המומנטום שנוצר בדעת הקהל לאחר שיגורו של האסטרונאוט הישראלי הראשון, מאפשר לקהילת החלל בישראל לבצע מהלכים ארגוניים שיגדילו את יכולתה להשפיע ולעודד פעילות ישראלית בתחום החלל
חיתוך מצב
כיום קיימות בישראל מספר התארגנויות הרלוונטיות לתחום החלל:
• האגודה הישראלית לתעופה ולחלל – ארגון מקצועי – מדעי, איננו מאפשר אפיקי פעילות לחסרי ידע מקצועי, ואיננו עוסק בפעילות ציבורית.
• האגודה הישראלית לאסטרונומיה – כנ”ל.
• מסלול, ארגון סטודנטים לקידום חקר החלל – מקיים פעילות סדירה ואפקטיבית. עקב הגדרתו כארגון סטודנטים, מסלול איננו נתפס ככתובת המאפשרת פעילות לשוחרי חלל שאינם סטודנטים. מאותה סיבה, מסלול מוגבל ביכולת גיוס הכספים שלו. מספר החברים הקטן והמוגבל מראש איננו מאפשר לרכז השפעה אמיתית אל מול מקבלי החלטות.
• אגודות חובבי מדע בדיוני – אינן מהוות גורם הפועל בצורה רשמית בתחום החלל, אולם אין כמעט ספק שחבריהן ישמחו לקחת חלק /לתמוך בפעילות המעודדת את חקר החלל.
היום נדרשת הקמתו של ארגון גג ציבורי, שיהווה אפיק פעילות פוטנציאלי לשוחרי חלל ממש כפי שהארגונים הירוקים מהווים אפיק פעילות פוטנציאלי לשוחרי הסביבה.
ההצעה העומדת בבסיס מסמך זה היא הקמתו של ארגון כזה ורישומו כעמותה, תוך כדי הגדרת שלושה אפיקי פעולה עיקריים :
1. האפיק הציבורי – פעילות מול מקבלי ההחלטות בכנסת ובממשלה, וליוויה בתקשורת ובדעת הקהל. הוואקום בתחום זה מורגש היטב. למשל, רק סביב שיגורו של אילן רמון נתגלתה חוסר שביעות הרצון של קהילת החלל המקצועית בארץ מקיצוץ התקציבים שיועדו להשתתפות ישראל בתחנת החלל הבינלאומית. לו היה ארגון ציבורי רחב שזוהי שליחותו, חלק מתפקידו היה העלאת הנושא לסדר היום בזמן שבו התקבלה ההחלטה על הקיצוץ, ייזום דיון בוועדת המדע של הכנסת, וכדו'. ארגון ציבורי, שאיננו מגביל את חבריו לפי עיסוק, יוכל לגייס בסיס תמיכה רחב, חלק גדול ממנו בקרב צעירים ונוער, ולנהל מאבקים ציבוריים כמו החתמה על עצומות וכו'. אגודת חלל בעלת בסיס כלכלי סביר תוכל גם לשכור משרד לובינג בכנסת, שישדל לטובת הקצאת כספים לסוכנות הישראלית לניצול החלל. ( פעילותם של משרדים כאלו, בייחוד בנושאים הרחוקים יחסית ממוקדי תשומת הלב הציבורית, הוכחה פעמים כבעלת פוטנציאל עצום).
2. האפיק החינוכי – ייזום והפעלת פרוייקטים חינוכיים ולימודיים, שיופעלו ברובם ע”י מתנדבים. שיתופי פעולה עם תנועות נוער ועם מערכת החינוך.
3. האפיק הכלכלי / טכני – גיוס כספים ומיומנויות טכניות לצורך מטרה מוחשית בתחום החלל, כמו בניית מכשיר שישוגר באחת ממשימות החלל, הקמת צוות ישראלי שיתמודד בתחרות ה- xprize , או מימון מחקרים וניסויים מדעיים.
יש חשיבות לייסודה של עמותת חלל ציבורית בישראל, אשר נשיאי הכבוד שלה יהיו אנשים בסדר הגודל של איתן בן אליהו ו/ או אילן רמון, ולצידם תפעל מועצה מדעית מייעצת אשר תכלול את שמותיהם של טובי המדענים בתחום. לעמותה כזו, בהשוואה לכל אחד מהגופים המוזכרים למעלה, תהיה גישה קלה יותר בסדרי גודל הן לגיוס כספים, הן למקבלי החלטות ופוליטיקאים, והן למערכת החינוך.
ההתחלה – איך מתניעים?
כל ההתחלות קשות, ובדרך כלל הקשה מכל הוא להתחיל ללא תקציב. בהנחה שיושג שיתוף פעולה של אילן רמון ואיתן בן אליהו, יש להניח ש”דינרים” בהשתתפותם (בייחוד בהשתתפות רמון), כאשר המשתתפים תורמים כסף תמורת הזמנתם ל”דינר”, יהיו פופולריים מאוד בקרב עשירי ישראל ויאפשרו גיוס הון התחלתי לתחילת פעילותה של אגודת החלל הישראלית.
