תוצאות מבחני פיז”ה (PISA) הבינלאומיים, שפורסמו אתמול, השאירו את ישראל בחוץ. לא משום שהתלמידים המקומיים גרועים עד כדי כך – הם פשוט לא השתתפו בבחינות. מכיוון שהמבחן הקודם, שהתקיים ברחבי העולם בשנת 2000, התקיים בישראל באיחור של שנתיים, העדיף הפעם משרד החינוך לוותר על הכבוד שבהשתתפות בפיז”ה 2003. כך יכולה ישראל להתרווח הפעם ביציע ולבחון את הישגי תלמידי כיתות י' בעולם בלי הבושה הכרוכה בדירוג במקום ה-30 מתוך 41 מדינות – לצד מדינות אמריקה הלטינית, בולגריה ואלבניה – כפי שאירע במבחנים הקודמים.
הפעם משתכשכת בליגה הנמוכה דווקא ארה”ב. המעצמה, שכבר יותר מעשור מנהיגה רפורמה חינוכית שסיסמתה “אף ילד לא יישאר מאחור”, הידרדרה מהמקום ה-19 במתמטיקה למקום ה-28, בין לטוויה לרוסיה. כרבע מהנבחנים האמריקאים דורגו כבעלי יכולת מינימלית בלבד במתמטיקה, מתחת לרמה הנמוכה ביותר שהגדירו הבחינות.
לעומת זאת, בראש הרשימה נמצאות גם הפעם – כמו במבחני פיז”ה 2000, שהתרכזו בקריאה – הונג קונג ופינלנד. עיקר המבחן הפעם הוקדש למתמטיקה, וחלקים נוספים עסקו בקריאה ובמדעים. במתמטיקה הובילו התלמידים מהונג קונג, ואחריהם תלמידי פינלנד; הפינים הובילו בקריאה; ובמדעים דורגו בראש דרום קוריאה, פינלנד והונג קונג. בעשירייה הפותחת נכללות גם הולנד, ליכטנשטיין, יפאן, קנדה, בלגיה, מקאו (סין) ושווייץ (ראו גרף).
הצוות מטעם המדינות החברות ב-OECD (הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח), שערך את המבחנים בקרב כ-250 אלף תלמידים ברחבי העולם, מציין בהודעתו כי רוב המדינות שהגיעו למקומות הגבוהים הן מדינות מבוססות. כמו כן, ברוב מדינות אירופה שהגיעו לעשירייה הפותחת מונהגת מדיניות רווחה. בכל המדינות שהשתתפו במבחנים, התברר, הישגיהם של ילדים להורים שמרווחים יותר, ושגדלו בבתים עם ספרים, מוסיקה, אמנות פלסטית וכו', היו גבוהים באופן משמעותי משל חבריהם. הפרופ' זמירה מברך מאוניברסיטת בר אילן – שיחד עם הד”ר ברכה קרמרסקי היתה אחראית על מבחני פיז”ה שהתקיימו בישראל לפני כשנתיים – מוסיפה כי המדינות שנמצאות בראש הטבלה, למשל פינלנד והולנד, הן גם המדינות שבהן הפערים בחינוך היו הנמוכים ביותר.
ישראל, לעומת זאת, ניצבה במבחני פיז”ה הקודמים במקום הראשון בכל הנוגע לפערים חינוכיים בין התלמידים. בישראל גם בלט הקשר החזק בין מצבם הסוציו-אקונומי של התלמידים להישגיהם, וניכרו ההבדלים בין בתי הספר. “בישראל יכול תלמיד להגיד מי הם הוריו ובאיזה בית ספר למד, ולפי זה אפשר למקם אותו, במידה רבה של ודאות, בטבלת ההישגים”, אומרת מברך. “מדינות כמו הולנד, שהפערים בהן הן מהנמוכים ביותר ונמצאות בין המדינות המצטיינות, צריכות לשמש לנו מודל”. ועדת דוברת, שהוקמה בעקבות הכישלון במבחנים הבינלאומיים, אמורה היתה לקחת זאת בחשבון.
בינתיים יש לקברניטי מערכת החינוך בישראל רק ימים אחדים לנשום לרווחה: בשבוע הבא הם ייאלצו לזנוח את היציע ולעבור ללב הזירה, עם פרסום תוצאותיהם של מבחנים בינלאומיים אחרים, הטימ”ס (TIMSS). המבחנים הללו – שבודקים את הבקיאות בחומר הלימודים של תלמידי כיתות ח' במתמטיקה ומדעים – התקיימו בישראל בפעם הקודמת ב-1999; אז דורגו התלמידים המקומיים במקום ה-26 במדעים ובמקום ה-28 במתמטיקה מקרב 38 מדינות. המתח במערכת החינוך לקראת פרסום התוצאות הפעם גדול, אך ההערכות הן שמצבה של ישראל ישתפר. בכל מקרה, הדרך לראש הטבלה עוד רחוקה.
קו המשווה – ימי לימודים
לאחר שנה שנדמתה כנצח יוצאים מאות אלפי תלמידי תיכון ומורים לחופשת הקיץ המיוחלת. ילדי ישראל פוקדים את ספסל הלימודים 215 יום בשנה, יותר מאשר ברוב מדינות העולם. הפער בין החינוך האמריקאי לסיני מתבטא, בין השאר, במשך שנת הלימודים: בכל שנה הסינים מגיעים לכיתות הצפופות 71 יום יותר מבני גילם בארצות הברית.
המוני תלמידים ומורים ייצאו בסוף החודש לחופשה גם בבלגיה, יוון, פורטוגל וסקוטלנד. באיסלנד, לעומת זאת, כבר משתעממים מהחופשה שהחלה בסוף מאי. בהולנד, פינלנד וסלובקיה ייאלצו לבהות בלוח חודש נוסף.
לכל תלמיד בריטי מותר להיעדר מהכיתה ככה סתם עשרה ימים בשנה. עם זאת, שר החינוך הזהיר לאחרונה את ההורים כי מי שינצל זאת לרעה וייקח את ילדיו לחופשה בתקופת הלימודים, ייקנס בסכום של 100 ליש”ט.
למיליון ו-700 אלף תלמידים ישראלים ב-3,883 מוסדות לימוד מומלץ להתענג על כל רגע בחופש הגדול. כשיגדלו ויהיו לשכירים, הם ייאלצו להסתפק בעשרה ימי חופשה בתשלום בשנה. גם לאחר ותק של תשע שנות עבודה באותו מקום, מכסתם לא תעלה על 23 יום. בנושא זה (כמו בהרבה אחרים) אפשר לקנא בפינים, שאפילו הפועלים המתחילים ביניהם זכאים לחופשה שנתית בת חודש. במקסיקו, לעומת זאת, העובדים נחים ממלאכתם רק שישה ימים בשנה.
