דור הטוויטר של סין מתכונן למאבק ב”חומת האש הגדולה”
בקושי עברו חודשיים מאז הוכרז שי ג’ינפינג בנובמבר 2012 כמנהיגה החדש של סין, וכבר נראה שדור הטוויטר מתחיל לגבור על משטר הסטטוס-קוו של המדינה. צנזורים מגושמים שִכְתֵבו מאמר מערכת בעיתון Southern Weekend בלי להודיע על כך לעורכים, ואף הוסיפו טעות היסטורית בולטת. הצנזורה היא עניין שבשגרה בסין, בייחוד כשמדובר בכתבי עת ליברליים כמו Southern Weekend, אך הפעם העורכים לא עברו על כך בשתיקה. הם זעקו חמס ב”סִינָה וֶייבּוֹ”, פלטפורמת המיקרו-בלוגינג הפופולרית של סין, והפיצו קריאה לסילוקו של האחראי על התעמולה הממשלתית במחוז. אזרחי הרשת הצטרפו לקריאה וחתמו על עצומות מקוונות, וברחובות גואנגזו הופיעו מפגינים.
האירוע הזכיר את “האביב הערבי” שבמהלכו הפילו מרידות שמקורן בין השאר במדיה החברתית משטרים רודניים במזרח התיכון ובצפון אפריקה. ואכן, הרשויות בסין נכנעו למפגינים בגואנגזו, ועל פי הדיווח העניקו לעיתון עצמאות גדולה יותר בפעולותיו העתידיות. תקרית זו מסמלת דרגה חדשה של פתיחות באופן שבו הרשויות הסיניות מתמודדות עם מחאה ברשת וברחובות. היו פרשנים שאמרו שהתקרית עשויה להיות סימן לשינוי פוליטי קיצוני עוד יותר שיגיע בהמשך. עם זאת, הסיכוי לכך אינו גדול.
במשך יותר מעשר שנים, המפלגה הקומוניסטית ששולטת בסין הייתה נתונה ללחץ מצד טכנולוגיות המידע המתפתחות: האינטרנט, הבלוגים והמדיה החברתית. בעיניים מערביות, מה שקורה בסין נתפס לרוב כמאבק של מורדים נגד מדינה אוטוקרטית. אך מדויק יותר לחשוב על מהפכת המדיה החברתית של סין כעל תחרות בסגנון טאי-צ’י: סבך ממושך של צעדים אִטיים ונסיגות טקטיות, שתוצאתו אינה נקבעת בכמה מכות חזקות. רשויות המדינה והאזרחים הממורמרים מבצעים כעין ריקוד מלחמה מוכתב-למחצה ומשנים את עמדתם כל הזמן כדי לחמוק מעוצמת היריב או לספוג אותה בעודם מחכים לרגע המתאים לתקוף בעצמם.
אותה טכנולוגיה שמסייעת לאזרחים לתקשר זה עם זה ולהתארגן מסייעת גם לממשלה המרכזית ולשלטון המקומי ליצור מסכי עשן ולבלבל. סין מצנזרת אתרי אינטרנט בתוקפנות במטרה לצמצם את ביטויי אי הנחת והמחאה ברשת. לעתים קרובות, בעקבות הופעה של מחאה מקוונת חדשה, מופעלות תקנות חדשות ואתרים נסגרים בכוח. כך קרה בשנת 2000, כשהוחלה התקנה הראשונה לרגולציה של לוחות מודעות אלקטרוניים. לאחר שסנקציות גסות לא הצליחו לעצור את המחאה ברשת, פנתה הממשלה לאמצעים מתוחכמים יותר: זריעה של מגיבים אנונימיים באינטרנט במטרה לקדם את קו המחשבה המפלגתי בקהילת הבלוגרים. על פי דוח, שהופק על ידי אתר החדשות הרשמי People’s Daily Online, בסוף 2012 היו בסינה וייבו לבדו יותר מ-60,000 חשבונות ממשלתיים פעילים. הממשלה, בזכות משאביה העצומים, יכולה לשפוך דרך אתריה כמות גדולה של מידע במטרה למסמס כל מחלוקת.
אזרחי הרשת והפעילים משיבים מלחמה בדרכים יצירתיות. כדי להימנע מסינון לפי מילות מפתח, הם מדברים על נושאים רגישים תוך שימוש באזכורים היסטוריים, משחקי מילים ושיטות דומות. חלקם משיגים גישה לאתרים חסומים, כגון טוויטר, בעזרת תוכנות ושרתי ביניים. הם מסתגלים, מתפשרים, נסוגים או מפעילים לחץ נגדי תוך הערכה זהירה של הנסיבות וניצול הזדמנויות. מספרם הולך וגדל. בדצמבר 2010 היו בסין 63 מיליוני מיקרו-בלוגרים, מתוך 457 מיליוני משתמשים באינטרנט. כיום, יותר מ-300 מיליון סינים עוסקים במיקרו-בלוגינג.
גאות המחאה המקוונת בשנים האחרונות הכריחה את המדינה להכיר יותר בלגיטימיות של דעות המובעות ברשת. עם זאת, הסיפור של Southern Weekend מראה שאין כאן רתיחה מהפכנית המאיימת להתפרץ, אלא משא-ומתן בין הרשויות למורדים. סינה וייבו הידקה, בשקט, את הפיקוח ואת הסינון בה. המשטרה הגיעה אל המפגינים בגואנגזו, אך לא נקטה אלימות והעניין הסתיים בשלום. שום בכיר במפלגה לא סולק מתפקידו.
________________________________________________________________________________________________________________________________________________
על המחבר
גואובין יאנג הוא פרופסור באוניברסיטת פנסילבניה ומחבר הספר “כוח האינטרנט בסין: אקטיביזם אזרחי מקוון” (בית ההוצאה לאור של אוניברסיטת קולומביה, 2009)
