מדוע אומרים שכדור הארץ מקיף את הירח באותו אופן שהירח מקיף אותו?
החוק השלישי של ניטון קובע שעל כל גוף המפעיל כוח על גוף אחר מופעל כוח זהה בגודלו והפוך בכיוונו. כח המשיכה של כדור הארץ הצליח ללכוד את הירח בתנועה סיבובית סביבו.כוח זה הוא כאמור הדדי. הירח מושך את כדה”א באותו אופן בדיוק. אולם מסת כדה”א גדולה פי 81 מזו של הירח, ולכן כשהם מסתובבים סביב מרכז הכובד המשותף שלהם יוצא שהגוף הכבד יותר מסתפק ברדיוס סיבוב קטן יותר. למעשה, מרכז המסה המשותף שלהם נמצא בתוך כדה”א עצמו, מה שגורר את כדה”א לבצע אוסצילציות סביב ציר סיבוב דמיוני ולא ברור לעין. באופן כללי לא ניתן לנתח את התנועה המשותפת של שני גופים אלו עפ”י תצפיות היות ותנועת גרמי השמיים היא מסובכת לעין שיעור מניתוח פשוט של שני גופים. תנועתו של כוכב הלכת שלנו מושפע מלא פחות משבע תנועות שונות (השפעת השמש והכוכבים האחרים במערכת השמש, השפעת הגיאודזיות של הכדור ואפילו התנועה הפנימית של הברזל המותך בעומק כדה”א) . התוצאה היא סופרפוזיציה (חיבור או סכימה) של כולם יחד. התנועה הראשונה, רוטציה – סיבוב כדה”א סביב צירו במחזוריות של 24 שעות. כיוון הסיבוב ממערב למזרח. התנועה השניה היא רבולוציה – סיבוב כדור הארץ סביב השמש במסלול אליפטי במשך 365.25 ימים. תנועה אליפטית זו מכילה שתי תנועות שונות היות והיא מושפעת מהאינרציה של הגופים המעורבים, השמש והכדור שלנו. גם כיוונה של תנועה זו הוא מערב למזרח. תנועה שלישית היא פרצסיה, מין תנועת סביבון של כדור הארץ סביב ציר קוני. תנועה זו נגרמת כתוצאה ממשיכה גרביטציונית של השמש את הכדור הארץ בקטבים. כדה”א נטוי ולכן המשיכה השונה גורמת לכוחות ניענוע ולפרצסיה. התנועה הרביעית היא שינוי ציר הסיבוב כל 40000 שנה בערך (מזוית של 24.5 ל 21.5 מעלות). תנועה זו לא מסבירה לנו הרבה על מבנה כדור הארץ אבל משמעותית לחיזוי העונות באופן מדויק יותר, ולהבנה טובה יותר של תהליכים הקשורים במזג אוויר בעבר הרחוק. התנועה החמישית היא תנועת הנוזל המותך בתוך מעמקי הכדור. היות וכדור הארץ כל הזמן מאיץ, החלקים החופשיים לזוז בתוכו (הברזל הנוזלי) יוצרים תנועות כאוטיות בתוכו ומפריעים לתנועתו, כמו כוס קפה שיושבת בתוך אוטו באמצע פניה. התנועה השישית והאחרונה היא הזניחה מכולן והיא נגרמת מהפרשי טמפ' בין שתי ההמיספירות. החצי החם של הכדור פולט חום רב, וחום זה משמש כמו מנוע קטן שפועל לאורך זמן. עבור פרק זמן קטן השפעה של כח זה אינה מורגשת, אך לאורך מיליוני שנים נוצרת השפעה מצטברת. אפקט זה קיבל את ההתייחסות המגיעה לו ממדענים שהעלו את הרעיון להסיט אסטרואידים במסלול התנגשות עם כדה”א ע”י צביעה חלקית שלהם בצבע לבן. החלק השחור ישמש כמנוע ע”י פליטת חום ולאורך עשרות אלפי שנים השינוי יהיה מספיק להסיט את הגוף מכיוון כדה”א.
האם המים בכיור מסתובבים תמיד באותו כיוון (והפוך בקטבים השונים)?
כן ולא. תיאורטית כן ומעשית לא. נתחיל בהסבר על סיבוב כדה”א וחוק קוריוליס. בגלל הסיבוב תנועות על הכדור יהיו מורכבות יותר. הקרקע על קו המשווה נעה מזרחה ב 1600 קמ”ש (מהירות קווית שווה רדיוס כפול מהירות סיבובית, והרדיוס הכי גדול הוא על קו המשווה) . מדרום או צפון לקו המשווה הקרקע נעה במהירות פחותה מזו. לכן, בקטבים אין שום מהירות לכיוון מזרח. כתוצאה מהמהירות הלא אחידה הזו מזרחה, גופים הנעים ב”קו ישר” על גבי הכדור נעים מזרחה (יחסית לקרקע) בגלל האינרציה שלהם. לדוגמא, אם אדם הנמצא על קו המשווה יזרוק חפץ צפונה, החפץ ינחת מזרחית למקום בו היה אמור לנחות. אם הוא יזרוק את החפץ מהקוטב הצפוני דרומה החפץ ינחת ממערב למקום הנחיתה הצפוי. בחצי הכדור הצפוני חפצים הנעים למרכז נוטים לסטות הרחק מהמרכז, כך שנוצרת תנועה נגד כיוון השעון. בחצי הכדור הדרומי מגמה זו מתהפכת. לכן ניתן לומר כי הוריקנים, למשל, ינועו נגד כיוון השעון בחצי הצפוני. כשמדובר במים בכיור בהמיספירה הצפונית המים שואפים לבצע תנועה נגד כיון השעון. אבל בכיור קטן בו הגיאומטריה קובעת שמעותית את התנועה אין לחוק קוריוליס משמעות רבה. לחוק זה היתה חשיבות רבה בחישוב מעוף כדורי תותח בימי מלחמות נפוליון, שם מערכת בקרת האש של התותח כללה קצת פחות לייזרים, ויותר הנדסה מכאנית. חישוב מקום הנפילה של הכדור היה קריטי, ולאור מעופו הארוך של הכדור היה צפוי להיות הבדל בין מקום הנחיתה הטריוויאלי ובין זה שהתקבל.
23 תגובות
אולי זה לא בדיוק הנושא, אבל קשור ודאי.
האם כח ההתמדה הוא בקו ישר ללא ייחוס לכדור הארץ (בעולמנו כמובן), ואז, כאשר אזרוק חפץ כל שהוא בקו ישר, ההתמדה תרחיק אותו מכדור הארץ העגול . או שהקו הישר של כח ההתמדה הוא ישר ביחס לכדור אבל בעצם הוא מתעגל (אני לא מתייחס להשפעת כח הכבידה אלא על ייחוס הקו הישר של כח ההתמדה בלבד).
כיוון שמהירות כח ההתמדה שונה באיזורים שונים בכדור, אם ההתמדה היא בקו ישר שלא ביחס לכדור, אם נזרוק כדור למטרה ממזרח למערב או להיפך, תהיה סטיה אופקית כי יחסי הכוחות (גרביטציה, אנרציה) משתנים ממקום למקום.
מיכה:
אתה שואל איזה כוח מושך את הגוף צפונה ואני שואל “איזה גוף”?
גוף רגיל לא יקבל תאוצה לכיוון צפון בגלל סיבוב כדור הארץ. רק אם הוא נע צפונה מלכתחילה הוא ינוע צפונה בהמשך.
יתכן שבגלל שינוי מהירותו (היחסית) בכיוון מזרח ייראה לנו כאילו הוא נע “יותר צפונה” אבל למעשה מהירותו בכיוון צפון לא תשתנה.
אני מניח שמה שהביאך לשאול את השאלה היא תנועתם המערבולתית של המים שבה אכן פרודות המתחילות את דרכן ממזרח למערב נוטות להוסיף לתנועתן רכיב “צפונה” בשעה שפרודות הנעות ממערב למזרח נוטות להוסיף כיוון “דרומה”.
כאן הסיפור מורכב יותר כי מדובר במצב בו פועלים על הפרודה כוחות נוספים.
תנועת פרודות המים נשלטת למעשה בידי הגורמים הבאים:
התמדה, כוח המשיכה, פגיעתן של פרודות אחרות.
כוח המשיכה הוא זה שגורם לפרודות שמעל לנקודת הניקוז של הכיור ליפול כלפי מטה.
כתוצאה מכך נוצר מצב שלפרודות בסביבת פתח הניקוז יש יותר שכנות המרוחקות מהפתח מאשר שכנות הקרובות לפתח.
לכן הן חוטפות יותר התנגשויות מצידן המרוחק מן הפתח (בקנה מידה גדול יותר זה נקרא הפרש לחצים – לחץ המים נמוך באזור הקרוב לפתח מאשר באזור מרוחק יותר) ונוטות לנוע יותר לכיוון הפתח.
בהמשך אתמקד בהמיספרה הצפונית (כאשר ההסבר לימנית הוא תמונת ראי של הסבר זה)
כאן נכנסת ההתמדה לפעולה (בדמותו של כוח קוריוליס) וגורמת לפרודות הנעות צפונה לכיוון הפתח לקבל מרכיב מהירות (יחסית לסביבה) שסוחף אותן מזרחה (למעשה, מהירותן לכיוון מזרח נשארת כשהייתה אבל האזור אליו הן נעות הוא כזה שבו הפרודות נעות מזרחה במהירות נמוכה יותר) בשעה שפרודות הנעות דרומה נסחפות מערבה.
אז מה קורה לנקודות הנעות מזרחה?
מדוע הן מקבלות גם רכיב תנועה לכיוון צפון?
בגדול – בגלל הלחץ שמפעילות עליהן הפרודות שמגיעות מדרום.
אפשר לתאר את זה ברמה המולקולארית אבל אני חושש שמה שכתבתי עד כאן עלול כבר להיות מורכב מדי.
שלום למיכאל,
הסבר מעניין ויפה ושאלתי היא איזה כוח מושך צפונה את הגוף ? הצפון הוא מגנטי . האם מגנט מושך מים?תודה,
מיכה
מעניין
רפי:
תודה על דבריך.
אינני עוסק בהוראה כמקצוע אבל אני אכן נהנה מכך כשמזדמן לי.
גם אינני איש מחיל התותחנים. את שירותי הצבאי (הארוך) העברתי ביחידת מחשב ולמעשה תחום המחשבים (בעיקר אלגוריתמים) הוא התחום שבו הרווחתי את לחמי מאז ומתמיד.
מיכאל שלום
לפי תגובותיך נראה לי כי הנך מתאים מאוד למערכת החינוך בארץ ומקווה שבכך עסקך כי אחרת איך יש לך זמן וסבלנות לענות למלעיזים למינהם? תודה על ההסברים הממצים והמלווים בדוגמאות יפות של איש מחיל התותחנות בצבא, אני כגיאוגרף למדתי על חוק קוריוליס ולא תופעה כי כך נאמר ונלמד באוניבסיטה ע"י מלמדנו והבנתי את הכוונה גם במאמר שלעיל כי הרי ההסבר נהיר וברור ושוב תודה לך. רפי
הספקן הלא מסופק:
קשה לענות על השאלה כפי ששאלת אותה כיוון שיש כאן גם שאלה של נתיבי טיסה אבל נראה לי שהשאלה בכל זאת מעידה על אי הבנה מסוימת.
בוא נדבר על פגז במקום על מטוס (כדי להתעלם מפעולת המנוע לאורך כל הדרך. בחישובים ארטילרים באמת מביאים את חוק קוריוליס בחשבון).
נניח שאתה יורה פגז מני דלהי לתל אביב.
אם תכוון "ישר" תפגע ממזרח לתל אביב כיוון שירית צפונה והתעלמת מן העובדה שבניו דלהי תנועתך מזרחה מהירה מאשר בתל אביב.
לכן – בניגוד למה שאפשר להבין מתגובתך – יש לכוון את התותח קצת יותר מערבה מתל אביב כדי שהפגז יפגע בתל אביב.
כשיורים מתל אביב לניו דלהי – צריך, לעומת זאת, לכוון את הפגז יותר מזרחה.
שים לב לכך שאחת התוצאות של תופעה זו היא שפגז הנורה מניו דלהי ופוגע בתל אביב בכלל לא נע באותה דרך בה נע פגז היוצא מתל אביב ופוגע בניו דלהי.
מיכאל:
תודה רבה על ההסבר…
הצלחתי להבין את כל הפיסקה הראשונה בתגובה שלך.
קצת איבדתי אותך בחלק השני של ההסבר…
ואם יש לך זמן, אז אני מעדיף שתסביר לי ע"י שתאמר לי מה לא נכון בהצהרה הבאה:
לפי מה שהבנתי, יותר מהר לטוס מהודו לישראל (נתעלם הרוח ושאר ירקות) משאר בכיוון ההפוך, כי כד"א נע בכיוון מזרח, אז בעצם הוא יקרב את ישראל אילנו…
אבל אם היינו אחרי קו המשווה אז היה יותר מהר לברוח מישראל להודו?
תודה רבה…
חיים קרני:
כדי להבין את התופעה עליך להבין מהם הגורמים לחוק קוריוליס.
אמנם כותב המאמר ניסה להסביר זאת אבל כשקראתי אותו (בעקבות תגובתך) ראיתי שבאמת לא הכל כתוב באופן ברור לגמרי.
אנסה להסביר את העניין ואם עדיין לא תבין ננסה לברר מה בדיוק לא ברור לך וארחיב בתגובות נוספות.
חוק קוריוליס הוא למעשה ביטוי של חוק ההתמדה.
אנסה להדגים אותו תחילה באמצעות תופעה שלא תוארה במאמר.
בוא נניח שאתה עומד בראש מגדל הנמצא על קו המשווה ובידך כדור.
נניח שאתה מושיט את ידך כך שהיא חורגת למרחק חצי מטר מן המגדל לכיוון מזרח ואז מפיל את הכדור.
באיזו נקודה צפוי הכדור לפגוע בקרקע? בדיוק מתחת לנקודה בה עזבת אותו? ממזרח לאותה נקודה? ממערב לה?
זכור שכדור הארץ מסתובב מזרחה (לכן אנו רואים את השמש זורחת מכיוון זה שבגלל שהשמש זורחת ממנו קיבל את השם "מזרח").
אנשים שלא מתעמקים בנושא נוטים בדרך כלל להשיב שהכדור ייפול ממערב למקום היד שהפילה אותו.
השיקול (המוטעה) שהם עושים הוא שעד שהכדור יגיע לכדור הארץ, כדור הארץ יספיק להסתובב קצת לכיוון מזרח בשעה שהכדור הנופל נע ישר לכיוון מרכזו ולכן הוא יגע ממערב.
זו, כאמור טעות!
מה שאנשים אלה שוכחים הוא שכשהכדור מוחזק ביד שבראש המגדל הוא אינו נמצא במנוחה.
להיפך – הוא נמצא בתנועה מזרחה.
לא זו בלבד שהוא נע מזרחה אלא שמהירות תנועתו מזרחה גבוהה ממהירות תנועתו של בסיס המגדל (מכיוון שראש המגדל רחוק יותר ממרכז כדור הארץ ובמהלך 24 השעות של הסיבוב משרטט ראש המגדל מעגל גדול מזה שמשרטט בסיסו).
כאשר אתה שומט את הכדור מידך מושפעת תנועתו מן הגרביטציה וזו מושכת אותו לכיוון מרכז כדור הארץ אבל אינה מאטה את תנועתו מזרחה. מכיוון שכפי שאמרנו הכדור שהיה בראש המגדל נע מזרחה במהירות גבוהה מבסיס המגדל הרי שבמהלך נפילתו הוא דווקא יתרחק מן המגדל וייפול בנקודה שהיא מזרחית לנקודה שנמצאת מתחת ליד.
כדי לבחון אם הבנת זאת לחלוטין, שאל את עצמך מה היה קורה אילו הושטת את ידך לכיוון מערב ובדוק אם המסקנה שאתה מקבל היא שבמקרה זה הכדור דווקא יתקרב למגדל (כלומר – שגם הפעם הכדור ייפול ממזרח לנקודה שמתחת ליד אלא שהפעם נקודה זו קרובה למגדל יותר מנקודת המוצא שלו).
בהנחה שהבנת את הנ"ל (אם לא – אנא אמור זאת), בוא נלך שלב אחד הלאה.
נגיד שיש גוף שנע על פני כדור הארץ.
נניח לרגע שהוא בנקודה כלשהי בחצי הכדור הצפוני ופועל עליו כוח המושך אותו צפונה.
כדור הארץ סובב סביב ציר שכווונו צפון-דרום ולכן התנועה צפונה מקרבת אותו לציר הסיבוב – כלומר – מעבירה אותו לנקודה שבה המהירות הקווית של הסיבוב נמוכה מזו שבנקודת המוצא שלו.
בדומה לכדור הנופל בהשפעת כוח המשיכה, גם כאן – מכיוון שהכוח מכוון לכיוון צפון, הוא מקנה לגוף מהירות צפונה אבל אינו גורע ממהירותו מזרחה ולכן, במהלך תנועתו צפונה, ינוע הגוף (בהשפעת ההתמדה של תנועתו מזרחה) לכיוון מזרח.
מה קורה אם הגוף נמצא בחצי הכדור הדרומי ונע בהשפעת כוח המכוון צפונה?
במקרה זה הוא עובר דווקא מרדיוס סיבוב קטן יותר לרדיוס סיבוב גדול יותר ולכן, בנוסף לתנועה צפונה, הוא ינוע גם מערבה כיוון שמהירות תנועתו מזרחה בנקודת המוצא נמוכה ממהירות תנועתה של נקודת היעד מזרחה.
ההיפך קורה כאשר גופים נעים דרומה.
במקרה זה הגוף הנע בחצי הכדור הצפוני "יימשך" מערבה בשעה שהגוף בחצי הכדור הדרומי "יימשך" מזרחה.
למעשה – מה שקורה בהמיספרה הצפונית הוא תמונת ראי של מה שקורה בדרומית והתמונה הרבה פחות מבלבלת אם מבינים מלכתחילה שבשתי ההמיספרות – אם נעים לכיוון קו המשווה "נמשכים" מערבה ואם נעים לכיוון הקוטב "נמשכים" מזרחה.
מה שקורה בחצי הכדור הצפוני הוא תמונת ראי של מה שקורה מחצי הכדור הדרומי לאורך כל הדרך – גם כשהתנועות נעשות מורכבות יותר.
נסה לדמיין לעצמך מה קורה בתנועה סיבובית (אנסה לעת עתה לחסוך מעצמי את כל ההסבר בתקווה שהכלים שנתתי לך עד כה יספיקו אבל אם אינם מספיקים – אנא אמור לי וארחיב).
בדיוק כשם שסביבון עם כיוון השעון מול מראה יראה במראה כאילו הוא מסתובב נגד כיוון השעון – כך גם רוחות בהמיספרה הדרומית, בהיותן תמונות ראי של "בנות דמותן" בהמיספרה הצפונית – תסתובבנה בכיוון הפוך להן.
מגמת הסטיה של גופים נעים בחצי הכדור הצפוני הפוכה מזו שבחתי הכדור הדרומי.
לא הבנתי לצערי את ההסבר לכך.
אודה למי שיכול להסביר זאת.
"לחוק זה היתה חשיבות רבה בחישוב מעוף כדורי תותח בימי מלחמות נפוליון"
איך לחוק קוריוליס היתה חשיבות במלחמות נפוליאון שהסתיימו ב-1815, אם הכוח התגלה רק ב-1821?
לפיזקאי ולמדען ולפילוסוף,אולי אתם טובים במקצועות
שלכם ויכולים להיות מאוד מענינים,אבל כניראה שהמושג
"דרך ארץ" הוא בעצם מקור להיתנצחות הדדית והכפשות
מיותרות,אז את המושג"דרך ארץ" שהגו חז"ל ,לא מודדים בווקטורים וזויות אלא באמות מוסר אנושיות.
פיזיקאי, האם ידעת שפלוטו והירח נוטים שניהים ב 17 מעלות מן הציר שלהם מדהים לא ?
לפיזיקאי:
אני אתעלם משגיאות הכתיב הרבות שלך ואענה לעניין (כי הרי שנינו נופלים במלכודת הזו):
לא ניתן למדוד עם כיור סימטרי כי לא ניתן לדעת מה תנאי ההתחלה של הניסוי, הרי המים נופלים לכיור באופן לא סימטרי. אם היית פיזיקאי (ויתכן שאתה פיזיקאי, אבל לא בטוח) היית יודע זאת. תנאי ההתחלה הם כל ההבדל בין חיזוי מוחלט של מערכת קלאסית ומערכת כאוטית.
פיזיקאי גם לא נזקק לעלבונות, הוא הרי בטוח בידע שלו.
יונתן יקירי
בענין קוריוליס ניתן לבדוק את התופעה ע’י שמוש בכלי סימטרי
עגול שבמרכזו חור כאשר נותנים למים לזרום בקוו המשווה אין
תנועה מצפון או מדרום לקוו רואים את התנועה העיגולית
זו כנראה אחת ההדגמות שאינך מכיר או יודע עליהן
כאלה יש עוד רבות והשגיעות הרבות ברשימותיך הן הוכחה לכך
לכן למרות הענין הרב שברשימותיך אני חייב להצדיק את מבקריך
ולבקשך כי להבא לפני פרסום “עובדות” בדוק אותן לאשורן
ולפני שאתה בטוח ומגובה בעיקר בנושאים בהם הבנתך
מיזערית ספור עד מאה לפני פרסום
זה יעזור למנוע שגיעות שמושכות ביקורת צודקת
גם עם לפעמים ארסית
אם זה שהבנת מהכתבה אולי כדאי שתקרא שוב. ציטוט: “כן ולא. תיאורטית כן ומעשית לא”. לא ניתן להבחין בחוק קוריוליס בכיור בגלל ההשפעה החזקה של הגיאומטריה”.
ובאשר לאופי התגובה: גם אם תהיה ריצ’רד פיינמן (ז”ל) בכבודו או בעצמו או ג’יימס מקסוול – עדיין לא מרשימות אותי תגובות ללא הוכחה פיזיקלית. מה לעשות, אני מהמשונים האלה שאוהבים הוכחות. אני משונה, כבר אמרתי את זה?
לסיום: אדם שמגיב על השם של חוק קוריוליס ולא על הכתבה אפילו לא מכעיס אותי. נראה לי שיש לך הרבה עבודה בלהגיב על הכתבות ב YNET . אני לא אגזול מזמנך.
נ. ב.
בהמשך לתגובתי בסיפורך על מבנה החץ שבו נעות צפורים,
ובהקשר לר’מ , אין “חוק קוריוליס” אלא תופעה !
לפני שנים מס’ הובלתי קבוצת פיזיקאים (מהטכניון בחיפה) בטיול בחציית קוו המשווה , אחרי הדגמת התופעה ניסו הפיזקאים להסביר את התופעה … ללא הצלחה !
אולי היום יש תובנות יותר ברורות , או שגם בפיזיקה אינך
“מומחה גדול” , או בשפה בה השתמשת במקום אחר,
ה ב ל י ם …
http://hyperphysics.phy-astr.gsu.edu/hbase/hframe.html
הסבר פשוט יותר ממילים
אבי בליזובסקי מושפע ישירות משדה מגנטי? האם יש הוכחות לכך והאם יש דעה מנוגדת בספרות.
ויש גם את התרומה של טילטול כדור הארץ עם המתכת בפנים שיוצרת אותו אפקט של זרם המשרה שדה
אולי אני אכתוב ערך שלם על הנושא של השדה המגנטי כי הוא מרתק אותי, אבל הנה כמה עובדות ותהליכים שקשורים בן: השדה מחליף כיוון כל 200000 שנה בממוצע, והפעם האחרונה היתה לפני 780000 שנה, כך שאין דרך לגלות מתי ההחלפה הבאה תקרה. אנו יודעים שהשדה המגנטי של כדור הארץ נחלש, כל כך נחלש למעשה שהוא חלש באחד עשר אחוז (מעט פחות) מהתקופה בה מדד אותו בתיאוריה המתמטיקאי גאוס. זוהי ההתחלה של ההפיכה של כיוון השדה. למה נוצר השדה בכלל? גרעין כדה"א מכיל ברזל וניקל מותכים. החום הרבה גורם לשיכה מעליהם להתנזל ולהסיע חום. תהליך זה של הסעת הנוזל החם, ושקיעתו מחדש לאחר הקירור יוצר זרם חשמלי , וכידוע (פראדיי) תנועה של זרם יוצרת שדה. השדה הוא חיוני לחיים כי הוא מונע מרשתות תקשורת לקרוס ומאפשר לבע"ח שונים לנווט בעזרת המצפן המוטמע בראשיהם. את כל זאת השדה מבצע ע"י הסטת מטענים מהחלל אל כיוון הקטבים, שהרי זה מה ששדה עושה למטענים חשמליים: מניע אותם בקווים מוגדרים. כך הוא מגן עלינו האנשים, ויותר חשוב מכך על אבי בליזובסקי שממשיך להשקיע כמות לא הגיונית של זמן בלאפשר לכם לקבל אתר ערוך היטב ומעניין.
ישנה תופעה מעניינת שקורת אחת למאה אלף שנה בקרוב שבה יש כאילו התחלפות של הקוטביות של כדור הארץ. ניתן לראות את זה בשכבות על קרקעית האוקינוס שכל מאה אלף שנה בקרוב הלבה הרותחת שנפלטת משנה כוון וחלקיקי הברזל המשמשים כמו מצפן מורים פעם צפונה ופעם דרומה. לדעתי אין הסבר עדיין לתופעה הזו, אבל יהיה מעניין לסקור אותה ולהסביר את האפשרויות השונות שיכולות לגרום לתופעה שכזו.
בברכה,
עמי
רק רצוי לציין כי זה לא ח ו ק אלא תופעה שהוגדרה
ע’י קוריוליס וניקראת על שמו , ת ו פ ע ה לא חוק