פורסם הדוח המלא באשר לעתיד הטיסות המאוישות – המלצה לגוון את היעדים ולהוסיף תקציב לנאס"א

חברי ועדת אגוסטין גם מעודדים הסתמכות על השוק הפרטי בשיגורים מאוישים לתחנת החלל הבינלאומית

היעדים שמציעה וועדת אוגוסטין לפני נחיתה על הירח: הקפת הירח ומאדים, נחיתה אל אחד מירחי מאדים, הגעה לעצם קרוב ארץ ומשימות מדעיות לאחת מנקודות לגראנז'
היעדים שמציעה וועדת אוגוסטין לפני נחיתה על הירח: הקפת הירח ומאדים, נחיתה אל אחד מירחי מאדים, הגעה לעצם קרוב ארץ ומשימות מדעיות לאחת מנקודות לגראנז'

ועדת אוגוסטין פרסמה בסוף השבוע את הדו"ח המלא שלה. אמנם היא לא המליצה המלצות ספציפיות לגבי תוכנית הטיסות המאוישות של נאס"א, הם הציעו חמש אפשרויות ואיפשרו לגבש תוכנית גמישה שתאפשר גישה למספר יעדים מחוץ למסלול נמוך סביב כדור הארץ. הדוח גם מעודד יוזמות חלל מסחריות לצורך טיסה לתחנת החלל הבינלאומית.

"האפשרויות השונות מדברות בעד עצמן" אמר יו"ר הוועדה, נורמן אגוסטין במסיבת עיתונאים בעקבות פרסום הדוח. "אנו מאמינים כי ישנה מטרה ברורה לתוכנית החלל המאוישת, ואולם מסיבות בטיחות איננו מוציאים מכלל חשבון טיסה ישירה אליהם. הצענו מספר חלופות לבניית יכולות שיגור מטענים כבדים, ואנו מאמינים שהדבר חיוני לתוכנית החלל המאוישת. אנו גם מאמינים שזה הזמן ליצור שוק אזרחי-מסחרי לשיגור בני אדם למסלול סביב כדור הארץ."

ואולם הנקודה החזקה ביותר שהוועדה קבעה הוא שנאס"א נדרשת לתוספת תקציב של לפחות 3 מיליארד דולר בשנה כדי להשיג משהו.
"המסקנה העיקרית של הוועדה היא שתוכנית הטיסות המאוישות נמצאת במסלול לא יציב" אמר אוגוסטין. "אנו אומרים זאת בשל חוסר התאימות בין החזון של התוכנית והמשאבים הזמינים עבורה". בדוח כותבים חברי הוועדה שתוספת תקציב נדרשת בדחיפות, אחרת לא ניתן יהיה לבצע כלל שיגורים מאוישים או מעט מאוד מהם.

בינתיים, מסר הבית הלבן כי הנשיא אובמה מחויב לביצוע טיסות מאוישות והוא רוצה שלארה"ב תהיה תוכנית חלל חסונה ויציבה לאורך זמן, אך לא פירט באשר לדרך שבה הממשל יממש את המלצות הדוח. מנהל נאס"א, צ'רלי בולדן, אמר כי הוא מתכנן להפגש עם הנשיא בנובמבר.
הדוח בן 157 העמודים שכותרתו "חיפוש אחר תוכנית חלל מאוישת מתאימה לאומה גדולה" לא שונה בהרבה מהדוח הראשוני שפורסם באוגוסט אך מציע גם הוכחות לטיעונים שהועלו אז. אמר אגוסטין.

הקונצנזוס של הוועדה היה שנאס"א חייבת לבצע תוכנית חלל מאוישת בדרך שונה במשהו מהמסלול הנוכחי של חזרה לירח. התוכנית הגמישה תוכל לאפשר לגעה ליעדים מרגשים ושונים מהר יותר מאשר הנחיתה על הירח.

"יש המון דרכים לבניית תוכנית טיסה מאוישת למאדים." אמר אגוסטין, למשל הקפת הירח, הקפת מאדים, נחיתה על אסטרואיד, נחיתה על אחד מירחי מאדים פובוס או דמוס וביצוע משימות מדעיות משם. אנו יכולים לעשות דברים אלה במהירות ולא לחכות 15 שנה לטיסה העיקרית הראשונה." אמר.

חבר נוסף בוועדה, אד קרולי הוסיף, "מה שגרם למסלול הגמיש להיות הגיוני הוא שניתן לבנות חלקים מהמהערכת הכוללת, למשל המאיץ והקפסולה ולהתחיל להגיע איתם למקומות כגון טיסה סביב הירח, טיסת התקרבות לאסטרואיד קרוב ארץ וכן תידרש הרבה פחות אנרגיה לנסיעה להקפת מאדים מאשר לנחיתה על פני השטח של הירח. ניתן לבנות את המשגר הכבד ואת הקפסולה, ולהתחיל לחקור, ואז לבנות את הנחתות."

קולרי השווה את האפשרויות הללו באמצעות חסכון ארוך טווח לרכישת מכונית קרוואן לטיול לטווח קצר או לרכישת קרוואן נגרר ולחברו למכונית.

כאשר נשאלו אודות לוח זמנים אמרו קרולי ואוגוסטין כי סביר להניח שנאס"א תוכל לעזוב את המסלול הנמוך סביב כדור הארץ בתחילת שנות העשרים: "בתחילת עד אמצע שנות ה-20, מבלי לנקוב בשנה מדויקת, נוכל להגיע ליעדים אחרים, כמה שנים מוקדם יותר מאשר הצפי לנחיתה על הירח" אמר קרולי.

הדוח מציע הרחבה של תוכנית מעבורות החלל עד שנת 2011, במקום מעט אחרי מחצית 2010. "קצב הטיסות עד 2010 כפול ממה שהמליצו עליו הגורמים הקובעים בתחום הבטיחות לאחר אבדן המעבורת קולומביה" אמר אוגוסטין."אנו מאמינים כי כדאי להשקיע עוד קצת כסף ב-2011 ולטוס בלוח זמנים טוב ומציאותי יותר. לנאס"א אין כסף בתקציב הנוכחי לעשות זאת אנו חושבים שהדבר מחוייב המציאות."

באשר לתוכנית ארס, הפאנל לא קרא לכך כשלון הנדסי, אלא קורבן של התקציב הנמוך לעומת הצורך והשינוי בנסיבות. "עם מספיק זמן ותקציב, נאס"א יכולה לפתח, לבנות ולהטיס את ארס 1 בהצלחה" נכתב בדוח. "השאלה היא האם היא צריכה לעשות זאת?"

הם אמרו כי טיסת ארס 1 הצפויה ל-27 באוקטובר צריכה להמשיך כמתוכנן משום שיש עדיין דברים שניתן ללמוד מההדגמה. ואולם מכיוון שהפיתוח מפגר והדבר יגרום לאיחור במסירת החלית, הדבר יהיה מאוחר מדי לפחות בעבור אחת המשימות שלה – סעת נוסעים לתחנת החלל הבינלאומית. הפאנל ממליץ כי אפשרות טובה יותר היא כי טיסות למסלול נמוךס ביב כדור הארץ יתבצעו באמצעות השוק הפרטי. אוגוסטין אמר כי נאס"א צריכה לעסוק במה שקורה מעבר למסלול כדור הארץ מאשר בביצוע שירות למסלול נמוך.

הפאנל גם דן בפיתוח משגרים כבדים המבוססים על טילים המשמשים את חיל האוויר להעלאת לווינים גדולים או משגר המבוסס על תכנון מעבורת החלל. הוועדה גם ממליצה על הארכת משך חיי תחנת החלל לשנת 2020. הועדה מצאה כי ההחזר על ההשקעה בתחנה הן לארה"ב והן לשותפות הבינלאומיות שלה תוגבר באמצעות הרחבת חייה לשנת 2020. "נראה לא חכם להוריד את התחנה לאחר 25 שנות תכנון והרכבה ורק חמש שנים של פעילות סדירה. החלטה שלא להאריך את חיי תחנת החלל תפגע ביכולתה של ארה"ב לפתח ולהוביל שותפויות בינלאומיות בתחום טיסות החל. יתרה מכך, ההחזר על ההשקעה בתחנה יגדל אם היא תמומן ברמה שתאפשר לה להשיג את מלוא הפוטצניל שלה", אמר. אוגוסטין.

כמו דוח הביניים, גם בדוח הסופי יש לועדה חמש המלצות חלופיות:

  1. לשמר את התוכנית כפי שהיא אך להאריך את תוכנית המעבורות עד 2011 ואת משך חיי תחנת החלל עד 2020. בלא מימון נוסף, טיל ארס לא יהיה זמין עד 2020 ולעולם לא יהיה מספיק כסף כדי להגיע לירח.
  2. לשמור על המימון הנוכחי, לבטל את ארס 1, לפתח גרסה של ארס 5 שתהיה כשני שליש מהתכנון המקורי, ולהפנות כספים נוספים להארכת חיי תחנת החלל עד 2020. לרכוש שירותי שיגור מסחריים למסלול ארץ נמוך. טילי ארס יהיו מוכנים עד 2025, ואז ניתן יהיה לדבר על חזרה לירח בשנת 2030.
  3. להוסיף 3 מיליארד דולר לשנה ולהתקדם בתוכנית קונסטליישן לחזרה לירח. תחנת החלל הבינלאומית תרוסק בשנת 2016 כדי לאפשר חזרה לירח בשנת 2025.
  4. להוסיף 3 מיליארד דולר לשנה, להאריך את התחנה עד שנת 2020, ולהגיע לירח בערך ב-2025. להשתמש בגרסה הקלה של ארס 5 או בגרסה דומה לזו של משגר המעבורת להרמת משאות ככבדים.
  5. להוסיף 3 מיליארד דולר לשנה, להאריך את תוכנית המעבורות ל-2011 ואת התחנה ל-2020. במקום לנחות על הירח רק להקיף אותו או להגיע לעצמים קרובי ארץ ואפילו להקיף את מאדים. באופציה זו ייעשה שימוש בגרסה הקלה של ארס 5, או ב Evolved Expendable Launch Vehicles (EELV) או לחלופין בנגזרת של המעבורת.

לידיעה באתר יוניברס טודיי

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

14 תגובות

  1. הביעה העיקרית זה תקציב כמו אמרו החברים לפני ולכן כל עוד יש כלכלה מוניטרית שמעקבת את ההתקדמות בכל התחומים ובמיוחד בטכנולוגיה טכנולוגית החלל תשאר פרימיטיבית.
    הבעיה הגדולה של האנשות היא לא אי היכולת להתקדם טכנולוגית אלה השליטה של הכלכלה ופיזור המשאבים בצורה לקויה לא נכונה ומקובעת.

    כאשר רוב האנושות עסוקה ומתעסקת באיך פשוט להעביר את הזמן כי כמעט כל מה שבני האדם עושים הוא בעיקר לבזבז את הזמן בערך כמו ממשלת ישראל.

    וזה כמובן מתחיל בדברים הכי קטנים ונובע מהכלכלה המוניטרית לדוגמא:
    רוב נותני השירות לא נחוצים והתפקיד שלהם מזמן אפשר לבצעה בצורה אוטומטית וללא מגע יד אדם כמעט.
    למשל חברות הבנקים, ביטוח, חשבונאות, משרדי ממשלה, חנויות ועוד רבים.
    גם במערכת החקלאית והיצרנית כמעט ולא צריך אנשים אלה בעיר פיקוח.
    וכך אפשר לפנות הרבה יותר אנשים למדע והנדסה ולהעלות את הקדמה פי כמה.
    כמובן שאת כל זה מונעת הכלכלה הנהוגה היום שבה כל אחד מנסה לעשות פחות ולהרוויח יותר למרות שכבר מזמן אין שום הגיון לרווח הכלכלי מעבר לגבול מסויים אין בו לא תועלת ולא בגיון תכליתי אלה רק מספרים שאין בהם שום תועלת אלה תעבת בצע לשמע ובלימת הפיתוח האבולוציוני.

    אפשר לשאול האם זה מה שיעזור לנו שיהיו בנקאים, לכלכלנים, חשבונאים, מוכרים, קופאים…
    אין צורך בהם יש לנו אין סוף משאבים ביקום כס, הוא רק מגבלה שיש להסירה היא ממיללה וירטואלית לחלוטין מזמן אין לאף אחד מוסג מה זה עושה ארה"ב חייבת כמעט 13,000,000,000,000 (13 טריליון דולר וזה רק עולה).
    האם יש בזה הגיון לא ממש ליצר מכוניות שמבזבזות כמות משאבים אסטרונומית בשביל להעביר בן אדם אחד כמה ק"מ אין בזה הגיון אם היו משתמשים בכל המשאבים של יצור המכוניות אי פעם והפעלתן(הרבה פעמים לשב כיוון שאו עומדים בפקק או מתדלקים או מחפשים חניה או במוסך או בטסט וכו') היו יכולים כבר להגיע לא רק למאדים אלה לדעתי לירח אירופה ולשלוח חלליות לא מאוישות למערכות כוכבים קרובות.

    אבל לא כמובן נייצר ונזרוק מכוניות ניצר מלא דברים שרק נהרסים ונייצר אותם שוב ושוב כדי שה"כלכלה" תפרח שיהיו החברות הענק מיליארדריות, טריליונריות, קבדרילירדריות וכו' וכו' למה זה טוב מה זה תורם.
    כן נכון כלום סתם שגעון חולף.

    בהצלחה לכולנו ונקווה שהכלכלה המוניטרית תסיים את הפרק המכובד שלה במהרה

  2. פשש עירן תגובה יפה ..

    אבל הטכנולוגיה זה לא הדבר שמעכב את ההגעה למאדים אלא התקציב. אם יתחילו להזרים לנאס"א תקציבים גדולים יותר (3 מיליארד +) נזכה אני ואתה לראות נחיתה על מאדים .. אם לא אז גם עוד 50 שנה לא יהיה שום דבר כמו שאמר אריה בנוגע ל-1969.

    שבוע טוב .

  3. כמות השטויות פה מדהימה…..
    גם פעם חזו שיהיו פה חלליות מעופפות במקום מכוניות עד עכשיו וזה היה במגזין המדע המכובד scientific american המכובד..אז מה.

    יש לנו בעיות בחלל שעדיין מחכות לטכנולוגיה שתתפתח עבורן . דבר שמה לעשות עוד לא נפתר משנות ה60.
    שהיה לזמן ארוך בחלל עדין בעייתית..הדלק שחללית גדולה שתחזיק בתוכה בני אדם תצרוך. לנחות על מאדים ולהמריא חזרה ממאדים הם שני דברים שונים לחלוטין..
    שלא נדבר על אוכל…

    נאסא לא יכולה להמציא יש מאין בנושא הזה ולכן כרגע מה לעשות בתחום החלל אנחנו עדיין מסורסים כאשר התחום היחיד שבאמת עשינו בו את קפיצות העל המרשימות מכל התחומים שנדרשים לחלל הוא תחום המיחשוב.

    לא נעים ..מבאס.. אבל זה מה יש.

  4. רון:
    שאלתו של מירום גולן הייתה על פיתוח טכנולוגיה.
    אחרים נתנו לו תשובות הגיוניות ומה אתה עושה? אתה שוב מעלה את פרויקט ה"חשיפה" כאילו שהם בכלל עוסקים בתקציבים שיהיו בימינו, ביעדים שירצו להשיג וכדומה.
    צריך בכלל להסביר שזה לא לעניין?

  5. אני מוגבל ע"י מנהל האתר לתגובה אחת במאמר.

    תגובה 3 שואל שאלה לעניין:

    ואני אענה בכנות

    עב”מים וחוצנים התמונה המלאה: מה”קל” לעיכול – ללא יאומן

    הצהרות של:
    שר הביטחון הקנדי לשעבר
    אסטונאוטים לשעבר
    החוקר הרישמי של משהב"ט הבריטי
    חברי וועידת החקירה הצרפתית
    חיל האויר הרוסי
    חיל האויר הבלגי
    עובדי איזור 51 בגרום לייק נבדה
    עדויות של אנשי כוחות הביטחון על קיום עב"מים קיום חוצנים – הינדוס הפוך של עבמ"ים וקשר עם החוצנים עוד מסוף שנות ה40 של המאה שעברה
    ועוד הרבה יותר
    הכל בדף אחד
    http://www.emetaheret.org.il/wiki/doku.php?id=disclosure_project_על_פרוייקט_חשיפה

  6. בכל שיחה ובכל כתבה בשנת 1969 דובר על נחיתה על המאדים עד סף המאה לכל היותר או אף מוקדם יותר. גם הפסימיסטים ביותר לא חשבו אז שב 2009 – 40 שנה בעתיד, נהיה במצב בו אנו נמצאים היום.
    הדחיה הבלתי סבירה בתוכניות נובעת ממספר גורמים: שני אסונות המעבורת, תקופות שפל כלכלי , מדיניות נאסא שניתן לבצע את רוב המשימות באמצעות חלליות רובוטיות ומדיניות השקעות של הממשל בנאסא.
    בכל מקרה, הסיבה היא לא טכנולוגית או בטיחותית. הטכנולוגיה לנחיתה על המאדים קיימת כבר שנים רבות ורמת הסיכון של המשימה (עם הטכנולוגיה של היום) לא גבוהה מהסיכון במבצע הנחיתה על הירח (עם הטכנולוגיה שהייתה זמינה ב 1969).
    גם עלות המבצע אינה בעיה. ארה"ב יכולה להרים את הפרוייקט במתכונת תחנת החלל כלומר – כמבצע בין-לאומי.
    כל שנדרש הוא נשיא חזק, כריזמטי ובעל מעוף שיכיר בחשיבות המבצע כמו קנדי בזמנו.
    ארה"ב היא עדיין המעצמה החזקה בעולם אל מעמדה הולך ונחלש. מבצע נחיתה מאויישת על המאדים יעזור לארה"ב לחזור מקום בו הייתה ב 1969.

  7. ל-3, המטרה היא לא לשחזר את הנחיתה של אז, אלא לבנות חללית מתקדמת בטכנולוגיה עדכנית שתאפשר להשיג הרבה יותר משהשיגה תוכנית אפולו, ופיתוח כזה עולה כסף.

    אפילו לו היינו מסתפקים רק בשחזור הנחיתה, זה היה זול בערך כמו לנסות לבנות מכונית שייצורה הופסק לפני 40 שנה (כשבינתיים פס הייצור התפרק, הרכיבים לא קיימים בשוק, והמהנדסים בפנסיהבקבר) – כלומר כנראה יקר לפחות כמו העלות המקורית, אם לא יותר.

  8. אין בעיה להגיעה לירח הבעיה היא בניית הבסיס על הירח שיהפוך למה שהפכה תחנת החלל הבינלאומית.

  9. ושאלתי היא-
    אם הצלחנו להגיע לירח ב69, באמצעים כ"כ פרימיטיביים, הכיצד זה שאנו מתקשים למצוא תקציב, או שמתקשים לפתח טכנולוגיה עילאית מסוימת שתביא אותנו לשם בשנת 2025? הקונספירטורים חוגגים למשמע דברים כאלה, אך אני שואל בכנות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן