שוכרות למעשה את שירותיה של נאס”א, כדי להפעיל את הניסויים במהלך טיסת החלל.
על סיפונה של הקולומביה הותקנה מערכת ניסויים חדשה (SPACEHAB) בה יתבצעו הניסויים. המערכת נבנתה על ידי חברה פרטית ונמסרה לסוכנות החלל ללא תשלום, בתמורה לשימוש בשטח. הניסויים הפרטיים אמורים לשמש מגוון של נושאים, ביניהם בתחום הפיתוח הרפואי וההנדסה.
ראשי נאס”א אמרו אתמול, כי חלק משמעותי מהניסויים שתבצע הסוכנות במסגרת משלחת המעבורת קולומביה יהיו ניסויים ביולוגיים אשר נועדו לבחון את מצב בריאות האדם בחלל. ניסויים אלה הכרחיים לקראת הצבה קבועה של אסטרונאוטים לתקופות ממושכות בתחנת החלל הבינלאומית, אשר הולכת ונבנית.
“קולומביה” היא המעבורת הוותיקה ביותר בצי המעבורת של סוכנות החלל האמריקאית (נאס”א). בשנים האחרונות הסבה נאס”א את כל שאר המעבורות שלה למשימות של אסטרונאוטות לבניית תחנת החלל הבינלאומית, המוקמת בחלל בהשתתפות ארה”ב, אירופה, יפאן וקנדה. כיום קולומביה היא המעבורת היחידה שמבצעת משימות מחקר מדעיות. הטיסה הנוכחית היא טיסתה ה-28 של קולומביה (וטיסת המעבורת ה-113 שמשגרת נאס”א). לאחר תשע שנים של תכנון ובנייה, בשנת 1981 היתה הקולומביה למעבורת החלל הראשונה ששוגרה לחלל והקיפה את כדור הארץ. שנה לאחר מכן, הצטרפה אליה “הצ'לנג'ר”. המעבורת התפוצצה ב-,1986 יחד עם צוות האסטרונאוטים שלה, באסון האווירי האיום ביותר בהיסטוריה של מסעות לחלל). אחריה נבנו דיסקברי ואטלנטיס, ואנדוור, שנבנתה ב-1991 כתחליף לצ'לנג'ר.
(נתן גוטמן ותמרה טראובמן)
עבור התקשורת האמריקאית מדובר בעוד שיגור שגרתי
ההתעניינות התקשורתית בארה”ב בשיגור המעבורת “קולומביה” ועליה האסטרונאוט הישראלי אילן רמון, היתה אמנם רבה יותר מההתעניינות בשיגורים אחרים של מעבורות החלל, אולם לא דמתה בהיקפה לסיקור התקשורתי הנרחב בישראל.
כלי התקשורת האמריקאים, בהם רשתות החדשות בטלויזיה והעיתונות הכתובה, דיווחו על השיגור תוך ציון העובדה כי על סיפון המעבורת יהיה לראשונה אסטרונאוט ישראלי ותוך דיווח על סידורי הביטחון המיוחדים של השיגור. מעבר לכך, עבור התקשורת האמריקאית, מדובר בעוד שיגור שגרתי של מעבורת החלל. 29 מדינות נוספות, פרט לישראל, כבר שלחו אסטרונאוטים לחלל במסגרת תוכניות החלל של ארה”ב ושל רוסיה.
העובדה שמשימות המעבורת נוגעות אך ורק לניסויים מדעיים גרמה לכך שההתעניינות בה תהיה עוד פחותה מהצפוי. הציבור האמריקאי מגלה התעניינות בטיסות החלל, רק כאשר הם כוללות מבצעים מיוחדים, דוגמת הליכה בחלל, העברת אסטרונאוטים לתחנת החלל וממנה, או מבצעי תיקון של לוויינים בחלל.
השיא האחרון בהתעניינות התקשורתית בתוכנית החלל בארה”ב, היה לפני ארבע שנים, כאשר האסטרונאוט ג'ון גלן שב לחלל בגיל .76
(נתן גוטמן)
(אתר הידען היה באותה תקופה חלק מפורטל IOL)
