נפטר עובדיה הררי, לשעבר המשנה למנכ”ל התעשייה האווירית ומנהל תכנית לביא

עובדיה הררי היה חתן פרס ביטחון ישראל לשנים 1969 ו-1975, וחתן פרס ישראל לטכנולוגיה והנדסה לשנת 1987

עובדיה הררי, לשעבר המשנה למנכ”ל התעשייה האווירית (תע”א), ומנהל תכנית לביא נפטר אחה”צ (15 ביולי 2012) לאחר מחלה קשה.

עובדיה הררי, הצטרף לשורות התע”א בשנת 1970 כמהנדס פיתוח ותיכון מוקדם. בשנת 75′ מונה לראש צוות משימה לתכנון מטוס קרב חדש. בשנת 1980 מונה לתפקיד המזוהה עם שמו יותר מכל: מנהל ומהנדס ראשי של מטוס הקרב “לביא”. ב-88′, לאחר הפסקת פרויקט ה”לביא”, מונה למנהל מפעל להב בחטיבת כלי טיס צבאיים של החברה, העוסק בהשבחות מטוסי קרב. ב-92′ פנה לנהל את מפעל מלמ של חטיבת האלקטרוניקה, יצרן מערכת נשק “חץ”. בשנת 94′ מונה מר הררי לסמנכ”ל התע”א ומנהל חטיבת כלי טיס צבאיים. בשנת 97′ מונה למשנה למנכ”ל לתפעול, ובנובמבר 2005 מונה לממלא מקום מנכ”ל התע”א.

עובדיה הררי היה חתן פרס ביטחון ישראל לשנים 1969 ו-1975, וחתן פרס ישראל לטכנולוגיה והנדסה לשנת 1987. מר הררי היה בוגר תואר ראשון (B.Sc) ותואר שני (M.Sc) בהנדסה אווירונאוטית מהטכניון שבחיפה, ובוגר תוכנית MBA למנהלים מאוניברסיטת INSEAD שבצרפת.

עובדיה הררי נחשב לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם התע”א, בארץ ובעולם, בעיקר בתפקיד שמילא בשנות ה-80 כמנהל וכמהנדס הראשי של פרויקט ה”לביא”. יכולתו המקצועית הגבוהה בתחום ההנדסה האווירונאוטית, בשילוב יכולת מנהיגות והקפדה על ביצוע מושלם של העבודה בלוחות זמנים מתוכננים, תרמו לכך שהתע”א ייצרה ארבעה אבות-טיפוס של ה”לביא”, שניים מהם הוטסו בהצלחה מרובה. ב-30 באוגוסט, 1987, הופסק הפרויקט ע”י ממשלת ישראל, מסיבות תקציביות.

עובדיה הררי הוביל מהלך כלל ארגוני של שינוי ערכים ותרבות בתעשייה האווירית. הוא הטמיע במאות הפרויקטים בחברה את המתודולוגיות הארגוניות של “ניהול רזה” (Lean Thinking) ושיטות ניתוח אירועים (“קייזן”) מודרניות, מתודולוגיות לניהול פרויקטים שחוללו שינוי בצורת החשיבה של מנהלים ועובדים כאחד, ותרמו להתייעלות בחברה.

הררי האמין לאורך כל שנות עבודתו בתע”א בחדשנות בלתי פוסקת והיה אחד מאנשי המקצוע הראשונים בארץ ובעולם שהבין את חשיבות המטוסים ללא טייס (מל”טים) וחזה את עתידם.
בהרצאה שנשא ביולי 2002 בכנס לציון מלאת שלושים שנה ליחידת מחקר ופיתוח (מו”פ) של משרד הביטחון, אמר הררי: “הדור הבא של המל”טים יעבור מסלול דומה להתפתחות מטוסי קרב: בתחילה ישמש לצרכים מודיעיניים (איסוף מידע), ולאחר מכן, לסגירת מעגל התקיפה. מדובר בתהליך איטי, בו המל”טים יצטרכו להוכיח את יעילותם המבצעית, אמינותם, זמינותם, והפעלתם בעלות תפעולית נמוכה”.

עם פרישתו מהתע”א ב- 2006 אמר עובדיה הררי כי “התעשייה האווירית הייתה עבורי בית שני. הייתי מעורב במוצרים רבים שפותחו בחברה. לעובדי התעשייה האווירית ולמנהליה זכות להתגאות לעבוד בתע”א ולהיות גאים. במעשי ידיהם הם תורמים לביטחון המדינה וכלכלתה”.
יוסי וייס, מנכ”ל התע”א אמר כי “עובדיה היה מעמודי התווך של החברה. פועלו של עובדיה ותרומתו יישארו חקוקים לנצח בתולדותיה של התעשייה האווירית, מערכת הבטחון ומדינת ישראל. חבל על דאבדין ולא משתכחין”.

משה קרת, לשעבר מנכ”ל התע”א שעבד עם עובדיה הררי שנים רבות אמר כי “עובדיה תמיד שירת את התעשייה האווירית על הצד הטוב ביותר בכל תפקידיו. במקצועיות, במסירות ובנאמנות הקדיש כישרונותיו הרבים לחברה”.