פרוייקט מחקר אירופי חדש יעקוב מהחלל אחר יתושים, נשאי נגיפים מחוללי-מחלות קשות כמו קדחת אפריקנית
8.7.2001
וירוסים חדשים מאיימים על בריאות תושבי כדור הארץ ועדרי הבקר – ומהווים סכנה גדולה כיוון שדרכי ההדבקה שלהם, קלות יחסית. קיצורי דרך בהדבקה יכולים להיגרם גם ממעשי אדם, כמו השמדת היערות והכשרת אדמות חקלאיות. גם בנייתסכרים לאגירת מים ולהרחבת שטחי חקלאות מושקים, יכולים להגביר מחלות, עקב התרבות היתושים נושאי הוירוסים והצטופפות של אוכלוסיות אנושיות בקירבת מקווי המים.
התפרצויות של “קדחת השקע הסורי-אפריקני” (Rift Valley Fever) במצרים, ב-1977 ובמאוריטניה ב-1987 נבעו כנראה משני גורמים אנושיים אלה. הוירוס גורם המחלה זוהה לראשונה בקניה בשנת .1931 פרוייקט אירופי חדש של ניטור מהחלל – עשוי כנראה לצמצם את נזקי המחלה.
כמה גורמים חוברים כדי להגביר עוצמת מגיפה: ההתחממות הכללית של כדור הארץ (חצי מעלה במאה השנים האחרונות, ואולי בשתי מעלות נוספות עד סוף המאה ה-21); העלייה החזויה בגובה מיפלס פני הימים; קצב אידוי מוגבר ושיחזור-מתקן איטי יותר של שיכבת האוזון. גם השינויים בכמויות המשקעים ובטמפרטורה עלולים להשפיע על עוצמת ההעברה של מחלות בידי זבובים, יתושים וכדומה.
המצב במזרח אפריקה נשלט על-ידי הגשם. הכמויות שלו קובעות את משך חיי היתושים מעבירי המחלות. העלייה בטמפרטורה משפיעה על קצב התפתחות היתושים ותדירות הזנתם בדם קורבנותיהם – מה שמגביר את סיכויי ההדבקות.
ממחקר על התפרצויות המחלה הוברר שיש קשר ישיר בין כמות גשם גדולה, לבין כמויות גדולות של יתושים נושאי מחולל המחלה. המקום שמתאים ביותר לגידול יתושים הוא במקווי המים הטבעיים, הניזונים מגשם אבל גם המלאכותיים – כמו אגן היקוות של נהר שנסגר בסכר. הקשר בין המחלה לאגמים המלאכותיים נתגלה במצרים, לאחר הקמת סכר אסואן. התפרצות המחלה במאוריטניה זוהתה כתוצאה של ריבוי פרוייקטים להשקיה ולבנית סכרים.
שימוש באמצעי חישה מרחוק מהחלל, יאפשר לזהות בקלות מקומות מועדים להתפרצות מגיפה הנגרמת על-ידי נגיפים נישאים בידי יתושים. מקומות אלה ירוקים יותר, בממוצע, מסביבתם.
עקב כך, החלה עתה הקהילה האירופית ליישם תכנית מחקר שבו תוקם מערכת לניטור מגיפות וזיהוי מוקדיהן. המערכת תאגור נתונים שעשויים לקשור בין מאפייני המגיפות לתנאים הסביבתיים. יוקם מאגר מידע בנושא זה – והוא יובא לידיעת מקבלי ההחלטות במדינות השונות.
השיטה האירופית, של חישה מהחלל לשם זיהוי מקומות דגירה של זחלי-יתושים, עשויה להיות מועילה גם לישראל. הכרה טובה יותר של המקומות הבעייתיים אצלנו עשויה להביא את מקבלי ההחלטות לשפר את המלחמה ביתושים נושאי קדחת הנילוס המערבי, שממנה חוששים רבים בקיץ.
מאת ד”ר נח ברוש
