על ישראל להתחייב לתוכנית חלל לאומית ולגייס את המשאבים הדרושים
חקר החלל הוא מרכיב חיוני בחוסנה הלאומי של כל מדינה, והוא חשוב לישראל באופן מיוחד הן מבחינה צבאית (למשל, לווייני צילום), הן מהיבט הרתעתי (ביכולותיה בתחום הטילים ומשגרי הלוויינים) והן בקידום העיסוק במדע וטכנולוגיה בקרב שכבות האוכלוסייה השונות, בעיקר בקרב צעירים ובני נוער.
היה אפשר לצפות, כי שיגורו של אסטרונאוט ישראלי יגביר את התמיכה הציבורית בחקר החלל ובמעורבות ישראל בתוכניות חלל בינלאומיות ויגדיל משמעותית את התקציבים המוקצים לתוכניות חלל בארץ.
אולם לא זה המצב. בכינוס מיוחד שנערך באוניברסיטת תל אביב ביום שיגורו של אלוף משנה אילן רמון לחלל ציין הפרופסור חיים אשד, ראש תוכנית החלל הישראלית, כי המשרד הממשלתי שהשקיע את מרב המשאבים בתוכנית החלל הישראלית הוא משרד הביטחון.
משרד הביטחון וקברניטי התעשיות הביטחוניות הישראליות אכן ראויים לשבח על חזון מרחיק ראות, עקשנות רבת שנים ויכולות בקנה מידה בינלאומי, שאת פירותיהם קוצרת מדינת ישראל מאז שיגרה את הלוויין הראשון שלה, בשנת ,1988 על גבי משגר מתוצרתה. אולם היכן היו משרד המדע, משרד התשתיות, משרד החינוך ומשרד ראש הממשלה?
ראש נאס”א הקודם, דניאל גולדין, הציע לישראל בביקורו האחרון בארץ ליטול חלק פעיל כשותפה בבניין ותפעול תחנת החלל הבינלאומית – המיזם המדעי-הטכנולוגי המתקדם ביותר בעולם כיום. “דמי החבר” שנדרשו לשם כך היו זעומים במונחים לאומיים, אולם, למרבה הצער, הממשלה לא מצאה את המקורות התקציביים הדרושים.
מדינת ישראל זקוקה כיום להכרזה כמו זאת של הנשיא קנדי – שעוד בטרם שוגר אסטרונאוט אמריקאי לחלל התחייב באופן פומבי לתוכנית לאומית, שמטרתה הנחתת אדם על הירח בתוך פחות מעשור. הכרזת קנדי ותוכנית “אפולו”, שבאה בעקבותיה, הזניקו את ארצות הברית שנות דור והפכו אותה למובילה בעולם בתחום המדע והטכנולוגיה.
מחקרים מראים, כי ההשקעות בתחום חקר החלל הן מהמשתלמות ביותר, גם מהיבט כלכלי – האם אפשר לדמיין את הכלכלה העולמית בלא מחשבים, לווייני תקשורת ואלקטרוניקה מתקדמת, שהם תולדת חקר החלל? חקר החלל גם תורם באופן ישיר לפיתוח טכנולוגיות רפואיות. למעשה, כל אדם משתמש בטכנולוגיות חלל – החל בשעון הדיגיטלי שלו, עבור בעזרים במטבח ומכשירי אלקטרוניקה, וכלה בחידושים בתחום החקלאות ואיכות הסביבה.
מחויבות לאומית כוללת לחקר החלל תתרום לפיתוח התעשייה והחברה ותסחוף אחריה ילדים ובני נוער רבים, אשר יפנו ללימוד מקצועות מדעיים וטכנולוגיים ויאיישו בעתיד את האקדמיה ואת התעשייה המתקדמת.
אל לה למדינת ישראל להחמיץ את ההזדמנות הנדירה כל כך. ראוי למקד את תשומת הלב הציבורית לא רק במצב הביטחוני והכלכלי, אלא גם בתחום מדעי החלל. על מדינת ישראל לגייס את המשאבים הדרושים לתשלום דמי החבר במדינות המתקדמות, המקיימות נוכחות בחלל, לא רק על מנת לצעוד קדימה, אלא על מנת שלא להישאר מאחור.
בקונגרס החלל העולמי – שבו השתתפתי – הודגש הנושא של קידום ילדים ונוער לעיסוק במדע וטכנולוגיה. נמצא, כי תוכניות חלל מצליחות להצית את דמיון הצעירים ולהביא אותם לעסוק בנושאים אלה. סוכנויות חלל בארצות הברית, אירופה ואסיה משקיעות כיום סכומים מופלגים לקידום החינוך לבני נוער – באמצעות האינטרנט, בהשתתפות ישירה של נוער בחקר החלל ובעידוד התעשיות המתקדמות להשתתף בעלויות של תוכניות החלל.
כמי שעוסק בחינוך בני נוער בתחום מדעי החלל מאז ,1990 אני רואה כיצד תלמידי תיכון באים, על חשבון זמנם הפנוי, ובהתלהבות אדירה עוסקים בבנייה של דגמי טילים וחלליות, באסטרונומיה ובהנדסת חלל. הבה ניתן להם מטרה, הבה נאפשר למשאב האנושי של מדינת ישראל לפרוץ אל עבר גבולות חדשים.
תנו לנו מחויבות לאומית כוללת לחקר החלל.
הכותב הוא מרצה למדעי החלל
