פגיעת האסטרואיד שהכחיד את הדינוזאורים, לפני יותר מ-65 מיליון שנה, יצרה “חורף גרעיני” על כדור הארץ
מימין: אזור דנבר היה ים לפני 70 מיליון שנה. משמאל: האזור לאחר פגיעת האסטרואיד ותהליך התאוששותו, הפך לביצתי
ד”ר נח ברוש
כמה זמן נדרש לכדור הארץ להתאושש מ”חורף גרעיני”? מה שמכונה כך אירע לפני 65.5 מיליון שנה, כשאסטרואיד פגע בכדור הארץ, הכחיד דינוזאורים ומיני חיים רבים נוספים. ההנחה המקובלת: הפגיעה היתה באזור מפרץ מכסיקו. היא חוללה “חורף גרעיני” כלל-עולמי: אפר ועננים כיסו את השמיים לתקופה ארוכה, יחסית.
מקובל היה לחשוב שתקופת ההתאוששות נמשכה כ-10 מיליון שנה, לפני שעולמנו חזר לפרוח. אולם מימצאים שנתגלו באחרונה באזור דנבר, מדינת קולורדו בארה”ב, מצביעים על אפשרות אחרת: האזור התאושש מהר יותר. נדרשו רק כ-1.4 מיליון שנה מהפגיעה, כדי שישוב ויתכסה ביער טרופי עשיר ובעצים מרשימים. כנראה שמשהו, בפגיעת גופים המגיחים מהחלל, דווקא מזרז פריחת צמחייה.
מועד פגיעת האסטרואיד מכחיד-הדינוזאורים התרחשה לפני 65.51 מיליון שנה. התיארוך נקבע כסיכום הערכות-גיל רבות, מבוססות על ניתוח שכיחות יסודות כימיים מסויימים, חישוב קצבי השקיעה של החומרים במקווי מים, ועוד.
אף שהפגיעה באזור מפרץ מכסיקו נחשבת כ”אחראית” לאירועים שבאו אחר-כך – אין לפסול אפשרות שהיו פגיעות נוספות של גופים מהחלל באותה תקופה: “מטר” שביטים ואס טרואידים רבים במימדים שונים. באירוע מכסיקו נכחדו דינוזאורים יבשתיים ומעופפים. גם היונקים הראשונים.
עתה ברור שהיצורים הימיים הצליחו לשרוד טוב מהיבשתיים. גם מבין הצמחים, היו סוגים שסבלו או נכחדו כליל ואחרים ששרדו. תבנית השרידות בקרב הצמחים מצביעה על התקררות פתאומית שחלה בכדור הארץ ושההתאוששות הביאה להופעת שרכים ואחר כך צמחים אחרים.
באזור דנבר חקרו הפלאונתולוגים (מדעני המאובנים) ממוזיאון המדע המקומי, את ההרכב והגיל של מעמקי הקרקע, מתחת לעיר. נחפרה “באר” בעומק 700 מטר ונבדקו שכבות הקרקע בעמודה שהוצאה מתוכה.
התברר שניתן לשחזר היסטוריה של מאות מיליוני שנים של הקרקע, על-פי מרכיביה הכימיים והביולוגיים.
דנבר היתה אז אזור של מדבר הררי וים. בקרקעית הים חיו הדינוזאורים הימיים ומעליו התעופפו הדינוזוארים המכונפים. כמיליון שנה לאחר פגיעת האסטרואיד,
הופיעו במקום צמחים בצפיפות ומסוג המתאים לביצות ויער טרופי. ניתוח הצורות ומימדי מאובני העלים משרידי עצים שנתגלו בסביבה, איפשרו לחשב את הטמפרטורה
השנתית הממוצעת ששררה באותה תקופה – 1.346 מיליון שנה מזמננו: 22 מעלות. ירדו שם יותר מ-2000 מ” מ גשם בשנה. תנאים דומים לאלה שוררים כיום בדרום-מזרח
אסיה. למשל – בסינגפור.
תודות ליכולת התיארוך היעילה, המסקנה הבלתי נמנעת היא שהעולם חזר לפרוח מהר מאוד, לאחר פגיעת האסטרואיד.
מימצא זה דומה למה שמוצאים כיום באזור טונגוסקה שבסיביר. שם פגע אסטרואיד, בשנת .1908 גוש הסלע היכה בקרקע היה חלק משביט שהתפוצץ כמה ק”מ מעל פני האדמה, וגרם נזק נרחב. כיום יש שם צמיחה מוגברת – בעיקר עצים. הסיבה לכך איננה מובנת. יתכן שהמחקר הפלאונתולוגי של דנבר העתיקה, מצביע על תופעה דומה: התאוששות מהירה לאחר פגיעה מהחלל.
