סיקור מקיף

נאס"א תשגר את הגשושית אוסיריס-רקס להחזרת דגימה מאסטרואיד לכדור הארץ

הגשושית אוסיריס-רקס תשוגר מחר ותחל במסע בן שנתיים אל עבר האסטרואיד בֶּנוּ, ממנו היא תחזיר דגימה לכדור הארץ בשנת 2023.

הדמייה של הגשושית אוסיריס-רקס אוספת דגימה מהאסטרואיד בנו. מקור: NASA's Goddard Space Flight Center Conceptual Image Lab
הדמייה של הגשושית אוסיריס-רקס אוספת דגימה מהאסטרואיד בנו. מקור: NASA's Goddard Space Flight Center Conceptual Image Lab

אוסיריס-רקס, גשושית מחקר שעלותה הכוללת עומדת על קצת פחות ממיליארד דולר, תשוגר מחר (יום שישי לפנות בוקר, לפי שעון ישראל) מנמל החלל קייפ קנברל בפלורידה על גבי משגר אטלס 5. הגשושית תגיע אל האסטרואיד בנו באוגוסט 2018. במהלך המסע אל עבר האסטרואיד הגשושית תבצע יעף בקרבת כדור הארץ כדי לנצל את כוח המשיכה שלו ולהגביר את מהירותה למהירות הנדרשת כדי להגיע אל האסטרואיד, שמוגדר כאסטרואיד קרוב-ארץ ומסתובב סביב השמש במסלול שחוצה את מסלולו של כדור הארץ.

הגשושית לא ממש תנחת על האסטרואיד כדי לאסוף את הדגימה, אלא "תנשק" אותו באמצעות זרוע רובוטית שבקצה שלה מותקן מנגנון איסוף הדגימה. לאחר שתסקור את האסטרואיד כדי למפות אותו ולאתר מקומות ראויים לאיסוף הדגימה, אוסיריס-רקס תתקרב ביולי 2020 למרחק של כ-5 מטר מהאסטרואיד ותושיט את הזרוע הרובוטית שלה שתאסוף דגימה מהסלעים והאבק שעל פני שטחו. לאחר מספר שניות הגשושית תתנתק ותתרחק מהאסטרואיד כדי לשמור על בטיחותה.

הדגימה שתאסף תשקול בין 60 גרם ל-2 ק"ג, והיא תוכל לשמש במשך שנים רבות מדענים עבור מחקריהם, בדומה לדגימות הסלעים שהביאו האסטרונאוטים של תוכנית אפולו מהירח, שעד היום רובם הגדול לא נוצל והם נשמרים לצורך מחקרים עתידיים.

לאחר שתאסף הדגימה היא תוכנס אל תוך קפסולת חזרה לכדור הארץ שמבוססת על קפסולת החזרה של הגשושית סטארדאסט, שאספה דגימה מזנב השביט וילד 2 והחזירה אותה לכדור הארץ ב-2006. הגשושית תחכה לאחר מכן לפתיחת חלון חזרה לכדור הארץ במרץ 2021 ותחל במסע בן שנתיים וחצי חזרה. לפני החדירה לאטמוספירה הקפסולה תתנתק מהגשושית ותנחת באמצעות מצנח באזור מדברי במדינת יוטה בארה"ב בספטמבר 2023. הגשושית עצמה תישאר בחלל ותמשיך לחוג סביב השמש (נאס"א לא ציינה אם הגשושית תוכל להמשיך למשימה נוספת לאחר מכן).

הגשושית אוסיריס-רקס במרכז החלל קנדי, במהלך ההכנות להרכבתה על גבי משגר אטלס 5, 19 באוגוסט 2016. מקור: נאס"א.
הגשושית אוסיריס-רקס במרכז החלל קנדי, במהלך ההכנות להרכבתה על גבי משגר אטלס 5, 19 באוגוסט 2016. מקור: נאס"א.

לפי דנטה לאורטה, החוקר הראשי של המשימה, האסטרואיד בנו נבחר עקב כך שהוא עשיר בפחמן ועשוי להכיל חומרים אורגניים שמהווים את אבני הבניין של החיים. "היעד הראשי של המשימה היא להחזיר דגימה של 60 גרם של חומר טהור ועשיר בפחמן מהשטח של בנו", אמר לאורטה. הוא הוסיף ש"אנו מצפים שהדגימות הללו יכילו מולקולות אורגניות ממערכת השמש הקדומה, אשר עשויים לתת לנו מידע ורמזים למקור החיים".

על פי מתכנני המשימה אמנם ניתן לאתר חומרים אורגניים כאלו במטאורואיטים שמגיעים לכדור הארץ, אך הערך המדעי שלהם נחות לעומת דגימה מקורית שלא הזדהמה במהלך הכניסה לאטמוספירה.

אסטרואידים הם השיירים מהתקופה הקדומה שבה נוצרו כוכבי הלכת מהחומר והאבק שבדיסקה הקדם-פלנטרית שסבבה את השמש הקדומה. מכיוון שהם לא עברו תהליכים גאולוגיים כמו בכדור הארץ, הם משמשים כ"קפסולת זמן" לתקופה קדומה זו של מערכת השמש.

השוואה בין האסטרואיד בנו, מגדל האמפייר סטייט ומגדל אייפל. מקור: NASA's Goddard Space Flight Center Conceptual Image Lab.
השוואה בין האסטרואיד בנו, מגדל האמפייר סטייט ומגדל אייפל. מקור: NASA's Goddard Space Flight Center Conceptual Image Lab.

יעד נוסף ומעניין של המשימה הוא לבחון את האפשרות שהאסטרואיד בנו בפרט ואסטרואידים באופן כללי יתנגשו בכדור הארץ. בנו הוא אסטרואיד קרוב-ארץ בקוטר ממוצע של כ-500 מטר, ומסלולו מביא אותו קרוב לכדור הארץ כל שש שנים. ההסתברות שהוא יפגע בכדור הארץ בתקופה שבין השנים 2175 – 2196 מוערכת בכ-0.037%. אמנם זהו סיכוי זעום, אך הוא יכול להשתנות עקב שינויים בלתי צפויים במסלול של האסטרואיד בעתיד. אוסיריס-רקס תבחן את אפקט יארקובסקי, שבו קרינת החום שפולט האסטרואיד כאשר הוא מתחמם מהשמש עלולה להשפיע בטווח הארוך על המסלול שלו.

נאס"א אינה סוכנות החלל הראשונה ששואפת להחזיר דגימה מאסטרואידים לכדור הארץ. הגשושית היפנית "היאבוסה" הייתה הראשונה לעשות זאת, כאשר הגיעה לאסטרואיד הקטנטן איטוקאווה בשנת 2005, ולמרות תקלה שקרתה במהלך איסוף הדגימה היא הצליחה להחזיר דגימה בגודל מיקרוסקופי לכדור הארץ ולבדיקות מעבדה. הצלחת המשימה הזו הביאה את יפן לשגר משימת המשך ב-2014, היאבוסה 2, שתגיע גם היא ב-2018 לאסטרואיד אחר ותחזיר ממנו דגימה לכדור הארץ (מוקדם יותר מהמשימה האמריקאית, ב-2020 לפי התכנון הנוכחי).

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן