סיקור מקיף

סאנדיסק מתחילה במכירת שבבי הזכרון הראשונים בעולם בטכנולוגיית X4 הכוללים טכנולוגיות שפותחו בישראל

אוניברסיטת תל אביב תרמה אף היא לפיתוח הטכנולוגיה החדשה, באמצעות רישוי בלעדי לסאנדיסק של טכנולוגית תיקון שגיאות מתקדמת,שבוצע על ידי רמות

צילום: חברת סאנדיסק
צילום: חברת סאנדיסק

טכנולוגיית X4 של סאנדיסק, שמרכיבים מרכזיים שלה פותחו בישראל, מאפשרת ייצור כרטיסי זכרון מסוגים שונים עם קיבולות אחסון הגדולות משמעותית מאלה המוכרות כיום בתעשייה. הכרטיסים הראשונים שיוצאים עכשיו לשוק על בסיס הטכנולוגיה: כרטיסי SDHC ו-Memory Stick PRO DUO

חברת סאנדיסק (NASDAQ: SNDK), המובילה העולמית של שוק כרטיסי זכרון הפלאש, הודיעה כי החלה בהפצה מסחרית של כרטיסי זכרון פלאש המבוססים על טכנולוגיית X4. הטכנולוגיה של סאנדיסק, מאפשרת לאחסן 4 ביטים בכל תא זכרון – לראשונה ביצור המוני בתעשיית הפלאש. הרקע להכרזה: הצורך הגובר ועולה בתעשייה כיום בפתרונות אחסון דיגיטליים גדולי נפח ב'אריזות' קטנות במיוחד. הטכנולוגיה החדשנית מאפשרת ליצרני כרטיסי הזכרון להעלות את קיבולת האחסון, לשמור על מחיר נמוך ולענות על הדרישות של יישומים זוללי זכרון, דוגמת מוזיקה, סרטים, תמונות, משחקים ו-GPS. הכרטיסים הראשונים שהגיעו לשוק בחודש ספטמבר הם כרטיסי SDHC ו-Memory Stick PRO Duo בקיבולות של 8 ו- 16 ג'יגה.

במהלך ייצור השבבים החדשים נעשה שימוש בטכנולוגיית ייצור של 43 ננומטר. טכנולוגיית בקר X4 של סאנדיסק – שפותחה על ידי סאנדיסק בישראל – מנהלת את עיבוד האותות והדרישות המורכבות של השבב ושומרת על רמת הביצועים המקובלת כיום לרכיבי פלאש. אוניברסיטת תל אביב תרמה אף היא לפיתוח הטכנולוגיה החדשה, באמצעות רישוי בלעדי לסאנדיסק של טכנולוגית תיקון שגיאות מתקדמת,שבוצע על ידי רמות, חברת מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת תל אביב.

"הפיתוח והמיסחור של טכנולוגיית ה-X4 היא אבן דרך משמעותית עבור תעשיית הפלאש", אומר סאנג'יי מהורטרה, נשיא סאנדיסק. "האתגר שלנו בפיתוח היה לא רק לשמור על העלות הנמוכה ביותר האפשרית מעצם השימוש בטכנולוגיה אלא גם לעמוד בדרישות האמינות והביצועים שמקובלות בתעשיית ה-NAND. צוותי הפיתוח וההנדסה שלנו ניצלו את הנסיון הרב שיש להם עם שבבי 2 ו-3 ביטים לתא, ופיתחו אלגוריתמים חדשים ורבי עוצמה המבטיחים תפעול אמין ונטול תקלות".

לדברי ג'וזף אנסוורת', מנהל המחקר בגארטנר, השילוב של טכנולוגיית 4 ביטים בתא במוצרי צריכה הוא ללא ספק ציון משמעותי עבור תעשיית הפלאש ומדגים את מקומה של סאנדיסק בתעשייה, בה 2 ביטים לתא הם הסטנדרט.

9 תגובות

  1. תיקון שגיאות זה לא רק הוספת חתימה מספרית ובדיקתה. ישנם קודים כגון ריד-סולומון, ששולחים יחד עם המידע המקורי מידע נוסף, כך שאם קורית שגיאה (עד רמה מסויימת = מספר מסויים של ביטים), הרי ניתן לשחזר את המקור מתוך המידע הנוסף.

  2. אם אתה לא רוצה להשתמש במערכת שיש בה שגיאות אז אני מציע לך להפסיק להשתמש באינטרנט……
    בתוך אחת מהשכבות של TCP/IP יש שכבה שאחראית לתקן שגיאות שנוצרות מכך שהמידע עובר דרך תווכים לא אמינים במאה אחוז.

    יש אותו דבר עם בטלפונים ובסלולר ושידורי כבלים..

    מנגנונים לתיקון שגיאות מתבססים על כל מיני עקרונות מתימטיים מוכחים שקצרה הודעה זו מלהרחיב עליהם.

    בנוגע לפלאש :
    בכל "ביט פלאש" יש X רמות מתח שונות שכל אחת מציינת ערך אחר ומכאן X4.
    הבעיה היא שצריך מערכת מאוד אמינה ובקר מאוד מדוייק כדי לשלוט על כזה דבר.
    ב X2 הדברים יותר פשוטים כמובן כי לא צריך בקר כל כך מדוייק.

    בכל מקרה היום כבר יש אבי טיפוס של X16 🙂 וכן, גם להם יהיו שגיאות ומנגנוני תיקון שגיאות והם
    יצאו לשוק רק כאשר האמינות שלהם תגיע לרמה מספקת.

  3. אבל עצם הדגש החזק כל כך ששמים על המנגנון הזה, שהוא הוא זה שמאפשר להגיע לנפחים גדולים יותר, פשוט לא מוצא חן בעיני, אם נוצרות במערכת הזו כל כך הרבה שגיאות שחייבים מנגנון מיוחד כדי לתקן אותן ולגרום למנגנון לתפקד, זה אומר שמשהו בכל המערכת הזו פשוט דפוק, סליחה על הביטוי.

  4. זה כמו ספרת הביקורת בת.ז
    היא לא חלק מהמספר או אוסף הספרות, אבל אם מישהו טועה באחת הספרות, הביקורת המחושבת שונה מהביקורת שצוינה…

    אחת הדרכים להבטיח את מהמנות השדר היא ע"י שליחת השדר כמה פעמים. כאשר מדובר בנפח גדול, הזמן מעיק…

  5. בקרת שגיאות זה מנגנון שקיים כמעט בכל נקודה שמידע עובר מנקודה לנקודה. ככל שהמנגנון הזה יעיל יותר ומתבסס על אלגוריטמים מהירים וטובים יותר העברת המידע תהפוך מהירה ואמינה יותר (תקשורת, מכשירי אכסון ועוד).
    ככלל (ובאופן מאוד בסיסי) , תיקון שגיאות יחשב ערך מתמטי (מעין חתימה מספרית) עבור קבוצת מידע מסויימת ויוסיף את תוצאת החישוב למידע הנשלח. הצד המקבל יבצע אותו חישוב, יפיק את החתימה וישווה למה שקיבל. במידה והיה שוני חבילת המידע תעבור שוב מצד לצד.
    כאמור, תיקון שגיאות זה משהו שקיים וסביר שבזמן שהדף הזה נטען לדפדפן שלך התבצעו כמה עשרות/מאות תהליכים כאלה במחשב שלך ברמות השונות של עיבוד המידע.

     

  6. מדגישים כאן כל כך חזק את נושא "תיקון השגיאות המתקדם"…. ובעיני זה חשוד מאד, לדעתי במערכת אמינה לא אמורות להתרחש שגיאות בכלל, מנגנון תיקון שגיאות ולא משנה עד כמה מתקדם הוא פשוט סוג של פלסטר שבא לכסות על בעיה שמלחתחילה לא היתה אמורה להופיע במערכת.

    מה אם הקובץ שאני מנסה לשמור על הדיסק-און-קי הוא קובץ נתונים בינארי שהתוכנה שלי יצרה באופן אקראי לגמרי, ונפלו שגיאות בזמן ההעתקה לשבב הזכרון? איך מנגנון תיקון השגיאות האינטיליגנטי הזה אמור לנחש שנפלה טעות אם מהתחלה הנתונים שהועתקו הם אקראיים ואין שום קורלצייה בין נתון אחד למשנהו? אם ביט אחד או שניים הפכו בטעות מ – 0 ל – 1 או להיפך איך המערכת יכולה לנחש שהנתון שגוי?

    לא יודע מה אתכם, אבל אני הייתי מעדיף מערכת שמהתחלה לא נוצרות בה שגיאות שצריך לתקן.

    זה פשוט לא נשמע לי אמין.

  7. רמות זה מעניין אבל מאחורי הארגון יש בוודאי פרופסור שמנמן. האם מדובר על ליצין או על סניידרס?

    יש למישהו מושג מה היתרון של הטכנולוגיה הזו במונחים של גודל וביצועים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן