חולי ירח

סין, יפן והודו במרוץ קדחתני לירח. יפן כבר עלתה עם חללית ראשונה, והודו עובדת על הצ'נדראיאן 1 והצהירה כי היא מתכננת להיות המדינה הרביעית שתשגר אדם לחלל

מרוץ קדחתני לירח מתנהל בין מדינות אסיה: סין, יפן והודו. על תכנית החלל הסינית לחקר הירח באמצעות חלליות כבר נכתב במדור זה בעבר. יפן שיגרה בינתיים חללית ראשונה לירח, ואל שתי מדינות אלה תצטרף עד סוף 2008 גם הודו, אם הכל יתרחש כמתוכנן. דוברים רשמיים הודים ציינו בעבר כי החללית תשוגר בראשית חודש יולי השנה, אך המשימה כבר ידעה עיכובים ודחיות רבות.

החללית ההודית הראשונה לירח מכונה צ'נדראיאן (Chandrayaan), והיא תשקול בעת השיגור 1,304 ק”ג, מהם מאות ק”ג של דלק, הנחוץ לשם תמרונים בחלל וכניסה למסלול הקפה סביב הירח. לאחר שתוצב במסלול ההקפה, תהיה מסת החללית כ-550 ק”ג. פרט למטרות המדעיות המוצהרות של משימת הירח הראשונה של הודו, יש לזכור כי הודו אינה מתעלמת מתכניות החלל של סין ויפן, ועיון בלוח הזמנים של משימות החלל ההודיות מגלה סמיכות לא-מקרית לתכניות של מדינות אלו. יש לזכור גם את דבריו של מייסד תכנית החלל ההודית, ויקראם סאראבהאי (Sarabhai), שהתווה את מדיניות החלל ההודית כבר בשנות השישים של המאה ה-20, וציין כי אל לה להודו להיות שנייה לשום גורם בתחום הטכנולוגיה המתקדמת הכרוכה בחקר החלל – מוטו המדריך את תכנית החלל ההודית עד ימינו.

סאראבהאי לא זכה לראות בהתגשמות חזונו – שיגור לוויין הודי באמצעות משגר מפיתוח עצמי – כיוון שנפטר בשנת 1971. מרכז החלל החשוב ביותר של הודו קרוי על שמו, ובכתביו משורטט החזון שאותו תגשים הודו בקרוב, ובכלל זה שיגור חללית לירח ואסטרונאוטים הודים למשימות חלל. כאשר התלבטו ראשי הודו בסוגיית פיתוח משימת חלל מאוישת לירח, על רקע המצוקה הגדולה של שכבות רבות באוכלוסיית המדינה, הסתייעו בסקרי דעת קהל, שהצביעו על תמיכה חזקה בתכנית חלל מאוישת – שיש בה, בצד פיתוח טכנולוגי, מרכיב מרכזי של גאווה ויוקרה לאומית. החללית תשוגר לירח באמצעות משגר הלוויינים ההודי PSLV, אותו משגר ששימש בינואר 2008 לשיגור לוויין המכ”ם הישראלי טכסאר.

יהיה זה השיגור הראשון של חללית לירח באמצעות משגר לוויינים זה, הנחשב לאמין. לצורך תוספת הדחף הנדרשת בשיגור למסלול ירחי, יותקנו על המשגר מאיצים רקטיים המונעים בדלק מוצק. משימת הירח צ'נדראיאן 1 אמורה להימשך כשנתיים, שבמהלכן תקיף החללית את הירח ותעסוק במחקר באמצעות מערך החיישנים שלה.

המשימה המדעית של צ'נדראיאן 1 – מערך מכשירים וניסויים בינלאומי

החללית צ'נדראיאן 1 בנויה בצורך קובייה, שאורך פאתה כמטר וחצי. החללית מיוצבת בשלושה צירים, באמצעות מערך גלגלי תגובה ומנועי תמרון קטנים. את החשמל להפעלת מערכותיה מייצר לוח סולארי גדול. משימת החללית היא חקר הירח, צילומו במבחר מצלמות ואורכי גל, ולימוד תכונותיו השונות באמצעות שישה מכשירים מדעיים מפיתוח הודו, ושישה נוספים שפותחו ונבנו במדינות שונות, בעקבות קול קורא של סוכנות החלל ההודית (הצעה ישראלית לניסוי מדעי לחללית הוגשה אך לא נבחרה). מערך המכשירים המדעיים של החללית מרשים בהיקפו, במיוחד ביחס למסתו הקטנה – 90 ק”ג.

• The Terrain Mapping Camera (TMC) – מצלמה בעלת יכולת צילום ברזולוציה של 5 מטרים. תמונותיה ישמשו להכנת אטלס מדויק של פני הירח.
• Hyper Spectral Imager (HySI) – מצלמה היפר-ספקטרלית שתשמש לסקירה מינרלוגית של אדמת הירח.
• Lunar Laser Ranging Instrument (LLRI) – מד-טווח לייזר שישמש להכנת מיפוי טופוגרפי מדויק של הירח.
• אמצעי חישה בתחום קרינת X – ישמשו למדידת שטף חלקיקים סולאריים (רוח השמש) באזור הירח, וכן למיפוי מדויק של יסודות אחדים על פני השטח, ובהם מגנזיום, אלומיניום, סידן, צורן וטיטניום. מכשיר זה פותח בשיתוף פעולה של מעבדת רתרפורד-אפלטון (Rutherford Appleton laboratory) הבריטית, סוכנות החלל האירופית והודו.
• High Energy X-ray/gamma ray spectrometer (HEX) – ספקטרומטר זה ישמש לחקר יסודות רדיואקטיביים על פני הירח.
• Moon Impact probe (MIP) – לוויין זעיר (ננו-לוויין) שיינשא על גבי החללית צ'נדראיאן ויתרסק על הירח. בלוויין-משנה זה יותקנו שלושה מכשירים: מצלמת וידיאו, מד-גובה וספקטרומטר מסות מדויק.
• The Sub-keV Atom Reflecting Analyzer (SARA) – מכשיר מדעי שפיתחה סוכנות החלל האירופית, ואשר נועד לחקור את הרכב הקרקע הירחית.
• Moon Mineralogy Mapper (M3) – מכשיר שפותח במעבדת JPL של נאס”א, ונועד למיפוי מינרלוגי של הירח.
• ספקטרומטר בתחום האינפרא-אדום הקרוב – פיתוח של סוכנות החלל האירופית במעבדת מקס פלנק הגרמנית, בשיתוף אוניברסיטאות ורשה וברגן. חיישן זה, שנועד אף הוא לחקר ההרכב המינרלי של הירח, דומה בביצועיו לחיישן שהותקן בחללית המחקר האירופית לירח, סמארט 1 .
• S-band miniSAR – מתקן מכ”מי לחישה מרחוק שפותח בארצות-הברית באוניברסיטת ג'ון הופקינס ובמעבדת JPL של נאס”א. זהו מטעד מכ”ם שנועד לחקור את מעטה הקרח המכסה מכתשים מוצלים בקטביו של הירח.
• Radiation Dose Monitor – מכשיר שפותח ונבנה בבולגריה, ונועד למיפוי הקרינה סביב הירח.

אפשר לשאול שאלה “פרובוקטיבית”: מדוע לבנות את החללית במתכונתה זו, שהרי רוב המידע שהיא מתוכננת לאסוף כבר קיים? לשאלה זו שתי תשובות אפשריות. האחת, המידע הקיים מימי החלליות אפולו וקלמנטיין (משימה לא-מאוישת של ארצות-הברית משנות התשעים של המאה ה-20) כבר מיושן, והמכשירים לחישה מרחוק רק הולכים ומשתכללים; והאחרת, שהיא חשובה לפחות באותה מידה, נוגעת במהותה של תכנית החלל של הודו, הנתפשת כנכס לאומי – עצמאות.

משימת החלל צ'נדראיאן 1 היא רק השלב הראשון בתכנית הירח ההודית, וככזו היא מוגדרת גם כמשימה ניסיונית וגם כמשימה שתאסוף מידע שיתמוך במשימות האחרות. אף שהודו יכולה לקבל מידע עדכני על הירח מיפן או מסין, שלשתיהן חלליות מחקר המקיפות כעת את הירח, הרי שלהשגת המידע באופן בלתי תלוי בגורמי חוץ יש משמעות מדינית ופוליטית רבה, על פי התפישה ההודית.

צ'אנדראיין 2 – נחתת ורובוט משוטט

ראש תכנית החלל ההודית, מאדהאבאן נאיר (Nair), אמר בשנת 2007 כי הודו מתכננת את צ'נדראיאן 2, חללית נחיתה על הירח שתכלול רכב משוטט, דוגמת כלי הרכב הרובוטיים שמפעילה ארצות-הברית במאדים, ובדומה לאבן הדרך השנייה בתכנית הירח הסינית. דוברים רשמיים ברוסיה ציינו כי תעשיות חלל שונות ברוסיה ייטלו חלק בפיתוח חללית זו. שיגור החללית צ'נדראיאן 2 תלוי בהצלחת החללית הראשונה בסדרה, ומתוכנן לשנת 2011-12, מועד המקביל ללוח הזמנים של תכניות החלל הסינית והיפנית לחקר הירח. חברת לבוצ'קין (Lavochkin) הרוסית תשתף פעולה עם הודו בתכנון המשימה. לחברה זו ניסיון בחקר הירח באמצעות רובוטים עוד מימי ברית-המועצות – ולה הישג היסטורי: הרובוט הראשון שנסע על פני הירח היה לונחוד (Lunakhod), פרי פיתוח של החברה.

משימה מאוישת לירח

הודו הודיעה באופן פומבי כי בכוונתה לפתח יכולת לשגר אדם לחלל, ולהפוך למדינה הרביעית בתבל המסוגלת לכך (לאחר ברית-המועצות, ארצות-הברית וסין). לוח הזמנים של הודו לשיגור אסטרונאוטים מעורפל במכוון, אך דוברים בכירים מטעם סוכנות החלל ההודית ציינו בכמה הזדמנויות כי גם שיגור אסטרונאוטים הודים לירח נמצא על הפרק, ואף נקבו בשנת 2020 כתאריך יעד – מועד המשתלב עם הצהרותיה של נאס”א על נחיתת המשימה המאוישת הראשונה על הירח במסגרת תכנית אוריון, וכן עם התכנית הסינית למשלוח אסטרונאוטים מטעמה לירח, ששתיהן מתוכננות להתבצע בערך במועד זה.

פורסם בגליון יולי 2008 של כתב העת גלילאו