התשואות על תמיכת הממשלה במו”פ נעות בין 473% ועד למעלה מ-1000%

לשכת המדען הראשי של משרד התמ”ת מפרסמת לקראת כנס רעננה השנתי השני למדיניות ההיטק הלאומית, מחקר בנושא השפעת התמיכה הממשלתית במו”פ על המשק במטרה לבחון ולהעריך את השקעות המדינה בתמיכה במו”פ

לשכת המדען הראשי של משרד התמ”ת מפרסמת לקראת כנס רעננה השנתי השני למדיניות ההיטק הלאומית אשר מתקיים מחר, מחקר בנושא השפעת התמיכה הממשלתית במו”פ על המשק.

ד”ר אלי אופר המדען הראשי של משרד התמ”ת ומר חיים פרננדס סגן ראש אגף התקציבים באוצר החליטו על ביצוע מחקר משותף לבחינת השפעת התמיכה הממשלתית במו”פ תעשייתי על המשק הישראלי במטרה לבחון ולהעריך את השקעות המדינה בתמיכה במו”פ עד כה וכל זאת מתוך מטרה לשפר ולייעל את ההקצאה הממשלתית ולבחון את תפוקות מערכת התמיכות הממשלתית.

המחקר בוצע ע”י חברת אפלייד אקונומיקס בהובלת ד”ר שלומי פריזט ובשיתוף עם פרופ' שאול לאך מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית ואגף עסקים ותעשייה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. את תהליך המחקר ליוותה ועדת היגוי ציבורית בראשותו של ד”ר שוקי גליטמן, המדען הראשי לשעבר.

הוועדה כללה את נציגי האוצר מר יעקב ברקאי ומר חגי עידו, סגנית המדען הראשי במשרד התמ”ת לידיה לזנס, נציגי מח' המחקר בבנק ישראל ד”ר מישל סטרבצ'ינסקי ומר שי צור, ' שמחה בר-אליעזר מנהלת אגף עסקים ותעשייה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רובי גינל, ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים ונציגי מתימו”פ יאיר אמיתי, חיה מילר וגדי לוין.

מהמחקר עולה כי:

• שיעורי התשואה על התמיכה הממשלתית במו”פ הם גבוהים מאוד ונעים בין 473% ועד למעלה מ-1000%.
• התמיכה הממשלתית יוצרת פעילות מחקר ופיתוח חדשה במשק בהיקף משמעותי אשר לא הייתה מתבצעת בלעדיה.
• מנגנוני התמיכה המיושמים כיום יוצרים תוספתיות משמעותית ומובהקת למו”פ במשק ללא תלות בענף או בגודל הפירמה הנתמכים.
• המחקר מיישם מתודולוגיה חדשנית לניתוח התוספתיות ( Additionality) למדידת תוספת המו”פ החדש שנוצר בעידוד הממשלה. ממצא זה מעיד גם על ניהול אפקטיבי של כספי ציבור שמביא לצמיחת המשק במדינת ישראל.
• נמצאה זליגת ידע משמעותית (spillover ) בין פירמות בתעשייה בישראל. ממצא זה מהווה הצדקה נוספת למעורבות ממשלתית לתמרוץ השקעות מו”פ של פירמות תעשייה מעבר לרמה שבה הן היו פועלות ללא התמיכה הממשלתית.

ממצאים

א. התמיכה הממשלתית יוצרת מו”פ חדש שלא היה מתבצע במשק לולא התמיכה הממשלתית -בהיקף כולל הנע בין פי 2 לפי 3 מסכום המענק הממשלתי (כתלות בהיקף המענק). תוצאה זו יציבה ומובהקת על פני ענפים שונים הן בתעשייה והן בענפי התוכנה והמו”פ ועבור פירמות ברמות טכנולוגיות שונות ובגדלים שונים. מנגנוני התמיכה המיושמים כיום לפיכך אינם דוחקים כסף פרטי (כלומר אינם מממנים השקעות שהיו מתבצעות בכל מקרה) אלא יוצרים תוספתיות משמעותית ומובהקת למו”פ במשק ללא תלות בענף או בגודל הפירמה הנתמכים.

דוגמא: תוספת המו”פ בענפי התוכנה והמו”פ כפונקציה של גובה המענק הממשלתי. בכתום – קו 45 מעלות:

אומדן היקפי המו”פ החדש הנוצר כתוצאה ממענקי הממשלה הוא חסם תחתון לתוספתיות בפועל. זאת מאחר ונתוני המענקים אינם כוללים החזרי תמלוגים מהתעשייה המהווים מרכיב מרכזי בתקציבי המדען הראשי. הכללת התמלוגים הייתה מעלה משמעותית את אומדני התוספתיות שכן משתנה ההחלטה של הפירמה הוא המענק נטו (בניכוי תמלוגים).

מתודולוגיית הניתוח לאמידת התוספתיות היא Propensity Scoring המבוססת על התאמה של זוגות פירמות להן סיכוי דומה לקבל תמיכה ממשלתית אך אחת מהן קיבלה סיוע והשנייה לא. התוצאות לעיל מבוססות על 700-900 תצפיות (סקרי המו”פ בתעשייה וסקרי המו”פ בענפי התוכנה והמו”פ). ההתאמה מבוססת על מודל לאמידת הסיכוי לקבל תמיכה ממשלתית כפונקציה של מאפייני הפירמה על אלגוריתם התאמה בין פירמות שקיבלו ולא קיבלו מימון (באותה רמה

טכנולוגית ובאותה קבוצת גודל). תוצאות ההתאמה הן טובות (ערך מוחלט של הפרש הסיכוי לקבל מימון) ואומדני המקדמים נמצאו יציבים בספציפיקציות שונות.

ב. התשואה על תמיכה ממשלתית במו”פ היא גבוהה מאוד – גם בענפים בהם קיימות תצפיות רבות והשקעות רבות במו”פ (עילית/מעורבת עילית).

התוצאות שנתקבלו משקפות מכפיל מינימלי של פי 5 עד 6 בין ההשקעה הממשלתית והתוספת העתידית הכוללת לתוצר התעשייה (עבור מענק של 5 מליון ש”ח לפירמה במחזור מכירות של 50-300 מליון).
התוצאות שנתקבלו משקפות מכפיל מינימלי של פי 1.5 עד 2 בין ההשקעה הממשלתית והתוספת העתידית הכוללת לתוצר התעשייה (עבור מענק של 5 מליון ש”ח לפירמה במחזור מכירות של 300+ מליון).

התשואה למשק מהתמיכה הממשלתית נאמדה בשני מודלים נפרדים של פונקציות ייצור (Griliches, Blundell & Bond). שניהם מודלים מקובלים בספרות המקצועית. התוצאות שנתקבלו, הן עבור התשואה על מו”פ והם עבור הזליגה תואמות את הידוע ממחקרים מקבילים בעולם.

מסקנות

• קיומה של זליגה משמעותית בין פירמות מצדיק התערבות ממשלתית בתמרוץ השקעות מו”פ של פירמות בתעשייה מעבר לרמה שבה הן היו פועלות ללא התמיכה הממשלתית.
• התוספתיות הגבוהה שנמצאה מעידה על היווצרותו של של מו”פ חדש אשר לא היה קורה אחרת בהיקף גבוה וזאת כתוצאה מפעילותו של מנגנון התמיכה הממשלתית.

ד”ר אלי אופר מוסר כי ממצאים אלו אינם עולים בקנה אחד עם מדיניות הקיצוצים שהוכתבה על ידי משרד האוצר בשנים האחרונות על תקציבי המו”פ ומהווה פגיעה באחד ממנועי הצמיחה המרכזיים במדינת ישראל. מחקר זה מצביע על אפקטיביות מנגנוני התמיכה של המדען הראשי ולא מפתיע שמדינות העולם מעתיקות מודל מוצלח זה.

ד”ר שוקי גלייטמן, שעמד בראש ועדת ההיגוי הציבורית מוסר כי תוצאות המחקר משקפות את הידוע לנו מעדויות וממצאים במשקים אחרים. אולם, מפתיע ומשמח לראות את עוצמת השפעתה החיובית של הממשלה על המשק בהקשר זה ואת מובהקותן ויציבותן של התוצאות.

המחקר עשה שימוש בסקרי התעשייה (שנים 1995-2003, כ-2,300 מפעלים ו-11,900 תצפיות) בשילוב עם נתוני סקרי המו”פ בתעשייה (שנים 1996-2004). במקביל נותחו הנתונים מסקרי המו”פ בענפי התוכנה והמו”פ (כ-1,600 תצפיות לשנים 1997-2005)