סיקור מקיף

האם סגרים עובדים?

מחקרים עדכניים בנייצ'ר ובסיינס ניסו לבדוק את הסוגיה, רק שרבים שוכחים שסגר הוא רק מוצא אחרון ולכן התייחסות אליו כאל פתרון נפרד מטעה את מקבלי ההחלטות ומשרתת את תומכי תיאוריות הקונספירציה

סגר בתקופת הקורונה.  <a href="https://depositphotos.com/">צילום: depositphotos.com</a>
סגר בתקופת הקורונה. צילום: depositphotos.com

חיפוש קצר ברשת מעלה שפע של טענות אודות סגרים. אחד שיודע טוען שהסגרים לא מורידים בכלל את התחלואה או את קצב ההדבקה. שני שיודע מבשר בעליונות שאין סיבה לסגור את מערכת החינוך מכיוון שהיא בכלל מורידה את התחלואה. שלישי קורא לפתוח את חוף הים ורביעי – את גן החיות.

דעות, בקיצור, יש בשפע. אבל מה אומר המדע?

ברשומה הזו אני רוצה להציג דעה מורכבת ומפורטת יותר אודות הסגרים, וכזו שאינה מבוססת על דעות מהרשת ופוליטיקאים שנלחמים למען הבוחרים שלהם, אלא על מדע. ספציפית, על שני מחקרים מדצמבר ונובמבר שפורסמו בשני כתבי-העת המדעיים הנחשבים ביותר, וסוקרים 41 מדינות (בראשון) ו- 79 טריטוריות (בשני) כדי להבין איזה סוג של סגרים עובד טוב יותר מאחרים [1] [2].


במחקר הראשון, שהתפרסם בכתב-העת נייצ'ר (השני בחשיבותו בעולם המדעי) בנובמבר 2020, סקרו החוקרים את השיטות בהן נקטו מדינות על מנת להתמודד עם התפשטות הנגיף. הם יצרו רשימה עם 46 שיטות נפוצות, ובדקו מה הייתה יעילותן בצמצום קצב ההדבקה של הנגיף. החוקרים בחרו להתמקד בעיקר בששת השיטות היעילות ביותר.

מוכנים?

השיטה היעילה ביותר היא לאסור על אנשים להיפגש זה עם זה במספרים גדולים. מדינות בהן נאסרו מפגשים הכוללים יותר מחמישים אנשים, הצליחו להוריד דרמטית את שיעור ההדבקה.

השיטה השנייה היעילה ביותר, בניגוד לטענותיהם של פוליטיקאים מסוימים, היא סגירת מוסדות הלימוד. החוקרים לא מציינים האם מדובר בבתי-ספר יסודיים, תיכוניים, או אפילו אוניברסיטאות. הם לא יכולים להגיע לרזולוציה הזו מכיוון שמדינות שהפסיקו את הלימודים בשטחן בדרך-כלל סגרו את כל מוסדות הלימוד. ועדיין, התשובה ברורה: לסגירת מוסדות הלימוד יש השפעה דרמטית על קצב ההדבקה.

השיטה השלישית היעילה ביותר היא סגירת גבולות – שיטה שבה נקטה מדינת ישראל כבר בחודשים הראשונים להתפשטות המגפה, כשאסרה על כניסת תיירים מסין. אמנם לאחר מכן נפתחו הגבולות כשהממשלה אפשרה ליותר מעשרת-אלפים בני ישיבות ועוד 2,000 סטודנטים להיכנס לישראל לקראת ספטמבר [3]. רובם, אגב, מארצות הברית – מדינה בה הנגיף משתולל כבר מאמצע 2020. למרבה המזל, תלמידי הישיבות חויבו לעבור בידוד בישיבות בקפסולות של עד שישה. ואנו יודעים שהישיבות מקפידות על כל חוק ואיסור שמגדירה הממשלה, כך שהיה ברור לכולם שאין מה לדאוג.

השיטה הרביעית נוגעת בפריט הלבוש שכולנו אוהבים לשנוא: המסכות. ככל שציוד רפואי להגנה אישית זמין יותר לאזרחים, כך יורד שיעור ההדבקה. שימו מסכות. זה עובד.

השיטה החמישית ביעילות היא "הגבלת תנועת אינדיבידואלים". למשל, מעבר מעיר לעיר, או התרחקות ליותר מקילומטר מהבית.

השיטה השישית והאחרונה היא המפתיעה מכולן. שמה באנגלית National lockdown, ובעברית פשוטה נהוג לתרגמה ל- "סגר לאומי", שכולל סגירת כל בתי-העסק, שהייה בבתים וכל יתר הדברים הטובים שאנו חווים בימים אלו. והשיטה הזו, לפי החוקרים, היא רק השישית ביעילותה.

עכשיו תגידו – "הידד! אז לא צריך סגר!"

אבל זוהי מסקנה שגויה. למעשה, החוקרים עצמם מציינים שכאשר מדינה מגיעה לסגר, היא כבר נוקטת בשפע של צעדים אחרים, כולל סגירת בתי-הספר (שיטה שנייה ביעילותה), סגירת בתי-עסק וחנויות ואיסור כללי על התאספויות (שיטה ראשונה ביעילותה) והגבלת תנועת אנשים (שיטה חמישית ביעילותה). ולגבי מסכות – אין בהן כמעט טעם, כי בכל מקרה כולם אמורים להישאר בבתים ולא לפגוש אף אחד מחוץ למשפחה הגרעינית.

במילים אחרות, אם אתם רוצים לוותר על הסגר – אין שום בעיה. רק בבקשה, אל תקיימו אירועים משפחתיים, סיגרו את מוסדות הלימוד, סיגרו את הגבולות, הקפידו על עטיית מסכות ואל תתרחקו יותר מדי מהבית. אם תעשו את כל אלו, אז כן – כנראה שאפשר יהיה לוותר על הסגר.

התנאים האלו, אגב, יכולים להסביר איך מדינות כמו יפן הצליחו להתמודד עם הנגיף ביעילות מרשימה גם בלי סגר. יפן מנעה כניסת תיירים מסין, בתי-הספר נסגרו, והאזרחים הקפידו על עטיית מסכות (כמו בכל מדינות המזרח הרחוק) והתרחקו מאזורים צפופים. ביחד, כל אלו היו מספיקים כדי לעצור את התפשטות הנגיף [4].


עכשיו תשאלו – מה עם המחקר השני שהבטחתי לסקור? ובכן, הוא התפרסם בכתב-העת סיינס (Science – החשוב ביותר בעולם המדעי), וקרה בו דבר מופלא ממש: החוקרים הגיעו להסכמה באופן כללי לגבי השיטות לעצירת הנגיף. הם בחנו רק שבע שיטות: איסור מפגשים של אלף, מאה, או עשרה אנשים, סגירת חלק או כמעט-כל העסקים הלא-חיוניים, סגירת מוסדות החינוך ולבסוף – איסור יציאה מהבתים.

כמו במחקר הגדול הקודם, גם כאן גילו החוקרים שהשיטה היעילה ביותר לצמצום ההתפשטות הייתה לאסור על מפגשים של יותר מעשרה אנשים. השיטה השנייה היעילה ביותר? סגירת מערכות החינוך. סגירת כמעט כל העסקים הלא-חיוניים הייתה קצת פחות יעילה, ואחרון חביב – ניחשתם – סגר מוחלט שמחייב את כולם להישאר בבתים. אלא שסגר כזה מגיע רק כאשר כל שאר השיטות ננקטות במקביל, ולכן יעילותו נמוכה יחסית. ועדיין, אפילו הוא מסייע בצמצום שיעור ההדבקה.


נסכם

אחד הדברים העצובים יותר בתקופת הקורונה הוא ההקצנה בעמדות. כל אחד רואה את האחר באור הרע ביותר האפשרי. מצד אחד עומדים מתנגדי החיסונים, מפיצי המחלות, הוזי הקונספירציות שמאמינים שביל גייטס תכף משתיל בהם שבב בהוראת האילומינטי. מהצד השני אפשר למצוא את אלו שרוצים להרעיל את כולם באמצעות החיסונים, לעשות סטריליזציה של המין האנושי, כבשים שהולכות אחרי העדר וכן הלאה.

מה עם הדעות הניואנסיות יותר? הן די נעלמו. אי אפשר לדבר נגד הסגר מבלי שתמותג מיידית כ- "מכחיש קורונה". אי אפשר לדבר בעד הסגר מבלי שמישהו יצעק לך "שבדיה!"

ברשומה הזו הצגתי את המסקנות שהגיעו משני מחקרים שנערכו על עשרות מדינות, והגיעו למסקנות דומות מאד. לא – לא חייבים להטיל סגר כדי לעצור את התפשטות הנגיף. אבל אם לא עושים סגר מלא, אז מוכרחים להקפיד על כל שאר השיטות לצמצום ההדבקה: לא לקיים מפגשים גדולים, לא לשלוח את הילדים לבתי-הספר, לא להניח לחולים-בפוטנציה להיכנס למדינה, לא להתרחק מהערים בהן אתם חיים, ולהקפיד על עטיית מסכות.

אם היינו מקיימים אחר כל התנאים האלו, ויש שיאמרו – אם הממשלה הייתה מטילה ואוכפת אותם כראוי ובאופן שוויוני על כל המגזרים והשכבות באוכלוסייה – לא היינו צריכים להגיע לסגר בו אנו נמצאים היום.

בתקווה, הסגר השלישי יהיה האחרון בזכות החיסונים, שיספקו עמידות עדר (או קרוב לכך) מהנגיף. אבל העובדה העצובה היא שלא היינו חייבים בכלל להגיע לסגר הראשון, השני או השלישי, אם רק היינו מקפידים על הכללים.

נכון שמנחם אתכם לדעת?


[1] https://science.sciencemag.org/content/early/2020/12/15/science.abd9338

[2] https://www.nature.com/articles/s41562-020-01009-0

[3] https://www.themarker.com/coronavirus/1.9041661

https://en.wikipedia.org/wiki/COVID-19_pandemic_in_Japan

ד"ר רועי צזנה הוא חוקר עתידים, מרצה ומחבר הספרים "המדריך לעתיד ו"השולטים בעתיד"[4]

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן