כמעט 18 שנה אחרי אסון הצ'לנג'ר שבו נהרגה בין היתר המורה כריסטה מקוליף, שוב תטוס מורה לחלל – אותה מורה ששימשה כגיבוי למקוליף
כמעט 18 שנה אחרי אסון הצ'לנג'ר שבו נהרגה בין היתר המורה כריסטה מקוליף, שוב תטוס מורה לחלל – אותה מורה ששימשה כגיבוי למקוליף. מנכ”ל נאס”א, שון אוקיף מסר כי ברברה מורגן תטוס כחברת צוות מעבורת החלל שתטוס בנובמבר 2003 לתחנת החלל הבינלאומית.
לדברי אוקיף, חידוש פרויקט החינוך מהחלל נועד לתת עידוד לדור חדש של חוקרים ומגלים. טיסתה של מורגן תהיה הטיס ה הראשונה מרבות של פרויקט החינוך שפרטים מלאים ממנו יחשפו בתחילת 2003.
נאס”א רוצה לעודד דור חדש של מדענים ומהנדסים, אמר אוקיפי. “החינוך היה תמיד חלק ממשימתה של נאס”א אך כעת חידשנו את המחויבות שלנו לגרום לעודד את המדע והמתמטיקה. תוכנית האסטרונאוט המחנך תמקם את החלל בעמדה של סיוע לקידום המטרות החינוכיות של האומה שלנו”, אמר.
הטיסה של מורגן תוכננה במקור כדי להתקין מערכות חשמל ותקשורת בתחנת החלל הבינלאומית וכן להביא אספקה לצוות. מורגן תשתתף בכמה אירועים חינוכיים מן החלל ותהיה שותפה פעילה בטיסה כאסטרונאוט מלא.
מורגן, ילידת אידהו נבחרה בשנת 1985 כמחליפה וגיבוי לכריסטה מקוליף. לאחר אסון הצ'לנג'ר הושעתה התוכנית ומורגן עבדה במחלקת החינוך של נאס”א, נפגשה עם מורים ותלמידים ברחבי ארה”ב כדי לחלוק את נסיונה מאימוני החלל ואת הרלוונטיות שלהם לכיתה ולעתידה של אמריקה. בסתיו 1986 היא חזרה לבית הספר היסודי שלה באידהו, אך המשיכה לנסוע ברחבי ארה”ב לסייע לתוכנית החינוך של נאס”א. בינואר 1998 היא נבחרה בידי נאס”א להשלים את אימוני האסטרונאוט שלה. במשך למעלה משנה שרתה מורגן במרכז הבקרה ביוסטון, ושימשה כקשר הקולי בין בקרת הטיסה לבין הצוותים בחלל.
המחויבות של ברברה לחינוך משמשת השראה למורים ברחבי המדינה” אומר אוקיף.
המורה ברברה מורגן לא עלתה בשעתו למעבורת שהתפוצצה; בשנה הבאה תטוס ב”קולומביה”
בשעות הצהריים של 28 בינואר ,1986 שיגרה סוכנות החלל של ארה”ב (נאס”א) מעבורת לחלל. בצוות המעבורת נכללה – לראשונה בתולדות נאס”א ובמסגרת תוכנית “מורה בחלל” – גם המורה כריסטה מקאוליף. השיגור עצמו עבר כהלכה, אבל כעבור דקה התפוצצה המעבורת “צ'לנג'ר” מעל האוקיינוס האטלנטי. מקאוליף וששת אנשי הצוות האחרים נספו.
ב-1986 היתה ברברה מורגן, מורה גם היא, מיועדת להחליף את מקאוליף בצוות הצ'לנג'ר, אילו היה מתעורר צורך כזה. אבל הדרך לחלל של מורגן, כיום בת 51 ומורה בבית ספר יסודי באיידהו, לא הסתיימה בכך: לפני כארבע שנים הודיעה נאס”א כי תחדש את אימוניה של מורגן, ובשנה האחרונה היא עברה
את האימונים המלאים שעוברים אסטרונאוטים. לפני כמה חודשים הבטיח לה מנהל הסוכנות, שון אוקיף, שתצא לחלל; שלשום הכריז, לפני קבוצת תלמידי בית ספר במרכז המדע במרילנד, כי בנובמבר הבא תצורף המורה לצוות של שישה אסטרונאוטים שייצא במעבורת “קולומביה” לטיסה אל תחנת החלל הבינלאומית.
“זהו יום גדול ואני באמת מעריכה זאת”, אמרה מורגן, “אני נרגשת לטוס כאסטרונאוטית וכמורה”. ואמנם, תפקידה בצוות האסטרונאוטים יהיה כפול. ליציאת קולומביה לתחנת החלל שתי מטרות עיקריות: התקנת רכיבים שיגבירו את כוח התחנה וישפרו את התקשורת אליה, והבאת אספקה חדשה לצוות השוהה כעת בתחנה. מורגן, בנוסף לעבודתה העיקרית כאסטרונאוטית המסייעת בבניית תחנת החלל, תבצע “משימות חינוכיות מהחלל, שיערבו תלמידים בתחומי המדעים והמתמטיקה”, כדברי אוקיף.
גם בשנים שעברו מאז אסון הצ'לנג'ר, שילבה מורגן בין הוראה לחלל. ביטול תוכנית “מורה בחלל” בעקבות האירוע אמנם לא איפשר את שליחתה למשימה אחרת והיא חזרה לעבודתה בבית הספר היסודי, אך המשיכה להרצות בפני תלמידים ברחבי ארה”ב על נושאי חלל ולחלוק עמם חוויות מהאימונים שעברה. לדבריה, גם לאחר שובה מהמשימה המתוכננת בחלל היא אינה מעוניינת להינתק מהוראה: היא מקווה אמנם להצטרף לטיסות נוספות בחלל, אך גם מצפה לשוב ללמד בבית ספרה.
אסון הצ'לנג'ר לא הביא רק לביטול התוכנית לשילובם של מורים במשימות חלל, אלא גם גרר ביקורת ציבורית נגד נאס”א על ששלחה אזרחית לחלל וחשפה אותה לסכנות הכרוכות בטיסות. ואולם כעת, לאחר 16 שנים, מוציאה הסוכנות לפועל את תוכנית “מחנך בחלל”. “טיסתה של מורגן מייצגת את הטיסה הראשונה במה שצפוי להיות טיסות רבות ב'אסטרונאוט מחנך', שמטרתה לעורר השראה לדור חדש של חוקרים ולעורר בתלמידים התלהבות ממדע ומתמטיקה”, הסביר אוקיף את הרעיון שבבסיס התוכנית.
בינתיים נערכים בנאס”א לשיגור “קולומביה” למשימה הקרובה שלה, ב-16 בינואר .2003 במשימת המחקר שאליה תצא המעבורת ישולב גם הישראלי הראשון שייצא לחלל, אלוף-משנה אילן רמון. צוות המעבורת אמור לערוך יותר מ-80 ניסויים בתחומי מדעי כדור הארץ ומדעי החלל, פיתוח טכנולוגיות חדשות ובריאותם ובטיחותם של אסטרונאוטים בחלל. בניסויים שאמור רמון לבצע במעבורת, נכלל ניסוי שעוצב באוניברסיטת תל אביב לחקירת השפעת סופות גרגירי אבק זעירים (ארוסולים) על שינויי אקלים וכמויות הגשמים במזרח התיכון.
הצוות של רמון אמור היה להמריא לפני כשנתיים, אך סבל מעיכובים שונים: תחילה מחשש לפגמים במערכת החיווט, אחר כך בשל צורך לשדרגה, ולבסוף בגלל תקלה לא צפויה בטלסקופ החלל “האבל”, שקולומביה נדרשה לתקנה.
לפני כחצי שנה התגלו סדקים זעירים בכל המעבורות של נאס”א; משימות הסוכנות חודשו באחרונה, אך שיבוש לוח זמני הטיסות הוביל לעיכוב נוסף במשימת הקולומביה.
* הידיעה כפי שפורסמה בוואלה/הארץ בתקופה שבה אתר הידען עוד היה חלק מפורטל IOL
