סיקור מקיף

ארה"ב היחידה במערב שנערכה לטרור ביולוגי

נשק ביולוגי / כל שבע המדינות התומכות לטענת בוש בטרור חשודות בפיתוח נשק אסור

אקונומיסט

נשק ביולוגי – בין אם מדובר בתוצרים מתוחכמים של תוכנית צבאית לאומית, או ברעלים בסיסיים של מפגע תמהוני – הוא הנדיר ממגוון איומים ביולוגיים על בריאות הציבור. עם הסיכונים השכיחים יותר נמנים מגפות טבעיות של מחלות מוכרות כגון שפעת ואיידס, וכן תאונות או חבלות תעשייתיות, המאפשרות לחיידקים ולנגיפים להשתחרר ממעבדות; וחסינות הולכת וגוברת של חיידקים בפני אנטיביוטיקה.

לעומת כל אלה, הנשק הביולוגי הוא סכנה סבירה הרבה פחות. נשק כזה גם אינו תמיד קל לשימוש. אאום שינריקיו, כת יפאנית שביצעה מתקפה בגז העצבים סארין ברכבת התחתית בטוקיו ב-,1995 ביצעה קודם לכן ניסויים באנתראקס, שעלו בתוהו. נבגי האנתרקס שנשלחו בדואר בארה"ב לפני כשנה היו מסוג אלים הרבה יותר ונטחנו היטב, מה שהקל על חדירתם לריאות הקורבנות. תנאי מזג האוויר, כגון מהירות הרוח, עשויים אף הם להכשיל את התכנון השטני ביותר.
אף על פי כן, לנשק ביולוגי פוטנציאל מעורר אימה, כפי שהיה ידוע עוד במאה ה-,14 כאשר הטטארים רגמו את העיר הנצורה קאפה בגופות נגועות בדבר. חומרים ביולוגיים מודרניים קטלניים הרבה יותר מהחומרים הכימיים הרעילים ביותר. במאה ה-20 רוב המעצמות הצבאיות הגדולות פיתחו נשק ביולוגי, אך רתיעה מוסרית וספקות באשר לערכו הצבאי מנעו, בדרך כלל, ממדינות להשתמש בנשק זה אלה כנגד אלה.

היסוס זה הפך לרשמי בפרוטוקול ז'נווה מ-1925 ובאמנת הנשק הביולוגי מ-,1975 שנחתמה אחרי שארה"ב ויתרה על תוכנית הפיתוח שלה. אך לפי הערכות, עוד כ-17 מדינות שמרו על יכולת ביולוגית כלשהי. כל שבע המדינות ברשימת המדינות התומכות בטרור שהרכיבה ארה"ב – קובה, איראן, עיראק, לוב, צפון קוריאה, סודאן וסוריה – נמנות עם המדינות החשודות בפיתוח יכולות כאלה. ככל הידוע, אף אחד מהמשטרים המחזיק לפי הסברה בנשק ביולוגי לא העביר נשק כזה לארגון טרור.

כשפקחי האו"ם גורשו מעיראק ב-,1998 הם כבר הספיקו להשמיד אלפי ליטרים של אנתראקס וחיידקים אחרים; אך עדיין לא ידוע מה עלה בגורלן של 17 טונות של מצע לגידול חיידקים. מאז פיתחה עיראק, לפי הערכות, מעבדות ניידות לגידול חיידקים, ומעבדות אחרות מוסתרות מתחת לבתי חולים ובתים פרטיים. ידוע גם כי עיראק התאימה תרסיסים חקלאיים לריסוס חומרים ביולוגיים, וכי ערכה ניסיונות לא רק בחיידקים אלא גם בנגיפים. ייתכן שיש ברשותה (וכן ברשות צפון קוריאה) מאגרים של נגיף האבעבועות השחורות.

נגיף האבעבועות השחורות הינו המחלה היחידה שנכחדה בטבע. הדייוח האחרון על אדם שחלה במחלה היה ב-,1979 ורוב בני האדם כיום הם "נאיוויים מבחינה חיסונית", וחשופים להידבקות לא פחות משהיו האינדיאנים באמריקה חשופים למחלות של העולם הישן. אמריקה ורוסיה הסכימו לשמור דגימות של הנגיף לצורכי מחקר, ולהערכת הסי-איי-אי, כמה מדינות מחזיקות בדגימות ממנו לשימוש כנשק.

ב"חורף אפל", מחקר ממשלתי שהושלם ביוני אשתקד וניסה לנבא את ההשפעות של מתקפות אבעבועות שחורות על שלוש ערים אמריקאיות, נטען כי בתוך חודשיים מיום המתקפה מיליון בני אדם ימותו מהמחלה ושני מיליון בני אדם יידבקו. ארה"ב רכשה במהירות מנות חיסון המתאימות להגנה על המדינה כולה, וכעת חוככת אם לבצע את החיסון. בשבועות הקרובים צפוי הנשיא, ג'ורג' בוש, להכריז על תוכנית לחיסון 500 אלף עובדי בריאות, ובעקבותיהם יחוסנו עוד שבעה עד עשרה מיליון איש. נראה שארה"ב היא היחידה בין מדינות המערב הנערכת ברצינות למתקפה ביולוגית.

לאיתור המוקדם של נשק ביולוגי יש חשיבות מכרעת. השמירה על מקומות המועדים לסכנה עשויה להצריך מכשירים העוקבים באופן שוטף אחר האוויר והחלקיקים בו. כמה קבוצות מחקר מחפשות כיום אחר נוגדנים שיתחברו לפני השטח של מולקולות מסוכנות. אמצעים כאלה עשויים להוות בסיס לאיתור ולטיפול כאחד.

טקטיקה מרכזית נוספת למניעת מתקפות ביולוגיות היא השקעת אמצעים כדי למנוע מטרוריסטים להשיג את החיידקים הדרושים לפיתוח הנשק הביולוגי. בשונה מהתעשיות הגרעינית והכימית, שבהן לחומרים מסוימים ולציוד מסוים שימושים צבאיים מוגדרים וקלים לבקרה, מדעי החיים עוסקים בחומרי גלם הנפוצים בטבע. משום כך חובה על התעשייה הביולוגית לנקוט אמצעים כדי לוודא שתוצריה אינם משמשים לגרימת נזק. המכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים בוואשינגטון, יחד עם המכון לבקרה על נשק ביולוגי וכימי, מגבשים בימים אלה אמנה לתעשיית הביו-טכנולוגיה, במטרה להקים פורום שבו מנהיגי התעשייה יוכלו לדון בהתפתחויות חדשות, לחלוק מידע על סכנות ואיומים ולהסכים על קוד התנהגות.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן