סיקור מקיף

חישובים חדשים מוציאים מכלל אפשרות פגיעה של השביט במאדים ב-2014

זמן קצר לאחר גילויו בדצמבר 2012, סברו אסטרונומים כי יש סיכוי, אף כי קטן, כי השביט שזה עתה התגלה עשוי להיות במסלול התנגשות עם מאדים. הסיכויים פחתו מ-1 ל-8,000 ל-1 ל-120 אלף. כעת מעריכים כי המרחק הקצר ביותר בין שני הגופים יהיה כ-110 אלף קילומטרים

מאת ננסי אטקינסון, יוניברס טודיי

גרפיקה ממוחשבת זו מתארת את מסלול השביט 2013 A1, (סיידינג ספרינג) דרך מערכת השמש הפנימית. צילום: נאס"א\JPL-קלטק
גרפיקה ממוחשבת זו מתארת את מסלול השביט 2013 A1, (סיידינג ספרינג) דרך מערכת השמש הפנימית. צילום: נאס"א\JPL-קלטק

משרד העצמים קרובי ארץ של נאס"א מסר השבוע כי השביט C/2013 A1 ( Siding Spring) איפשרו להם לעדן את מסלול השביט ולשלול את הסיכויים שיפגע במאדים באוקטובר 2014. זמן קצר לאחר גילויו בדצמבר 2012, סברו אסטרונומים כי יש סיכוי, אף כי קטן, כי השביט שזה עתה התגלה עשוי להיות במסלול התנגשות עם מאדים.
הסיכויים פחתו מ-1 ל-8,000 ל-1 ל-120 אלף. כעת מעריכים כי המרחק הקצר ביותר בין שני הגופים יהיה כ-110 אלף קילומטרים או פי 3 מהמרחק בין כדור הארץ לירח. ההתקרבות הזו צפויה להתרחש כאמור ב-19 באוקטובר 2014 בשעה 18:51 שעון גריניץ'. בזמן ההתקרבות השביט יהיה בצד הפונה לשמש לעומת מאדים.

השביט Siding Spring התגלה בתחילת 2013 בידי צייד השביטים רוברט מקנוט במצפה סיידינג ספריג בניו סאות' וולס באוסטרליה. כאשר בוצע הגילוי האסטרונומים במצפה סורק השמים קאטלינה באריזונה בחנו לאחור את התצפיות שלהם כדי למצוא תצלומים קודמים של השביט שלא זוהה ככזה הם גילו תצלום מ-8 בדצמבר 2012. תצפיות אלה מה-8 בדצמבר 2012. תצפיות אלה מיקמו את הכיוון של תנועת השביט C/2013 A1 ישירות דרך מאדים ב-19 באוקטובר 2014.

ב-JPL מוסרים כי תצפיות עתידיות של השביט צפויות לעדן עוד יותר את חישוב המסלול. למעוניינים ניתן לעקוב אחריהם בבסיס הנתונים של הגופים הקטנים במערכת השמש ב-JPL.

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. מה הגודל שלו? אין איזו אפשרות מהפכנית להסית אותו ממסלולו ולגרום לו להתנגש במאדים? ככה אולי הוא ייגרום ל"הארצה" של מאדים.
    חלום.

  2. איזה בעסה! קיוויתי שהשביט יתרום קצת לחימום הפלנטה הקרה ולהרטבתה לפני שנתגייס להפיל עליה רבע מחגורת קויפר.

    בכל מקרה, 110 אלף ק"ם זה שליש מהמרחק שבין כדוה"א לירח, ולא פי שלוש מכך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן