דלק שיופק מפסולת אורגנית יניע אוטובוסים

חזון: תוצרי הלוואי הנחותים ביותר של הקיום האנושי – ובכלל זה מי שפכים – יומרו לדלק אורגני נקי עבור תחבורה ציבורית

אוטובוס. (מקור: ויקיפדיה)
אוטובוס. (מקור: ויקיפדיה)

במסגרת פרויקט ניסיוני שיזם וורן ויסמן, יועץ שעומד בראש הקואופרטיב לדלק אורגני של אורגון, יתודלק אוטובוס ראשון בדלק שיופק במתקן לטיהור של מי ביוב ביוג'ין, אורגון. ויסמן מאמין שבסופו של דבר יוכלו כל האוטובוסים בעיר לפעול בדלק אורגני שיופק ממי ביוב, בתוספת סיבים צמחיים ושיירי מזון ממסעדות.

הדלק מופק בתהליך של עיכול ללא אוויר, כאשר חיידקים מפרקים פסולת אורגנית ללא חמצן. מימן גופרתי ופחמן דו חמצני מוסרים מהדלק, והגז הטבעי שנותר (בעיקר מימן) נדחס.

הדלק האורגני לא יספיק לכל המכוניות שנוסעות בכבישים, אך הוא יכול לשמש כתחליף לדלקים מזהמים ולא מתחדשים, דוגמת סולר, בהם משתמשים כיום בתחבורה ציבורית. בניגוד לדלק טבעי שמקורו בקידוחי נפט, הדלק האורגני אינו תורם נטו לאפקט החממה משום שבבעירתו לא משתחרר פחמן שהיה טמון עד כה במרבצי מאובנים.

בערים שונות בשווייץ, צרפת, ספרד ואיסלנד כבר משתמשים במי ביוב להפקה של דלק לאוטובוסים, ואילו בעיר לינקפינג שבשבדיה פועל כבר כל צי האוטובוסים בדלק שמופק מחומרים אורגניים דוגמת דשן ושאריות מבתי מטבחיים. בלינקפינג גם פועלת רכבת הנוסעים הראשונה – וכנראה היחידה בעולם – שצורכת דלק אורגני.

מכשולים

תפוקה גבוהה מחייבת מינון מדויק של מרכיבי הפסולת. שימוש במי ביוב בלבד מניב תפוקה נמוכה, ומשום כך חייבים להשלים את המתכון בפסולת ממקורות נוספים. כמו כן, התעבורה לאתרי הייצור מפחיתה מיעילות התהליך.

צפי

התוכנית לערים נקיות במשרד האנרגיה של אורגון הקצתה מימון של מיליון דולרים, אך יישום הפרויקט בפועל נדחה במספר שנים על מנת שניתן יהיה להתמקד קודם כל בשיפורים אחרים במתקן הטיהור. -דון סטובר

אנרגיה ירוקה תוצרת בית

מעתה, לאחר שמסיימים ישיבה ארוכה בשירותים, במקום להדיח את המים אפשר להעביר את התוצרת למתקן שבחצר האחורית – ביחד עם שאריות מזון שנותרו במטבח. Sintex Industries, יצרנית של מוצרי פלסטיק מהודו, פיתחה מתקן ביתי שמפיק כמויות קטנות של גז מתאן – די כדי להפעיל כיריים, מכונת כביסה או גנרטור. את המתקן, בנפח של אלף ליטרים, ניתן להזין בצואת אדם ושאריות מזון מהמטבח. בזמן שהחומרים הופכים לדשן מופק גז מתאן שמועבר למכלי אחסון. לפי שעה מוצעת המערכת רק בהודו, אך מתקנים דומים שנבנו לבד כבר פועלים בארה"ב.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. גיל:
    מה שאינך מביא בחשבון הוא שגז המתאן יצא משם בסופו של דבר ממילא והשאלה היא רק אם תופסים אותו ומנצלים אותו או אם נותנים לו לחמם את האטמוספירה במקום זה.
    יותר מכך: אם תופסים אותו ומשתמשים בו הוא כבר לא חוזר לאטמוספירה כמתאן.

  2. תרומתה של מולקולת מתאן אחת לאפקט החממה פי 22 מאשר מולקולה של פחמן דו-חמצני.
    כאשר חידקים יוצרים את המתאן במצב של חוסר חמצן מפירוק זבל
    זה הכנסה חדשה של גזי חממה לאטמוספרה.
    כאשר במצב רגיל בפירוק טבעי עם חמצן לא היה נוצר גז המתאן.

  3. גיל,
    גז המתאן (CH4) או באנגלית Methane לא מכיל כלור למיטב ידיעתי.
    הגז אכן מאיץ את ההתחממות הגלובלית וכן תוצרי השריפה שלו (פחמן דו חמצני). יחד עם זאת, הגז במקרה הזה ותוצא השריפה שלו, נותנים נטו אפס הכנסה חדשה של גזי חממה לאטמוספרה, בניגוד לשריפה של דלקים פוסיליים – כפי שמצויין בכתבה.

  4. גז מתאן מכיל כלור שהורס את האוזון ומאיץ את ההתחממות הגלובלית
    גז המתאן נוצר בכמויות מרשימות ביותר גם מפירוק מי ביוב, בתוספת סיבים צמחיים ושיירי מזון ממסעדות ע"י חידקים ללא חמצן.

  5. בהצלחה לפרוייקט.
    בכתבה כתוב שמתערובת האדים שנוצרת מסירים מימן גפרתי ופחמן דו חמצני. האם מישהו יודע או למישהו יש מושג איך מסירים את המימן הגפרתי מבלי לחמצן את המערכת? (ז"א איך מוציאים משם בכלל את הגפרית, לא סתם לחמצן אותה לסולפאט).

    בברכת חברים,
    עמי בכר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן