שכנים

מערכות הכוכבים ומרכזן כוכבים מתפתחים שזה עתה נולדו, הידועים כ- 253-1536, ממוקמות במרחק 50 מיליארד ק"מ זו מזו וכרוכות זו בזו באמצעות מרכז משותף של כבידה. לדיירי כוכבי הלכת שייווצרו יידרשו 100 שנה לעבור ממערכת אחת לשניה בטכנולוגיה של ימנו

שתי הבועות המופיעות כאן, בתמונה שצילם טלסקופ האבל, אינה של זוג אמבות הנחות זו לצד זו בצלחת פטרי. אלו הם שתי מערכות כוכבים סמוכות זו לזו בתהליך התהוותן. מערכות הכוכבים ומרכזן כוכבים מתפתחים שזה עתה נולדו, הידועים כ- 253-1536, ממוקמות במרחק 1300 שנות אור מאיתנו וכרוכות זו בזו באמצעות מרכז משותף של כבידה. אחת הדיסקות התגלתה בצילום של האבל, אך הדיסקה השניה התחבאה בזוהר הכוכב שלה. האבל ראה רק צל של הדיסקה, לפיכך כמות החומר והיכולת שלו להפוך לכוכבי לכת לא היתה ידועה, עד שצוות של אוניברסיטת הוואי צפה על העצם במצפה במערך התת מילימטרי (SMA) במאונה קיא בהוואי.

"מערך ה-SMA היה מסוגל לצלם את המערכת הבינארית הזו כמעט באותה רמת פירוט כמו טלסקופ החלל האבל, אך בתחום האינפרה אדום הרחוק, מקום שבו ניתן לראות את הזוהר של האבק, ולא את צילו, מסבירה הדוקטורנטית ריטה מאן, שהיא ושותפה ד"ר ג'ונתן ויליאמס השתמשו ב-SMA.

כאמור שני הכוכבים קרובים מאוד באופן יחסי, 50 מיליארד קילומטר זה מזה, כלומר פי 400 מהמרחק בין כדור הארץ לשמש (400 יחידות אסטרונומיות). יידרשו להם כ-4,500 שנה – בערך תקופת ההסטוריה האנושית הכתובה, כדי להקיף את המרכז המשותף.

מסתו של כל אחד משני הכוכבים היא כשליש מזה של השמש מה שאומר שהשמשות הללו תהיינה קרות ואדומות יותר. מנקודת מבט פוטנציאלית של דיירים בכוכבי הלכת המקיפים כל אחד מהכוכבים הללו, הוא ייראה להם כנקודה מוארת קבועה בשמים, בהירה פי אלף מהכוכב הבהיר ביותר בשמי הלילה שלנו – סיריוס. כוכבי הלכת של המערכת השניה יהיו ניתנים לצפיה בטלסקופים,מה שאומר שתושבים פוטנציאליים של מערכת אחת יהיו מסוגלים בעתיד לבקר אצל תושבי המערכת השכנה. מסע שכזה ייקח בערך 100 שנים עם הטכנולוגיה האנושית הנוכחית.