תיאור האופוריה לאחר הנחיתה הראשונה . מאמר מתוך “מדע” עיתון מדעי לכל כרך יד' 1969-1970 מס' 1
אחת התוצאות הראשונות לסיום המוצלח של מיבצע “אפולו” תהיה ודאי הבטחת תקציב גדול לשיגור אדם אל המאדים. לאחר ההצלחה המרעישה של נחיתת האדם על הירח, אין עוד כמעט ספק כי גם הקונגרס וגם הממשלה האמריקאית יתמכו בתכנית לטווח-ארוך של שיגור אדם לכוכבי-הלכת. ואמנם, מנהל סוכנות-החלל האמריקאית, ד”ר תומאס פיין, אמר כבר, כי המטרה האמיתית של מיבצעי-“אפולו” היה “לפתח את אפשרות הטיסה הבין-כוכבית ולהדגימה”. הסכומים הנדרשים – כבירים. מיבצע “אפולו” עלה כ-24 מיליארד דולאר. מיבצע דומה למאדים, למשל, צריך לעלות כ-80 מיליארד.
בעוד תשומת-ליבנו נתונה כולה להשגים הכבירים של כיבוש-הירח ע”י האדם, נשכחו מלב תכניות-החלל האחרות, שהן רבות ומגוונות. ב-24 בפברואר וב-24 במארס השנה שוגרו שתי חלליות “מארינר” אל המאדים, למשימה בת חמישה חודשים, כדי לצלמו ולבלשו, במכשירים שונים , אך ההמולה הכללית סביב מיבצעי “אפולו” דחקה את הידיעה הזאת לקרן-זווית. שלא בצדק. מסתבר כי המאדים הוא כנראה המטרה הקרובה של מאמצי-המחקר האמריקאיים בחלל ואין עוד כמעט ספק, כי ההשגים שיושגו במהלך מחקרו יאפילו על כל שנעשה על הלבנה. מטרות שיגוריהן של החלליות : לחקור את פני המאדים ואת האטמוספירה שלו, כדי ליצור בסיס לניסויים בעתיד, בתחום החיפוש אחר חיים מחוץ לכדור-הארץ ; וכן כדי לפתח טכנולוגיה, שתאפשר משימות הכוללות שיגור חלליות, שתחלופנה סמוך למאדים, או תנחתנה על-פניו.
שתי החלליות – “מארינר-“6 ו”מארינר-“7 דומות זו לזו. משקל כל-אחת כ-004 ק”ג. הן שוגרו בטילי-שיגור מטיפוס “אטלאס-קנטאור”. “מארינר-“6 תתקרב עד-כדי מרחק של כ-3,200 ק”מ מפני המאדים ב-31 ביולי, אך תתחיל לשדר שידורי-טלוויזיה כבר ב-29 בו ; “מארינר-“7 תתקרב, למרחק דומה, ב-5 באוגוסט. שתי החלליות תשדרנה תמונות-טלוויזיה של פני-המאדים, בעת מעופן בקרבתו, מגבהים שבין10,000 ועד קרוב ל-,3,000 ק”מ מפניו.
מסלולי החלליות תוכננו כך, ש-“מארינר-“6 תצלם את איזור קו-המשווה של המאדים, ואילו “מארינר-“7 את איזור הקוטב הדרומי שלו. שתי מצלמות בכל חללית תפעלנה לסירוגין, כדי לצלם שטחים קטנים וגדולים על המאדים, בהפרדה גדולה או קטנה ; על-גבי המצלמות מצויים מסננים, שתפקידם להראות את שינויי הגוון בפרטים שונים על פני-המאדים.
ספקטרומטר באינפרא-אדום, המותקן בכל אחת מהחלליות, יבדוק אם מצויות באטמוספירה התחתית של מאדים הוכחות לקיומן של מולקולות, שיש להן משמעות בתהליכים ביוכימיים ; ספקטרומטר באולטרא-סגול יזהה את מרכיביה של האטמוספירה העלית ; ראדיומטר באינפרא-אדום יערוך מדידות של הטמפראטורות על-פני המאדים ; מכשיר אחר יבדוק את סטיית אותות-הראדיו המשוגרים מן החללית, בשעת מעברם מן העבר השני של מאדים ; נתוני המעקב אחרי החלליות ישמשו לקביעת המאסה של כוכב-הלכת, לקביעת היחס שבין המאסה של ארץ לזו של הירח, ולקביעת המרחק המדוייק בין כדור-הארץ לכדור-המאדים , כן ישמשו הנתונים לקביעה מדוייקת יותר של היחידה האסטרונומית (השווה לראדיוס הממוצע של מסלול כדור-הארץ סביב השמש).
ניצבים אנו, איפוא, על-סף קפיצות גדולות וגועזות הרבה יותר אל מרחבי מערכת-השמש מן ה”דילוג” אל הירח.
