“פאריס במאה העשרים”, ספר שנכתב ב-1863 – ככל הנראה, מיד אחרי ספרו הראשון, “חמישה שבועות בכדור פורח” – הוא דיסטופיה אמיתית,
עמנואל לוטם
במשך שנים רבות נחשב ז'ול ורן לחוזה הקידמה, “האיש שהמציא את העתיד”. ספריו היו רוויים אופטימיות, לפעמים על גבול הנאיוויות, בכל הנוגע לברכה שכבר הביאו המדע והטכנולוגיה לאנושות (כלומר: תרבות המערב), ועוד יותר מזה, לטובה שהם עוד יוסיפו וישפיעו על האדם. יתר על כן, בעלילות סיפוריו שיבץ ורן שפע של עובדות וחישובים מדעיים, כמבקש לומר: באין ידע מדעי ומיומנות טכנולוגית, אין תוחלת לאדם; אך אם ישכיל להשתמש בהם, אין גבול למה שיוכל להשיג.
הרוח הזאת דבקה ברבים מקוראיו, ולא מעטים היו המדענים ופורצי הדרכים הטכנולוגיות בדורות הבאים, שהעידו כי קריאת סיפורי ורן היא שהעלתה אותם על דרכם. אמנם, היו משקיפים חדי עין שהבחינו כי בערוב ימיו נשחקה התלהבותו של ורן במידת מה, והפן השלילי של הקידמה המדעית והטכנולוגית הלך ונחשף בספריו המאוחרים. אבל הם ייחסו זאת בדרך כלל לפסימיות הטבעית כביכול של הקשיש, לעומת האופטימיות של הצעיר לימים.
משום כך פקד את מעריצי ורן בימינו זעזוע קשה, כאשר נתגלה כתב היד של ספר שנגנז בעצם ראשית דרכו, והנה הוא שונה בתכלית ברוחו מכל שאר כתביו המוקדמים, שהיו גם החשובים יותר. “פאריס במאה העשרים”, ספר שנכתב ב-1863 – ככל הנראה, מיד אחרי ספרו הראשון, “חמישה שבועות בכדור פורח” – הוא דיסטופיה אמיתית, ראויה לאלדוס הקסלי אם לא לג'ורג' אורוול. פאריס של העתיד, המגלמת את כל חידושי המדע ופלאי הטכנולוגיה, היא מקום משמים וקודר, שיש בו כדי לדחוף את האדם בעל הנפש למחשבות אובדניות.
התברר, כי המו”ל של ורן, אטצל, החזיר לו את כתב היד בנימוק שהוא לא יתקבל על דעת קוראיו, והורה לו לחבר סיפורים אופטימיים יותר; ורן נענה, והשותפות ביניהם עלתה כפורחת מאז ואילך. רק מאוחר יותר, כשהמשובחים בספריו כבר היו מאחוריו, שבה וביצבצה ספקנותו.
האומנם היה ורן נביא להשכיר? האם התכחש סוכן הבורסה לשעבר להשקפותיו המקוריות למען בצע כסף? היו שטענו כך בשנים האחרונות, אך דעתי שונה. עיון מעמיק יותר גם בכתיבתו המוקדמת יוכיח כי הדימוי הוא המסולף, ולא האיש. ורן אולי האמין במדע ובטכנולוגיה, אבל אמונו באדם היה מועט בהרבה מזה. יש בידינו, אומר ורן, כלים שבכוחם להביא ברכה רבה וגם קללה נוראה, והכלים האלה עוד יוסיפו וישתכללו. האם נשכיל להשתמש בהם לטובה ולא לרעה? בזאת היתה עמדתו ספקנית מלכתחילה.
הד”ר עמנואל לוטם, עורך ומתרגם, עוסק בתרגום ובעריכה של ספרי מדע בדיוני ומדע פופולרי זה שנים רבות. כיום הוא העורך המדעי של אנציקלופדיית YNET.
