התגלית של מיפוי הגנום האנוניש מעוררת אצל הפוליטיקאים אסוציאציות דתיות
מאת אורי גולומב ,[email protected]
לאחרונה התבשרנו על תגלית, שרבים המשווים אותה לגדולי הישגי המדע במאה העשרים – כגון פיצוח האטום והנחיתה על הירח. תגלית כה חשובה, שנשיא ארצות הברית וראש ממשלת בריטניה (פוליטיקאים שבדרך כלל אינם מגלים התעניינות-יתר במדע) הודיעו עליה במסיבת עיתונאים משותפת. שני צוותי מדענים (שאגב, שיתוף הפעולה ביניהם הוא ידיעה בפני עצמה – הם גילו מידה רבה של יריבות הדדית עד לפני זמן קצר) פענחו את הטיוטה הראשונית של הגנום האנושי – ספר ההוראות לבניית בן-אדם.
בדרך כלל, כאשר המדיה נותנת כותרות סנסציוניות לתגליות מדעיות, נוטים המדענים לצנן מעט את ההתלהבות. הם זהירים יותר, ומנסים להציג את הדברים רק כהיפותזות, או הוכחות ראשוניות. משהו מזה ניכר גם הפעם – המדענים הזכירו לנו, שמדובר עדיין רק בטיוטה ראשונית של הגנום, חלק מהמידע עדיין חסר, ובפרפראזה חופשית על אחד מהדוברים: “הספר מונח (ברובו) לפנינו, אבל אנחנו רק מתחילים ללמוד לקרוא אותו”. אבל הפעם אפילו הם נתפסו בהתלהבות, וחלק מהדימויים הגרנדיוזיים שציטטתי לעיל באו מהמדענים, לא מהפוליטיקאים. כך גם הטענה, הזהירה רק במקצת, של אחד מהדוברים, שאמר כי הוא מאוד יתפלא אם בעוד 20 שנה לא יהיו בידינו כלים חדשים ויעילים בהרבה לטיפול בסרטן. מאידך, התנהלו גם דיונים מאוד עירניים בבעיות האתיות שמעוררת התגלית כגון האפשרות של אפליה (מצד מעסיקים וחברות ביטוח, למשל) כנגד אנשים שמטענם הגנטי מצביע על נטייה למחלות מסויימות; שלא לדבר (אם כי יש שדיברו) על האפשרות של עיצוב בני-אדם לפני לידתם… באנגליה (שבה אני מתגורר כרגע), הרבו לראיין את היועץ המדעי לממשלה, העומד בראש צוות שיבחן את ההשלכות האתיות והחוקיות של התגלית ויישומיה.
ברור, אם כך, שמשהו מאוד חשוב קרה.
מיפוי הגנום האנושי מתוך המאמר: המטרה – עולם בלי מחלות מאת ערן טיפנברון ואילן נחשון, לונדון ידיעות אחרונות, 27.6.2000 מתפרסם באתר חופש בהיתר אדיב מאת מערכת ידיעות אחרונות.
אין בכוונתי להיכנס כאן לפרטי התגלית ומשמעויותיה (למתעניינים, יש מספיק מקורות מידע באינטרנט ומחוצה לה; שני “לינקים” מובאים בסוף המאמר). אבל דבר אחד משך את תשומת לבי, שאולי יעניין במיוחד את קוראי אתר חופש – ההתייחסות המתמדת לאלוהים, בעיקר בקרב הפוליטיקאים ואנשי המדיה. (אני מדגיש שוב, שאני מדבר על המדיה באנגליה – אינני יודע כיצד התייחסו לתגלית בתקשורת בארץ). לפי הדרך שבה חלק מהם דיברו עליה, אפשר היה לחשוב שגילו הוכחה חדשה לקיומו של האל. ד”ר פרנסיס קולינס, מראשי ה-Project Human Genome, אמר כי caught the first glimpse of our own instruction book, previously known only to God” “It is humbling for me and awe inspiring to realise that we have [עבורי, יש משהו מעורר יראה וענווה בכך שאנחנו יכולים לתפוס מבט ראשוני על ספר ההוראות שלנו, שעד עתה היה ידוע רק לאלוהים]; ואילו נשיא ארה”ב אמר: “Today we are learning the language in which God created life” [היום אנחנו לומדים את השפה שבה ברא אלוהים את החיים].
לא כולם דיברו על אלוהים. למשל, ד”ר ג'ון סולסטון, אף הוא מאנשי ה-Genome Project Human, התנסח כך: human being” for the first time we are going to hold in our hands the set of instructions to make a “We've now got to the point in human history where [הגענו לנקודה בהיסטוריה האנושית שבה, בפעם הראשונה, אנחנו יכולים להחזיק בידינו את קובץ ההוראות ליצירת בן אנוש ] – פחות או יותר אותו מסר כמו קולינס, אך בלי להזכיר את אלוהים (אולי, כמו לפלאס, גם הוא לא זקוק להיפותזה הזו). סולסטון התראיין, לצד קרייג ונטור (ראש הפרוייקט התעשייתי בארצות הברית, שהתחרה עם ה-Human Genome Project ), בערוץ 4 הבריטי, והמראיין שאל את שניהם אם התגלית קירבה אותם לאלוהים. שניהם התחמקו באלגנטיות מהשאלה, וונטור אף הזכיר את המילה ה”נוראה” אבולוציה. והרי אם לא תזכיר את האבולוציה כשמדברים על גנטיקה – מתי תזכיר אותה?
אני מניח שיש שהיו מגיבים ביתר חריפות על השאלה. אני יודע על כמה וכמה אנשים (הבולט ביניהם הוא כמובן ריצ'רד דוקינס), שהחשיפה לגנטיקה דווקא תרמה להרחקתם מאלוהים. בכל הציטוטים שהזכרתי, לפחות איש לא דיבר על “הקוד שבו ברא אלוהים את האדם”. קלינטון דיבר על “בריאת החיים”, וקולינס דיבר על אלוהים שיודע את הקוד שלנו, לא על אל שיצר אותו. הם גם נמנעו מלציין על איזה סוג אל הם מדברים האל האישי של הדתות המונותאיסטיות (פרנסיס קולינס הוא נוצרי מאמין), או “אלוהי הפילוסופים” של הדאיסטים.
לפי הגדרות מילון חופש אני אגנוסט (אם כי האגנוסטיות שלי איננה כה רחוקה מאתאיזם), והדיבורים על אלוהים לא היו צריכים להפריע לי. אבל בכל זאת משהו בזה צרם לי. יש לי הרגשה שהדוברים, גם אם לא התכוונו בעצמם לאלוהים הפרסונלי, שמרו במכוון על עמימות, מתוך ציפייה שלפחות חלק משומעיהם יפרשו את הדברים בהתאם לאמונה הדתית. הדברים בודאי מזכירים את אלו הממשיכים להשתמש בטיעון “שמים מספרים כבוד אל”: הטענה שפלאי הטבע מצביעים בעצם קיומם, יופיים ומורכבותם – על קיומו של אלוהים.
לכן ראוי להזכיר פעם נוספת: הגנטיקה נמצאת דווקא במגרש האגנו-אתאיסטי. הידע שכבר היה לנו על הגנום לפני הפרוייקט הנוכחי בודאי שלא סייע לקידום “מדע” הבריאתנות. כבר שנים ידוע לנו, שהקוד הגנטי של המין האנושי איננו תופעה ייחודית – הוא נוצר על בסיס הקודים הגנטיים של יצורים אחרים, בתהליך הדרגתי וטבעי שלא דרש שום התערבות מצד ישות תבונית (כלומר, ללא צורך באלוהים).
אגב, לדתיים נוח לטעון (כפי שרמז קלינטון), שה-DNA חיוני לחיים באשר הם. כי אכן מדובר במנגנון מורכב מאין כמוהו, שנראה כאילו תוכנן על-ידי יצור תבוני. אלא שלמיטב ידיעתי, רוב המדענים העוסקים בתחום טוענים שהיצורים החיים הראשונים על-פני כדור הארץ התבססו על שיטות שכפול פשוטות בהרבה מ-DNA , ששימשו בדיעבד כמעין “פיגום” שעליו נבנה הד.נ.א. כמו שקורה להרבה פיגומים, הם “נזרקים” לאחר שמילאו את מטרתם: מהרגע שהד.נ.א. הופיע, הוא היה הרבה יעיל בשכפול עצמו מהצורות הפשוטות שקדמו לו, ולכן הן נעלמו.
למיטב ידיעתי התיאוריות בדבר צורות פשוטות קודמות הן עדיין בשלבי פיתוח – יש מקום לחיזוק הטיעונים והראיות. אך העובדה שלמדע אין היום תיאוריה מלאה ומבוססת על היוצרות החיים אין בה כדי להוכיח שהוא לא יגיע לתיאוריה כזו בעתיד. היא בודאי אינה הוכחה לכך שהתשובה הדתית – “אלוהים ברא את החיים באמצעות הוראות מילוליות” – היא הנכונה. הלא הגנטיקה פסלה כמה וכמה אבני יסוד בתיאורית ספר בראשית – בין השאר, את הטענה שכל יצור ויצור נברא בנפרד, עם מעמד מיוחד ונפרד לבני האדם. כפי שאמר ד”ר תום שייקספיר מאוניברסיטת ניו-קאסל, chimpanzees – it is not genetics that makes us human” “We share 51% of our genes with yeast and 98% with [אנחנו חולקים %51 מהגנים שלנו עם שמרים ו %98 עם שימפנזות – הגנטיקה היא לא מה שעושה אותנו לאנושיים].
אבל במחשבה שנייה, הפרוייקט הזה בכל זאת מוכיח את יחודו של האדם. תראו לי עוד מין אחד על פני כדור הארץ שהיה מעלה בדעתו אפילו לנסות לפענח את הקוד הגנטי, של עצמו או של כל יצור אחר.
אורי גולומב [email protected]
אורי גולומב הוא סטודנט באוניברסיטת קיימברידג', אנגליה.
פורסם לראשונה באתר חופש 11.9.2000
(באדיבות אתר חופש www.hofesh.org.il)
