הארת אגב

ביקורת על המגזין חיים אחרים

13.7.1999
מאת: אביב לביא

לגלי החיפוש העצמי, החשיבה האלטרנטיווית והמיסטיקה
ששוטפים את ישראל, כמו את העולם המערבי בכלל, יש ביטוי
עיתונאי; אלא שמרבית המחפשים לא מודעים לכך כלל. בישראל,
ארץ שתרבות המגזינים שלה בחיתוליה, יש מתאם קלוש בין מספר
האנשים שמתעניינים בתחום מסוים ובין מספר הקוראים כתב עת
באותו תחום. סביר להניח שהגעש הפמיניסטי נגד הרכב הממשלה
לא יעשיר ברבבות נשים את מאגר המנויות של “נגה”; וגם מאות
אלפי הישראלים שפנו בשנים האחרונות להתבוננות עצמית עדיין
לא מתנפלים על הדוכנים בדרישה לקרוא את “חיים אחרים”.
למרות זאת, העורכת חוה רימון מעידה שיש עלייה הדרגתית
במספר המנויים של הירחון. אחרי הכל, איפה עוד אפשר לקרוא
כתבה של ארבעה עמודים בנושא “מהי הארה”?

מעל דפיו, וסביר להניח שגם מאחורי הקלעים של “חיים
אחרים,מונחת התחבטות שמעסיקה רבים מהאנשים שהצטרפו בשנים
האחרונות לזרם ה”מחפשים”: איך מבחינים בין עיקר לטפל, בין
אמת לשרלטנות, בין הגות רצינית לסהרוריות. בעצם הגדרתו –
“הירחון למיסטיקה וחשיבה אלטרנטיווית” – “חיים אחרים”
לכאורה מכריז ששעריו פתוחים לכל זרם מחשבתי, לכל תופעה,
לכל קריאת תיגר על אורח המחשבה הקונוונציונלי שבו שבוי
העולם המערבי. הרי קשה לנקוט צנזורה רעיונית במקום
שמלכתחילה מתיימר להציג צורות חשיבה שונות. עם זאת, האם
ירחון שעוסק ב”מיסטיקה ובחשיבה אלטרנטיווית” חייב לתת במה
לכל קוראת בקפה או בעל אוב? האחריות שמוטלת על כתפי
העורכת במקרה כזה כבדה במיוחד: היא זאת שצריכה להחליט אם
גם ל”חשיבה אלטרנטיווית” יש גבולות, ואיפה בדיוק הם
עוברים.

מעיון בגיליון יוני נראה שרימון מעדיפה למתוח את גבולות
הפלורליזם עד כמה שאפשר: לצד טור מאת פסיכולוג מוסמך
שעוסק בסוגיית חופש הבחירה, ותזונאית שמציעה צירופי מזון
נוחים לעיכול, ועמוד על הזית הישראלי מאת דנדן בולוטין –
הטייל המקסים-תמיד, שתוכנית כמו “מסע עולמי” היתה מופקדת
בידיו לאלתר בכל מדינת טלוויזיה מתוקנת – מופיע גם ראיון
מקיף עם רפי רוזן, שמשוכנע שהעולם הוא לא יותר מזירת מאבק
בין חוצנים טובים לרעים. רימון אומרת שתפקידו של “חיים
אחרים” הוא לסקר גם אנשים כמו רוזן, ושעצם הסיקור אינו
בבחינת הצהרה שהמגזין מתייצב מאחורי התיאוריות החוצניות
שלו. הכתבת, הגר ינאי, מדווחת על מבוכתה כבר בפסקה
הראשונה: “אם אתם אלרגים לרעיון שכדור הארץ בכלל
ובריאותנו בפרט הם שדה קרב למלחמה בין חוצנים נחמדים
לחוצנים מרושעים, עדיף שתעצרו כבר עכשיו ותדלגו לכתבה
הבאה… אני עצמי מודה, שאני פשוט לא יודעת איך לאכול את
זה”.

מגוון התחומים הכמעט מסמא שמטופל ב”חיים אחרים” – מתהליכי
עיבוד אבל ועד חוצנים, מעיון בקלפי טארוט ועד קבלה חסידית
– נובע במידה רבה מאילוץ שמכתיב השוק הישראלי המצומצם.
במדינות גדולות יותר אין שום בעיה להקדיש כתב עת נפרד לכל
אחד מהנושאים האלה. אבל בישראל, מי שרוצה לשרוד על המדף
צריך להפוך עצמו לסופרמרקט עיתונאי, שאין בו אחידות לא
בתחומי העיסוק וגם לא ברמת הכתיבה והטיעון. כך אפשר למצוא
ב”חיים אחרים” כתבות מרתקות, לעומת אחרות שמפלסות את דרכן
מקלישאה לקלישאה. אם מישהו מצפה שהמגזין יעשה בשבילו קצת
סדר בבלגן הקוסמי שאופף אותנו, הוא עלול להתבדות: ל”חיים
אחרים” אפילו אין יומרה כזאת.

בנסיבות האלה לא נותר אלא להמליץ על קריאה ביקורתית
וסלקטיווית של המגזין: יברור כל אחד מהקוראים את אשר
מתאים לו. אני בחרתי במדור החדשות המצוין: תשעה עמודים
עמוסי מידע מעניין ומועיל במגוון תחומים, מאיכות הסביבה
ועד רפואה אלטרנטיווית, מאדריכלות הרמונית ועד סדנאות
אינדיאניות, וכן – גם ידיעה על מסרים שהגיעו ממש לאחרונה
באמצעות המחשב מחוצנים (טובים).

מבין הכתבות ריתקה אותי במיוחד זו של יגאל מוריה על מפגשו
עם אנדרו כהן, המו”ל של הירחון האמריקאי “מהי הארה?”,
שתובנותיו שינו את חייהם של רבים. החלק המעניין בכתבה הוא
דווקא זה שבו המחבר חושף את לבטיו. מוריה הוא אחד מאלה
שהתנסו וחוו: 25 שנה למד ולימד מדיטציה טרנסצנדנטלית בכל
העולם, ולכאורה מצא את המפתח לגן הנעול של השלווה והאמת
הפנימית. אבל כאן מוריה מפתיע – הוא מדווח על צרות בגן
עדן: “ספריו של אנדרו הציבו לפני מראה שבה השתקף מראה
מביך מאוד. הזדהיתי לחלוטין עם קביעתו שהלהט שאיפיין אותי
ועוד מחפשים רוחניים רבים בתחילת דרכנו דעך עם השנים,
והתחלף בשאיפה לסטטוס קוו ולנוחות, שהם האנטיתזה לחיפוש
רוחני של אמת. הסכמתי עם קביעתו שמחפשים רוחניים
רבים.מפתחים ציניות בנוגע לאפשרות של הארה בחיים האלה,
ומסתפקים בכך שההבנה האינטלקטואלית שלהם מתחדדת מאוד עם
השנים… אנשים רבים מכריזים על עצמם שהם מתעניינים
ברוחניות ובכל הדברים האלה, אך מעטים מאוד מוכנים להשתנות
לחלוטין בתהליך הזה. רוב המחפשים הרוחניים רוצים להוסיף
את התואר 'מואר' לחייהם המבולבלים כדי שיוכלו לחיות בדיוק
כפי שחיו עד כה, רק ללא סבל”.

אם בוררים את המוץ מהתבן של “חיים אחרים”, מקבלים שורה
תחתונה כזאת, פחות או יותר: אם יש לכם צורך לצאת ולחפש,
אבל לא כל כך ברור לכם מה, אתם לא לבד; ואם נדמה לכם שאי
שם ממתינה תשובה של ממש, בהחלט ייתכן שאתם טועים; ואם
תגיעו בסופו של דבר למסקנה שהתשובה טמונה בעצם החיפוש,
כנראה לא תהיו הראשונים שסברו כך. ואת כל ההרהורים האלה,
ועוד רבים אחרים, “חיים אחרים” מצליח להגיש באופן אנושי
וחמים, וזה לא מעט.
*
חיים אחרים – הירחון הישראלי לרפואה טבעית, מיסטיקה
וחשיבה אלטרנטיווית
*
מחיר: בחנויות – 34 שקלים; מנוי שנתי – 340 שקלים (28.30
שקלים
לגיליון)
*
מספר עמודים: 68
*
ותק: בספטמבר ימלאו למגזין שלוש שנים (גיליון יוני הוא
מס' 33(
*
תדירות: ירחון
*
תפוצה: לדברי העורכת, חוה רימון, לירחון 8,000 מנויים.
בסך הכל
מודפסים 12 אלף עותקים

© פורסם ב”הארץ” בתאריך 07/13/1999
אתר הידען היה עד 2002 חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ