סיקור מקיף

סיינטיפיק אמריקן/בנאס"א מתחילים לחוש בקיצוץ

הטסתה מחדש של מעבורת החלל תגרום לקיצוץ בשורת פרוייקטים חשובים של סוכנות החלל האמריקנית. הנפגעים העיקריים: חלליות הצופות על השמש וחלליות החוקרות את מזג האוויר בחלל

מארק אלפרט, סיינטיפיק אמריקן

וויאג'ר 1
וויאג'ר 1

החללית ווייאג'ר-1 (בתמונה), המצויה במרחק של 14 מיליארד ק"מ מן השמש, רחוקה מכדור הארץ יותר מכל עצם אחר מעשה ידי אדם, אבל היא עדיין מצויה בטווח הגרזן המונף על תקציב סוכנות החלל האמריקנית, נאס"א. המוקד החדש של הסוכנות, המכוון עתה לחקר מאויש, ובכלל זה חידוש טיסותיה של מעבורת

החלל שהתרחש ביולי 2005, מושך אליו כספים שנועדו לחלליות הבלתי מאוישות החוקרות את כדור הארץ, את השמש ואת האזורים האחרים במערכת השמש.

ארבעים אחוז מתקציב נאס"א, העומד על 16.5 מיליארד דולר, מוקדשים למעבורת ולתחנת החלל הבין-לאומית. בנוסף, הקציבה נאס"א 753 מיליון דולר לתכנון הרכב החדש לחקר מאויש, Crew Exploration Vehicle, שייקח את האסטרונאוטים למסלול לאחר שיסיימו המעבורות את משימותיהן ב-2010.

כדי לסייע במימון המאמץ הזה, הציעה הסוכנות לקצץ במידה ניכרת את התקציב של מחלקת מערכות כדור הארץ והשמש, מחלקה המפעילה את ווייאג'ר-1 ו-2 ועוד תריסר חלליות שסיימו את משימותיהן העיקריות, אבל מוסיפות להניב נתונים יקרי ערך. המחלקה, שקיבלה הוראה לקצץ 20 מתוך 75 מיליוני הדולרים שבתקציבה, תשקול בסתיו 2005 את צעדיה ותחליט אילו חלליות עליה להקריב.

עלולים להיפגע: תצפית על השמש, מזג-אוויר

בין הקורבנות האפשריים חלליות הצופות על השמש (כמו יוליסס ו-TRACE) וחלליות החוקרות את "מזג האוויר" בחלל שמסביב לכדור הארץ (כמו Polar, FAST, Geotail ו-Wind). כדי להמשיך ולהפעיל את החלליות עד הבדיקה הצפויה, דחתה נאס"א מימון להצעות מחקר שנועדו לנתח את הנתונים המגיעים מן החלליות האלה.

המהומה סביב משימות ווייאג'ר היא הקולנית ביותר. החלליות התאומות, ששוגרו ב-1977, חקרו את כוכבי הלכת צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון והן מסוגלות להמשיך לפעול עד שיכלו את כל מלאי דלק הפלוטוניום שלהן בעוד כ-15 שנה. ב-2002 דיווחה ווייאג'ר-1 על עלייה חדה בספירת החלקיקים, דבר המרמז על כך שהיא חצתה אולי את האזור בחלל המכונה termination shock – הגבול הסוער שבו רוח השמש מתחילה להתערבל בחלל הבין-כוכבי.

החללית קלטה לאחרונה סימני מערבולת חדשים ומדעני הפרויקט, שעלותו 4.2 מיליון דולר בשנה, טוענים שביטולו הוא מעשה איוולת. "זה כמו שקולומבוס, ברגע שהבחין ביבשת, היה אומר 'או קיי, בואו נחזור'," אומר סטמאטיוס קרימיגיס, החוקר הראשי המתמחה בחיישן החלקיקים באנרגיה נמוכה של ווייאג'ר-1.

גם מטאורולוגים וגאולוגים מתחמשים למאבק. באפריל 2005 קבע דוח של המועצה האמריקנית למחקר (NRC) שמערך הלוויינים של נאס"א למעקב על כדור הארץ "עומד בסכנת קריסה". שש משימות בוטלו, צומצמו או נדחו. בכמה מקרים מאיימים הקיצוצים ליצור פערים ברישום הנתונים הסביבתיים שנאס"א עמלה על איסופם עשרות שנים. למשל, הסוכנות תכננה במקור לשגר משימת המשך שתחליף את הלוויין המזדקן לנדסאט-7, העוקב אחרי נושאים שונים, מבירוא יערות באזורים הטרופיים ועד התמוטטות מעטה הקרח באנטארקטיקה.

הלוויינים כבר מתחילים לזייף

אבל עכשיו נאס"א מתכוונת לבנות רק את המצלמות של לנדסאט ולהציב אותן על לווייני מזג אוויר של השירות המטאורולוגי האמריקני (NOAA). העיכוב יגרום, ללא ספק, לפער בנתונים: לנדסאט-7, ששוגר ב-1999, כבר מתחיל "לזייף" והלוויין הראשון של NOAA לא ישוגר לפני 2009. יותר מזה, חוקרים טוענים שלווייני NOAA הכבדים יהיו מועדים לרעידות שיהרסו את איכות התמונה של חיישני לנדסאט.

לחצי התקציב מאטים גם את המאמץ להבין את השינוי באקלים. בסימן שאלה עומד עתה עתידה של משימת גלורי (Glory) שנועדה למדוד בפעם הראשונה פיח ואבק גלובליים ולקבוע את השפעתם על האקלים. גם המכשירים של משימה זו עשויים להיות מותקנים על אחד מלווייני NOAA. "זה לא בסדר לשים בצד את כל הדברים האלה," אומר ריצ'רד א' אנת'ס, מומחה להוריקנים שהיה אחד מראשי חבר המומחים של NRC. "איננו יכולים להרשות לעצמנו לא לעקוב אחרי כדור הארץ".

הקהילה המדעית מקווה שהמנהל החדש של נאס"א, מייק גריפין, יבטל כמה מן הקיצוצים האלה במשימות המחקר. לפני שקיבל את התפקיד הבכיר ביותר בנאס"א, עמד גריפין בראש מחלקת החלל במעבדה לפיזיקה יישומית של אוניברסיטת ג'ון הופקינס. קרימיגיס, שכיהן בתפקיד לפני גריפין מאמין בעמיתו. "אני מכיר את גריפין, אני ראיינתי אותו לתפקיד," אומר קרימיגיס. "אני די בטוח שהוא יעשה את הדבר הנכון".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן