תכנון בלתי תבוני

“תכנון תבוני” הוא שמו התקין-פוליטית של אלוהים, ומי שאינו מבין את זה הוא כנראה מאותגר שכלית כותב מיכאל הנדלזלץ ב”הארץ”

“משפט הקופים”, 1925, טנסי. תורת האבולוציה ניצחה

המלה האחרונה

בשבוע הבא יחול ראש השנה התשס”ו, ומכיוון ששנות הלוח העברי נמנות מיום בריאת האדם, ביום שישי בשבוע הראשון לבריאת העולם, אין זמן טוב יותר מזה לעסוק בסוגיית “התכנון התבוני”.

ביולי 1925 העמידה מדינת טנסי למשפט את המורה ג'ון ט' סקופס על שלימד בכיתתו את עקרונות התורה האבולוציונית של צ'רלס דארווין. הסניגור, במה שכונה “משפט הקופים”, קלארנס דארו, חשף בחקירה מבריקה את מופרכותה של ה”בריאתנות”. סקופס נמצא אשם בעבירה על החוק הקיים, אך נקנס ב-100 דולר בלבד. תורת האבולוציה ניצחה, אם כי רק ב-1968 פסל בית המשפט העליון בארה”ב חוק האוסר ללמד את האבולוציה במדינת ארקנסו.

ביום שני השבוע, 26.9, נפתח בבית המשפט הפדרלי בפנסילווניה משפט העוסק באותה סוגיה, אך במהופך. שמונה משפחות תובעות את מחלקת החינוך של מחוז דובר בטענה כי ההצהרה שנדרשים מורי המדע לקרוא באוזני תלמידיהם לפני שהם מלמדים אותם את תורת האבולוציה היא בניגוד לחוקת ארצות הברית, הגורסת הפרדה בין דת למדינה.

בהצהרה נאמר: “מכיוון שהתיאוריה של דארווין היא תיאוריה, היא נבחנת שוב ושוב ככל שמתגלה מידע חדש. תיאוריה איננה בחזקת עובדה. קיימים פערים בתיאוריה שאין להם הוכחה. תיאוריה מוגדרת הסבר שנבחן היטב המאחד טווח רחב של הבחנות. 'תכנון תבוני' הוא הסבר למקור החיים השונה מהשקפתו של דארווין”.

המדענים התומכים בתיאוריית “התכנון התבוני” – בעיקר מתמטיקאים ופילוסופים, לא אסטרונומים או מומחים במדעי החיים – אינם נושאים את שם האלוהים ואינם מסתמכים על כתבי הקודש. הם גם לא מתעקשים שהעולם נברא לפני 5,766 שנים, בשבוע של עבודה אלוהית מאומצת. הם יודעים שאלה טיעונים לא קבילים בבתי המשפט האמריקאיים. כל מה שהם טוענים הוא, שהעולם הוא דבר מורכב ואין להעלות על הדעת שהתפתח בלא שתוכנן על ידי ישות תבונית. “תכנון תבוני” הוא שמו התקין-פוליטית של אלוהים, ומי שאינו מבין את זה הוא כנראה מאותגר שכלית.

כאשר ג'ורג' וו' בוש היה מושל טקסס הוא תמך במתן מעמד שווה ל”בריאתנות” ולאבולוציה במערכת החינוך. כשנשאל בראשית אוגוסט, כנשיא, על סוגיית “התכנון התבוני”, נמנע מלהביע את דעתו ישירות (הצירוף “ג'ורג' בוש” ו”תכנון תבוני” הוא בעל חן בל ישוער) אבל הצהיר: “אני סבור שחלק מהחינוך הוא לחשוף אנשים לאסכולות חשיבה שונות… אתה שואל אותי אם יש לחשוף אנשים לדעות שונות, ודעתי היא שכן”. אגודת האסטרונומים של ארה”ב מיהרה לשלוח לנשיא מכתב ובו קביעה כי אין מקום להוראת תפישת “התכנון התבוני” בבתי הספר, משום שזו אינה אפילו בחזקת “ביקורת מדעית” אלא רק “הצהרה פילוסופית כי יש דברים בעולם הגשמי שהם מחוץ לתחום הבנת המדע”.

דגלס אדמס (שהוא אמנם חסיד תורת האבולוציה, ויש לקוות שזה לא פוסל אותו לעדות) כתב: “אלוהים היה פעם ההסבר הטוב ביותר שעמד לרשותנו, וכיום יש לנו הסברים טובים בהרבה. אלוהים הוא כבר לא הסבר לכלום. הוא נהפך למשהו שמחייב בעצמו מלאכת הסברה בלתי אפשרית”.

חסידי תורת האבולוציה המובהקים יהיו הראשונים להסכים שהתיאוריה של דארווין איננה בגדר עובדה. גם “התכנון התבוני” איננו עובדה. הוא אפילו לא תיאוריה מדעית, על פי הגדרת ההצהרה הזאת עצמה: אין שום דרך להעמיד את “התכנון התבוני” למבחן. הרבנים של יש”ע היו בטוחים שההתנתקות “היה לא תהיה”. וכאשר מה שלא היה יכול להיות קם והיה, הם יכלו להגיד שזה חלק מ”תכנון תבוני” מופלא, שאל לנו לחקור בו.

פילוסוף המדע קרל פופר קבע ב-1919 כי קנה המידה למדעיותה של תיאוריה הוא היכולת להפריכה – או להעמידה למבחן. והנה במקריות, שרב הפיתוי לייחס אותה ל”תכנון תבוני”, התחולל ההוריקן קתרינה זמן קצר אחרי התבטאויותיו של הנשיא בוש בעניין “התכנון התבוני”. ובעקבות זאת הגיע עוד הוריקן, ריטה.

ההוריקן קתרינה, כמו גל הצונאמי ב-2004, אינו מפריך כמובן את תורת “התכנון התבוני”, כי היא חסינה מפני הפרכות. אבל כמו הרבה ממעשי ידי האדם – נזר הבריאה ופאר התכנון התבוני – הם בהחלט מעוררים את השאלה אם אכן היה כאן תכנון, ואם היה, האם הוא היה תבוני.

ההצהרה שנדרשים מורי המדע לקרוא באוזני תלמידיהם היא לכאורה בסך הכל הצעת פשרה: שיחיו להם אבולוציה והתכנון התבוני זה לצד זה, והתלמידים יבחרו. לאור המציאות אני מציע לחסידי “התכנון התבוני” עמדת מיקוח מבטיחה יותר: אולי הם מוכנים להסתפק ב”תכנון בלתי תבוני”, או אפילו – “העדר תכנון תבוני”? שנה טובה.

באדיבות וואלה.