בכנס, שהתקיים בשבוע שעבר בת”א אמרה מישל רודה אונגר, המנהלת הכללית של פתרונות קוגניטיביים ביבמ אירופה “בסופו של דבר, כל ארגון חייב לשאול עצמו שאלה אחת ויחידה: מה המחיר העסקי של אי-ידיעה”
כ- 1,500 משתתפים שהגיעו לכנס Business Connect של יבמ שנערך לפני כשבוע במרכז הירידים בתל אביב, זכו להכרות עם טכנולוגיות חדשות של החברה, במרכזן אלו של המערכות הקוגניטיביות. מסלולי הדיונים המקצועיים בכנס, ותערוכת הפתרונות הגדולה שליוותה אותו התמקדו בתחומי השיווק הדיגיטאלי, אבטחה בעזרת יכולות קוגניטיביות, כלי פיתוח וניהול פיתוח, תשתיות ענן, מערכות אנליטיות ומערכות קוגניטיביות.
מישל רודה אונגר, המנהלת הכללית של פתרונות קוגניטיביים ביבמ, אירופה, שהייתה דוברת מרכזית במליאה, ציינה, כי בעידן שבו פועלים כל הארגונים והחברות בשוק על תהליכי דיגיטציה – מי שינצחו בקרב על הצרכן יהיו אותם ארגונים שינצלו את הדיגיטציה על מנת להציע ערך מוסף חדש, באמצעות כלים קוגניטיביים. לדבריה, “בסופו של דבר, כל ארגון חייב לשאול עצמו שאלה אחת ויחידה: מה המחיר העסקי של אי-ידיעה”.
מנכ”ל יבמ, ריק קפלן, שפתח את הכנס, עמד על התפתחות תחומי העיסוק של החברה בארבע השנים מאז נכנס לתפקידו. לדברי קפלן, ממשיכה יבמ להגדיל את עסקיה המסורתיים בתחומי השרתים, התוכנה, שילוב המערכות והשירותים – כאשר במקביל היא רושמת התקדמות מהותית ושורת פרויקטים אצל לקוחות בארץ, בתחומים אותם הגדירה יבמ העולמית כעמודי התווך העסקיים העתידיים שלה: מחשוב קוגניטיבי וניתוח אנליטי, טכנולוגיות ענן, מובייל ואבטחה.
עטרת ענבי תבור, ממעבדת המחקר של יבמ בחיפה, הציגה בפני מליאת הכנס את מערכת הניתוח האנליטי בבחירת חלופות של ווטסון – Watson Tradeoff Analytic. בהדגמה, פנתה ענבי תבור אל המערכת הקוגניטיבית בדיבור בשפה האנגלית, וביקשה ממנה סיוע בבחירת מכונית חדשה. המערכת ביקשה לדעת מה הקריטריונים המנחים את הבחירה הזאת מבחינתה של ענבי תבור – והציגה חלופות אפשריות, תוך שהיא מציעה להמשיך ולרדת לפרטים. המערכת אף מסוגלת לזהות את הלך רוחו של המשתמש, ומתאימה את סגנון הביטוי שלה להלך הרוח הזה. לדברי ענבי תבור, בכל תחומי החיים נדיר למצוא מצב שבו מתבצעת בחירה רק על סמך קריטריון אחד, או על מנת להשיג מטרה בודדת. “קריטיונים נמצאים בקונפליקט, והצלחה בקריטריון אחד תבוא על חשבון אחר. המערכת של ווטסון מאפשרת ליישב את הקונפליקט הזה, בתהליך סדור ומנומק”.
נפתלי גפן, מנהל תחום ווטסון ביבמ ישראל ,עמד על יכולותיו של ווטסון לטפל במידע בלתי מובנה ולהפוך אותו לידע וציין כי יכולות אלו זמינות עתה גם בשפה העברית. מערכת גילוי הידע של יבמ, ווטסון אקספלורר, אוספת מידע מכל מקור מידע טקסטואלי הפתוח בפניה, בארגון או באינטרנט בכלל, מנתחת את המידע, מזהה את הלך הרוח של מי שמעלים אותו, ובונה מפה מפורטת של ישויות המידע השונות והגורמים המעורבים בתהליכי היצירה והטיפול בהן. תהליכי השינוי בארגונים – טרנספורמציה – נשענים על הבנה טובה יותר של המידע הזמין כבר ממילא. על פי הנתונים שהוצגו בכנס של יבמ, פחות מ- 12% מהמידע בארגונים זמין כיום בפורמט מובנה, במערכות בהן ניתן לבצע חיפוש באמצעות כלים מסורתיים. השאר – טקסטים, תמונות, וידיאו, מאמרים ממקורות חיצוניים, נתונים המצטברים מחיישנים, מכשירים ומערכות המשרתות את הארגון – מאופיינים בפורמט בלתי מובנה, ודורשים טיפול בכלים שונים לחלוטין. מי שמיועד, מבחינתה של יבמ, להניע את הטרנספורמציה הזאת, הוא ווטסון.
יבמ ניצלה את הכנס גם על מנת לגייס מפתחים חדשים בתחומי אבטחת הסייבר. הפעילות ההולכת ומתרחבת של החברה בתחום זה, כמו גם השתתפותה בקבוצה הזוכה במכרז להקמת מרכז הגנת הסייבר הלאומי של מדינת ישראל, מובילות את יבמ לגיוס עובדים נוספים בתחום – חוקרים, מפתחים ואנשי מקצוע בתחומי היישום.
